אור ברסלב

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן עח

סימן עז

ס"ק ב

הוחזק כפרן כו' ז"ל ובקצה"ח כתב דאם טען בב"ד פרעתיך תוך זמן וחייבוהו ב"ד לשל' דא"נ לומר פרעתיך אח"כ וליתא דלא הוחזק כפרן רק כשהכחישוהו עדי' כמבואר בסי' ע"ט אבל מה שלא האמינוהו הב"ד משום שהוא ת"ז בזה לא ה חזק כפרן כמו שנאמן לומר פרעתי אחר כל פס"ד שחייבוהו לשלם משום שאינו נאמן בדבריו עכ"ל. והנה מדברי הש"ע מבואר דאתי עלה מטעם הוחזק כפרן לפי שאינו נאמן לומר פרעתי ת"ז משום חזקה דאין פורע ת"ז ה"ל כמו אנן סהדי דטוען שקר והוחזק כפרן. אלא דטעות שם בקצה"ח סק"ג שכתב שם ז"ל מיהו נראה דהיינו דוקא שתובע בפני עדים כו'. והכי הול"ל דהיינו דוקא שתבעו בב"ד דבזה הוא דס"ל לש"ע דהוחזק כפרן והר"ר יקיר ס"ל דלא הוחזק כפרן דמצ"ל גם בתחלה אמת טענתי שפרעתי תוך זמן והב"ד לא האמינו לי והוכרחתי לפרוע שנית. אבל תבעו בפני עדי' אפי' הש"ע מודה דלא הוחזק כפרן. ואם יאמר אף שפרעתי תוך זמן פרעתי עכשיו לפי שלא הייתי נאמן מהימן במגו דאי בעי אמר לא פרעתי אז ועכשיו פרעתי ולא הוחזק כפרן במה שאמר בפני עדים פרעתי. אבל עכ"פ לדעת הש"ע מטעם הוחזק כפרן אתי עלה א"כ בעי ב"ד דוקא. וכן מבואר במרדכי וז"ל מספקא לי' לרבינו יקיר היכא דתבעו ת"ז וא"ל השתא פרעתיך ובזה אינו נאמן וחזר ותבעו אח"ז בא ואמר השתא פרעתיך מי נאמן או לא מי אמרינן הוחזק כפרן כיון שמתחלה כפר השתא נמי כופר או זה יכול לו' ודאי פרעתיך ת"ז ומיהו מאחר שלא הייתי נאמן אמרתי בלבי אפרע לו לאחר זמן וכן עשיתי ונראה למורי דהוחזק כפרן כו' עכ"ל ע"ש. מבואר דאתי עלה מטעם הוחזק כפרן ולא מטעם דלמה יפרע ב' פעמים משום דזה ודאי יכול לומר לפי שלא הייתי נאמן הוכרחתי לפרעו שנית אלא דאתי עלה מטעם הוחזק כפרן וע"כ הך חזקה דאין אדם פורע תוך זמן הוי כאנן סהדי דלא פרע וא"כ בעי דוקא ב"ד כדין הוחזק כפרן דאינו בפני עדים:

עוד שם ז"ל ומ"ש בקצה"ח דאינו נאמן בזה מטעם מגו דאם נאמן במגו דפרעתיך אח"כ א"כ אפי' בטענת פרעתיך אח"כ אינו נאמן כו' היה לך לטעון בב"ד פרעתי ת"ז והב"ד היו מאמיני' לו במגו ליתא כו' ולא ידעתי מזה שאהי' נאמן במגו כו' דלאו כ"ע דינה גמירי ואף שהש"ך חולק על הרא"ש בסי' ס"ו על סברא זו היינו דאמרינן מגו בכה"ג אבל להוכיח מזה שלא פרע ודאי דיכול לטעון כך כו' אלא ודאי דאין זה סברא כלל עכ"ל:

ואלה הדברים אין להם לא טעם ולא ריח דמ"ש לענין מגו אמרינן שיודע ובזה אמרי' שאינו יודע. גם הרא"ש לא כתב סברתו אלא בנשים דנשי לאו דינא גמירי. וכי מתוקמי האי דינא דוקא בעם הארץ ולא בת"ח לכן עיקר כמ"ש בקצה"ח שם סק"ג ע"ש:

ס"ק ח

מיד זמנו הוא. ז"ל נראה דמיירי שקצב סך על כל קונטרס כגון ששכרו לכתוב ספר ליתן לו בעד כל קונטרס זהב דהוי כל קונטרס מלאכה בפני עצמה ומוכח בהש"ך ס"ק י"ב דהזמן פרעון היא תיכף אחר כתיבה כל קונטרס וממילא תיכף כשנתן לו הקונטרס נאמן הבעל הבית לומר ביום שאחר הכתיבה פרעתי כמו כל שכיר שעבר זמנו ואין מקום לכל מה שכתב בס' קצה"ח עכ"ל:

לפי הנראה לא היה לפניו דברי המרדכי שהוא מקור הדין הזה. וז"ל נשאל לרבינו יודא בר' קלונימוס כו' על ר' אברהם הלוי שהשכיר סופר וכתב לו מקצת והלך בדרך ושמעו שנהרג ואשתו תובע' השכירות למזונות ולכתוב' והשיב ר' אברהם נתתי לו יותר ממה שכתב והשיבו נרא' לנו שדין עם ר' אברהם אע"ג דקי"ל כריש לקיש דחזקה דאין אדם פורע תוך זמנו ושכירות אינה משתלמת אלא לבסוף הא פרכינין התם פ"ק דב"ב לר"ל מהא דתנן כותל חצר שנפל אלמא עביד אינש דפרע גו זמנא ושני כל שפא ושפא זמני' הוא וה"נ כל קונטרוס וכל מסכת זמני' אע"פ שקצב עמו לכתוב כמה קונטרסים ביחד דמ"ש מן הכותל וכל מלאכ' המתפרדת בדבר מסוים יש לומר הכי והמ"מ ע"ה עכ"ל:

ומבואר דלא מיירי שקצב לו סך על כל קונטרס שהרי כתב דכל קונטרס וכל מסכת זמני' ואי בשקצב על הקונטרס לא הי' על המסכת ואי על המסכת לא הי' הקונטרס. אלא דברי המרדכי סתמן ששכרו לכתו' כוונה קונטרסים ביחד ואפ"ה פסק דנאמן לומר פרעתי משום דה"ל כי האי דכל שפא ושפא זמני' אע"ג שחיובו על כל הכותל ביחד ומש"ה דה"ה כל מלאכה המתפרדת בדבר מסוים יכול לומר שפרע דפרעון תוך זמנו תלי' במנהגי פרעון בכל ענין דהא אתינן עלה מטעם דסדר שכירות שאינ' משתלמת אלא לבסוף והכא עביד דפרע בדבר מסוים בקונטרס או במסכת אפי' אינה קונטרס ומשמע דלא אתי עלה במרדכי אלא מטעם המ"מ ע"ה אבל אם רצה בעה"ב אינו פורע עד תשלום כל הספר ואפי' נימא דכיון דמנהג הוא לפרוע כשמגיע לדבר מסוים אבל עכ"פ בל תלין אינו עובר עד גמר כל הספר כיון שלא קצץ כלל על קונטרס או על מסכת רק על כמה קונטרסים ביחד ודברינו נכונים שם בקצה"ח ס"ק ד' ע"ש:

והרמ"א שכתב וה"ה בכל מלאכה המתפרדת אי מיירי שהית' קציצה בפירוש על כל קונטרס א"כ אפי' אינה מתפרדת כיון שקצץ על כל שורה ושור' שיכתוב בכך וכך כמי נאמן לומר פרעתי אפי' אינה מתפרדת כיון שכך התנו. אלא ודאי מיירי בסתם ואפ"ה על דבר המסוים נאמן לומר פרעתי וזה ברור:

תוכן העניינים

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה