אור ברסלב

משאת בנימין· רבי בנימין אהרן סלניק

כה

כד

ועל השאלה השניה אודות התישים שרוצין לנחור אותם בשביל העורות הגם כי רבים וגדולים מזנדנזין בדבר ומימי לא שמעתי דבר ברור לאיסור ולא להיתר מ"מ לבי נוטה להיתר יותר מלאיסור כאשר כתב גם כן מעלת כבוד תורתך אך לא מטעמא דידך שהביא מכ"ת ראיה מפרק כיסוי דם מההיא דר' חייא דנפל ליה יאניכא בכיתניה והתיר לו ר' לנחור עופא הרי חזינן דלצורך יאניכא שרי לנחור הכי נמי דשרי לנחור לצורך העורות ונראה דלאו ראי' היא דאיכא למימר שאני יאניכא דאי לא שרית ליה יפסיד הפשתן וכליא קרנא הוא אבל לצורך העורות אי לא שרית ליה לא יפסיד מידי בקרן אלא שלא ירויח ומניעת הריוח לא הפסד הוא. וכן כתב הרא"ש בפ"ק דמועד קטן לענין דבר האבוד במועד ומביאו בטור או"ח בסי' תקל"ט וכן בטור י"ד סי' ש"ף אבל נראה להביא ראי' מפרק השוחט דתניא השוחט וצריך לדם חייב לכסות כיצד יעשה או נוחרו או עוקרו ומוקי לה התם בחיה דצריך ללבא ופרש"י צבע עור אדום הרי שמעינן דלצורך צבע אדום דהיינו כדי להרוויח שרי לנחור ולעקור ע"כ נראה דהמקיל לא הפסיד דברי הק' בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל. הג"ה נאם בנו אברהם כמה פעמים היה לי פתחון פה קמיה דאבא מארי ז"ל בענין דין זה דע"כ לא שמעינן הכא מדרבי ומברייתא דשרי לנחור אלא דוקא כשרוצה להשליך הבשר לכלבים אבל למכור הבשר אחר כך לנכרי ודאי אסור משום דמכוין מלאכתו בדבר איסור מקרי כדשנינו בפ"ז דשביעית אין עושין סחורה בנבילות וטריפות וציידי חיה ועופות דגים שנזדמנו להם מיני טמאים מותר למוכרן נזדמנו אין אבל לכתחילה לא ואסורא דאורייתא הוא וכדמפרש בפרק כל שעה דיליף ליה מקרא ובשל תורה ראוי להחמיר זכיתי לדבור אך לבסוף ימיו כתב לו לעצמו וז"ל תשובה זו צריך לימוד במה שהשיב בני מהר"ר אברהם עכ"ל ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו בעבים וארון האלהים נלקחה ומדאגה שלא יבואו התלמידים ויתלו את עצמם באילן גדול ויקבעו הלכה לדורות להתירה על כן כתבתי דברי אלה פה הנלע"ד:

תוכן העניינים

משאת בנימין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה