משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן ט
ס"ק ב
ז"ל עט"ז דגם בריבית בעינן תובעו ולכאורה קשה כיון דשחד וריבית מש"ה לא לקי עלייהו דהוי ניתק לעשה דבני השבה נינהו א"כ חייב להשיב כדי שלא ילקה כו' וע"כ צ"ל דהוא מטעם שכת' התומים כיון דמדעתו נתן חזקה מחלו כשאינו תובעו ובזה נסתלק דברי בעל קצה"ח שכ' דכופין אותו עד שיאמר רוצ' אני לתובעו ולפי מ"ש ליתי' דחזקה מחלו עכ"ל. וקושיא מעיקרא ליתי' דמ"ש א"כ חייב להשיב כדי שלא ילקה. כיון דחיובו לשלם אינו אלא כשתובעו וכל זמן שאינו תובעו אינו חייב בתשבתו א"כ כשישיב קודם שתובעו אינו אלא מתנה בעלמא וכדאמרינן פ' אלו מציאו' דף כ"ו ואע"ג דאהדרי' לאחר יאוש מתנה בעלמא הוא דיהיב ע"ש אלמא היכא דאינו מחויב להחזיר אינו יוצא בזה העשה.
עוד שם ז"ל ומה שהביא ראי' מהמש"ל ג"כ לאו ראי' דשאני התם שכבר התחיל החיוב כו' הנה דוחה בדברים שאין בהם ממש וכיון שמצאתי כדברי בכנה"ג דכופין אותו שוב א"צ ראי' מדברי המש"ל. ומ"ש על הראי' שהובא בקצה"ח מהא דב"ק דמלוי בריבית כו' ומחזירין לצי"ש ושם איירי בלא תביעה כו' אין ראי' כלל דאפשר דאיירי שתבעו פעם אחת ולא רצה להחזירו ואח"כ עשה תשובה ומחזיר ע"ש. אין אנו הולכין אחר האפשריות וסתמא לא משמע הכין עוד שם ז"ל גם מ"ש לתרץ קושיות הראשוני' שהקשו בהא דאין ממשכנין חייבי חטאת כיון דלא ניחא ליה בכפרה כשאונסין אותו הוי כאנסוהו לקנות כו' ולא דמי כלל דבשלמא אנסוהו לקנות בלא קבלת זוזי ובלא זוזי לא גמר ומקני אגב אונסא לחוד משא"כ בחייבי חטאת כיון שכתבו תו' דחיוב חטאות הוי כקבלת זוזי גמר ומתרצה אגב אונסו וזוזי דמה לי חייב במצוה או שחייב בכפרה עכ"ל.
והבין הרב המחבר בטעמא דאנסוהו לקנות דלא קני היינו משום דהוא בלא קבלת זוזי ואינו כן אלא אפי' נתן למקבל חפץ ונותן לו דמים ג"כ וגם אונסו בכך אפ"ה לא קני דכל לקנו' לא מהני שום אונס ואם אנסוהו לקנות תרקבא דדינרי והרי כאן זוזי ואונסא ואפ"ה כל אנסוהו לקנו' לא קני והיינו דאגב אונסו וזוזי גמר ומקנה אמרינן אבל לא גמר וקני אפילו אגב אונסי' וזוזי וז"ל העיטור באות מודעא ודוקא אנסוהו למכור דאגב דקביל זוזי אגב אונסא גמר ומקנה כדאמרינן מודה שמואל היכא דיהיב זוזי הלכך גבי אשה נמי כי פליגי אמימר ורב אשי דוקא תלוה וקדיש בכולהו דיהיב זוזי ואתתא קבלינהו אבל אנסוהו לקדש ולקנותה לאו כלום הוא עכ"ל. והיינו דאי הוי אמרינן אגב אונסו גמר ומקני אפי' בלא זוזי א"כ אין חילוק בין אנסוהו להקנות או לקנות והוי מהני באונסא גם בלקנות אלא כיון דלא מהני אונסא אלא היכא דיהיב זוזי וכדאיתא מודה שמואל היכא דיהיב זוזי וא"כ כא מהני זוזי אלא משום דאגב אונסא וזוזי גמר ומקנה וכדרך המקנין דאגב זוזי מקנה אבל בלקנות לא מהני זוזי דלא שייך בזה לומר אגב קבלת זוזי גמר וקני זוזי ועיין ברמ"א סי' ר"ה שהביא הך דעיטור דוקא להקנות אבל לא לקנות ע"ש וכל לקנות הרי יש כאן זוזי אם נותן לו זוזי או אם נתן לו שוה זוזי אלא ודאי דכל לקנות לא מהני זוזי אלא דוקא להקנות אגב אונס' וזוזי גמר ומקנה כדרך המקנין אגב זוזי וזה ברירא דהך מלתא וא"כ דברינו בס' קצה"ח נכונים:
ס"ק ד
שכר פעולה ואם לא התנה עיין סמ"ע וש"ך ובס' קצה"ח כתב דזה הוי כאומר פרע חובי וכו' ול"נ דשאני התם דאמר פרע והוי כאומר תן מעותיך משא"כ כאן דלא אמר רק דון לי ולא הזכיר כלל המעות ואפשר דניחא ליה למיעבד מצוה בממוני' ומחשב שכר מצוה כנגד הפסדה עכ"ל. וחילק בין השוים וכל הישר הולך לא יחלוק על דברינו שם שוב מצאתי בשו"ת שבות יעקב סי' קמ"ב כדברינו ע"ש: