אור ברסלב

משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק

מ

לט

שאלה תרנגולת שנשברה גפה רחוק מן הגיף וחזר ונתקשר השבר אבל לא נתקשר יפה שבר לשבר ואין רואין שום ריעותא בעור ובשר שעל השבר ונשחטה התרנגולת ונמלחה ונתבשלה עם הגף השבור אם יש לאסור התרנגולת בשביל הגף השבור היכא דאין ששים בתרנגולת נגד הגף אם לאו:

תשובה אין לנו ראיה ברורה לא מן התלמוד ולא מן הפוסקים לאסור גף השבור רק היכא דידעינן בבירור שנשבר הגף ואין עור ובשר חופין את רובו שאז אוסרין האבר השבור:

כדתנן בהדיא במתניתין ובברייתא בפרק בהמה המקשה אבל היכא דנשבר וחזר ונתקשר ולא ידעינן אם יצא רובו אם לאו אין לנו ראיה לאסור ואדרבה יש להביא ראיה מדברי הטור בסימן צ"ה ושאר פוסקים דהיכא שנשבר העצם וחזר ונתקשר ואין ידוע אם יצא רובו אם לאו דכשרה דכיון שנקשר בידוע שלא יצא רובו וכן משמע קצת מספר תורת חטאת כלל פ"ז סעיף ח' דכשאין רואין שום ריעותא בעור ובשר ברגלי הבהמה או העוף אין להטריף מדינא אלא מנהגא בעלמא הוא ומשמע דוקא ברגלים במקום שעושה אותה טרפה אבל גף התרנגולת אפשר דאפי' מנהגא ליכא ואע"ג דמלשון קצת הפוסקים משמע דאין להקל רק כשחזר ונתקשר יפה שבר אל שבר אבל אם לא נתקשר יפה יש להחמיר נראה דהיינו דוקא ברגל במקום שעושה אותה טרפה דאיסור דאורייתא הוא ונכון להחמיר בספיקא דאוריי' אבל באגפי העוף דאין איסורו אלא מדרבנן משום אבר ובשר המדולדלין כמו שפרש"י התם במתניתין דנשבר העצם דאינו אלא משום אבר ובשר המדולדלין ובאבר המדולדל אמרינן בגמרא בהדיא דאין בהם אלא מצות פרישה בלבד הלכך כיון שאינו אלא איסור דרבנן אין ראוי להחמיר:

אמנם מהרי"ק ז"ל כתב בהדיא בשורש ל"ח דאפילו באגפי העוף יש להחמיר אם לא חזר ונתקשר יפה ודבריו הביאו לפסק הלפה הרב ב"י והרב רמ"א ז"ל ומ"מ נראה דיש לנהוג ולהחמיר לכתחילה כדברי מהרי"ק ולהשליך הגף עצמו קודם הבישול והמליחה אבל בדעבד אם נמלחה התרנגולת או נתבשלה עם. הגף השבור ואין רואין שום ריעותא בעור ובשר אין לאסור התרנגול' בשביל נתינת טעם הגף הנשבר כל זה נראה לי להלכה ולא למעשה מאחר דלא מצינו בדברי קמאי בהדיא שהקילו בזה אך לעת הצורך כגון לכבוד שבת או בהפסד מרובה וכה"ג אין להחמיר דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל.

תוכן העניינים

משאת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה