אור ברסלב

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן מב

סימן מא

ס"ק א

ובס' קצה"ח הקשה דהא אם מסר כ"י אחר בינו לבינו בלא עדי מסירה לא קנה וכיון שהוא יכול להזדייף הוי כליכא עדי חתימה כו' ואין הנדון דומה לראיה דבליכא עד"ח ולא עד"מ לא שטרא הוא כלל כו' ע"ש. והמעיין יראה שאין מהצורך להשיב כי כבר הארכנו שם סק"א וביארנו בו די באר איך דברי הב"ח נכוני' בדעת תוס' ז"ל והצלנוהו מהשגת סמ"ע וש"ך. ושמה הראינו לדעת דהודאת בע"ד איננה במקום עדי חתימה כמו שהבין הרהמ"ח רק היא במקום ע"מ ומ"מ לא נעש' שטר עד שיש שם גם ע"ח ודבר שיכול להזדיף הרי הו' כמו שאין עליו ע"ח כלל וגם כ"י אחר ולא מהני כלל. עוד שם ז"ל גם מ"ש דלדעת הר"ן דע"ח הן במקום ע"מ כו' ע"ש שדוחק עצמו לחלק את השוים והכל מבואר בדברינו שם. עוד שם ז"ל גם מ"ש דבדבר שיכול להזדייף נאמן המלו' דהוי כחתימ' חלק' דהוי כהאמינו בשעה שמסר זה לא ניתן להאמ' דבשלמ' במסר בידו חתימה חלקה האמינו דאם יכתוב על גבו ודאי דיגבה ממנו כו' אבל הכא מה האמינו שייך הא אף אם יכתוב עליו מצי טעון שזייף אותו ע"כ. מבואר שם בדברינו כיון דמודה שהוא ח"י וח"י אינו יכול לזייף הרי נתן לו נאמנות לכתב עליו מה דבעי. עוד שם ז"ל גם מה שתירץ על קושית פ"י שהקשה אהא דאמרינן בגיטין דפתרא כדי לכתוב עליו הגט ומוכיחין בזה דשאר שטרות פסולין והק' הפ"י דהא כיון דשטר מקנה כשר אכתי קשה דה"ל למימר כדי לכתוב עליו שטר מקנה ותי' הוא כיון שכתב תוס' דשטרי מקנה ככלל בגיטין ה"נ דיפתרא דאמר גט נכלל ג"כ שטר מקנה כו' איני יודע מה הוא שח דעיקר הוכחתם היא דגט שיעורא רבא היא משאר שטרות דבגט צריך לכתוב שם עירו ועירה כו' מש"כ בשאר שטרות וכן קשה בשטר מקנה דבשדה מכורה לך לבד סגי עכ"ל. ראי' זו כתב הרא"ש ז"ל ולא הוזכר שם שיעורא רבא ולא שיעורא זוטא. ודיוקו מדקאמר לכתוב עליו גנו ולא קאמר סתם לכתוב שטר אלא משום דיכול להזדייף כ' גט וה"ה שטר מקנה. (הג"ה ועוד דהא שכיח טפי שיכתבו על דיפתרא גט אשה משטר מקנה בשטר מקנה כשר אפי' על החרס ועיין תוס' גיטין ד' כ"ב

ד"ה כדי לכתוב. ובמשנה למלך פרק י"ח מה' שבת ע"ש):

תוכן העניינים

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה