אור ברסלב

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן כח

סימן כה

ס"ק ב

ז"ל ומה שהקשה בס' קצה"ח בהא דיש אוכל אכיל' אחת כו' תלה נמי בוקי סריקי במהרש"ל דודאי אף מוהרש"ל מודה אפי' אי עבדינן לי' החומר' חייב לצי"ש דהא אתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו במזיד והתראה וכן בב"מ אמרינן דחוסם פי פרה ודש בה דלוקה ומשלם לצי"ש רק דלענין תפיסה כתב סברא זו עכ"ל. אמנם ודאי תפיסה בחיוב לצי"ש תלו זה בזה דכל היכא דמחייב לצי"ש מהני תפיסה כיון דחייב הוא וכמ"ש רש"י פ' השוכר דף צ"א אלא דב"ד אין דנין בשתי רשעיות וכיון דתפס מעצמו מהני ואם היכא דעבדינן החומרא לא מהני תפיסה ע"כ לצי"ש נמי לא מחייב. ומה שהקשה בבבא מציעא בחוסם פי פרה דלוקה ומשלם לצי"ש כבר הרגשתי בו בס"ק א' ע"ש אמנם כעת מצאתי סיוע לדברינו שכתבנו שם דהך דלוקה ומשלם היינו בשוגג ע"ש וכן הוא בשטה מקובצת ב"מ דף צ"א ז"ל וכתב הריטב"א וז"ל רבא אמר אתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו ה"נ הכא קאמר לוקה בידי שמים עכ"ל הרי דמפרש לוקה היינו לוקה בידי שמים והיינו בלא התראה ומש"ה משלם בידי שמי' דלא עבדינן החומרא:

ס"ק ח

שהגידו בראשונה עפ"י החרם. ז"ל ובקצה"ח כתב אף דכל נתבע מאמינין לו כשנשבע שאינו יודע מכל מקום בעדות דאיכא איסורא דאם לא יגיד אינו נאמן לומר ששכח ואינו יודע כמו באוכל חלב שאינו נאמן לומר ששכח ואינו יודע וכו' ולא דמי זה לזה דבשלמא באוכל חלב אינו נאמן לומר שהיה שוגג דהי' לו ליזהר שלא יבא לידי איסור דאדם מועד לעולם תדע דהא מטעם זה שוגג צריך כפרה מש"ה אינו נאמן אבל בעדות ששכח ואינו יודע אינו עושה שום איסור ודאי דנאמן עכ"ל. ואין זה ענין להך דשוגג צריך כפרה דהא אפי' באומר אונס הייתי או מוטעה נמי כתבו דאינו נאמן דבזה לא שייך אדם מועד לעולם וגם אינו צריך כפרה כשהוא אנוס אלא כל שעבר עבירה לפנינו אינו נאמן בשום התנצלות לומר אנוס או שוגג או מוטעה ועיין בקצה"ח סק"ח באריכות ודברינו מוכרחין שמה. וכן בעובר על שבועה אינו נאמן לומר אנוס הייתי ולביה אונסי' היכא דאין הדבר מוחזק בכך:

תוכן העניינים

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה