אור ברסלב

מרבה תבונה· רבי יהושע איזיק שפירא

הקדמה

אמר המחבר זה לי כשנתים ימים אשר יצא לאור חיבורי הקטן מרבה עצה המיוסד על האגדות של רבב"ח והנה שמעתי רבים וכן שלמים אומרים מי יתן ויוחקו בספר מלי דברים ששמעו ממני בעניני תוכחת מוסר ודברי כבושין שכובשין לבו של אדם ומקרבין את לבן של ישראל לאביהם שבשמים ובפרט בימים נוראים ובעשי"ת. ובקשוני לחבר להם ספר מיוחד בזה:

ע"כ חברתי זה החיבור וקראתי שמו מרבה תבונה [כמו דתנן (אבות פ"ב) מרבה עצה מרבה תבונה] והוא להבין דבר מתוך דבר בענין טהרת הלב [וכמו שכתבו התוס' במנחות (דף כ"א) בתוס' ד"ה יתן בו טעם כבינה כו' שהבינה מתקנת האדם] וע"כ הארכתי לבאר בספרי זה בתחילה בענין טומאה בלועה אם מטמא ואם יש חילוק בין טומאה בלוע בחולין ובין טומאה בלוע לענין קודש [והוא משום דהא דטהרה בלוע אינה מיטמא יליף רבה בחולין (דף ע"א) מצמיד פתיל ובצמיד פתיל אמרינן בחגיגה (דף כ"ה) אמר ר' אלעזר שונין אין הקדש נצול בצמיד פתיל וא"כ טומאה בלוע נמי מטמא לקודש וכמו שהביאו התוס' בחולין (דף כ"ד) מה דאיתא בתורת כהנים מרובה מדה דלטמא מליטמא כו' וכמו שיתבאר בספרי זה]:

והנה כתיב (משלי ג') אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה וכמו דאמרינן בברכות (דף ל"ג) הבדלה בחונן הדעת מאי טעמא אמר רב יוסף מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה (ופי' רש"י החכם יודע להבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור) והוא שבקודש מטמא אפילו בלוע ג"כ וכן בירושלמי (פ"ד דברכות) אם אין דעה הבדלה מניין והוא דדעת הוא סדר טהרות וכמו דאיתא בשבת (דף ל"א) וע"י הדעת הוא מבדיל בין קודש לחול וכמו דאיתא במגילה (דף י"ז) ומניין שאומרים קדושות כו' שנאמר הבו לה' כבוד שמו השתחוו כו' בהדרת קודש ומה ראו לומר בינה אחר קדושה שנאמר והקדישו את קדוש יעקב ואת אלקי ישראל יעריצו וסמיך ליה וידעו תועי רוח בינה [פי' לענין בלוע שמטמא בקודש] ומה ראו לומר תשובה אחר בינה דכתיב ולבבו יבין ושב ורפא לו [וכמו שהרופא אינו יכול לרפאות אם אינו יודע בטיב המחלה כן ברפואת הנפש צריך לידע חולי הנפש שבלוע בלב דהיינו מדות הרעות הקנאה והתאוה והכבוד וכן מותרות התענוגים שמטמאים את הנפש וע"כ תקנו תשובה אחר ברכת אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה וכמו דכתיב ולבבו יבין [פי' החולי של בלוע שמטמא להנפש שהיא קדושה ואז ושב ורפא לו] וע"כ ביארתי תחילה בספרי בענין בלוע אם מטמא לקודש ואח"כ ביארתי בעניני תשובה וטהרת הלב [והוא כמו דאיתא במדרש שוחר טוב תהלים (קי"ט) יהי לבי תמים בחוקיך כו' אמר ליה קדירה שאכלתי בה חולין לא אכלתי בה קדשים למען שלא אהיה מתבייש לכך נאמר ולבי חלל בקרבי וכתיב יהי לבי תמים בחוקיך וכתיב לב טהור ברא לי אלהים והוא כמו שנתבאר בספרי (פ"ג) במה שפסק הרמב"ם (בי"א מה' אבות הטומאה הל' ה') בשר תאוה אעפ"י שהוא טהור גזרו עליו שיהא כשלישי לטומאה מטמא את הקודש ואינו פוסל את התרומה ונראה לי שלא גזרו עליו אלא כדי שלא יערבוהו עם בשר הקודש ויבואו לטעות ולשגוג בו וידמה שהבשר זה הוא חול והוא קודש ויאכלנו בטומאה וכתב הכ"מ שזהו בתוספתא עיי"ש ועיין לקמן (פ"ג) וא"כ אינו טמא אלא אם הבשר תאוה הוא בעין ידוד החמיר שאפי' הבלוע בקדירה מבשר חולין לא רצה לאכול והוא מפני שבלוע מטמא לקודש וע"ז אמר יהי לבי תמים בחוקיך (פי' כיון שהיה נזהר מבשר תאוה הבלוע בקדירה שלא יטמא את הקודש וא"כ בודאי דצריך לשמור את הלב מהבלע) וע"ז אומר למען שלא אהי' מתבייש לכך נאמר ולבי חלל בקרבי וכתיב יהי לבי תמים בחוקיך וכתיב לב טהור ברא לי אלהים דהיינו שיהי' טהור בפנימית הלב:

וכמו שהבאתי בספרי התיקוני זוהר (תיקונא כ"ט) בקנקן כו' דא לבא דבר נש כו' אוף הכי הדחה ושטיפה הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ למיהוי תוכו כברו ורזא דמילתא וטהרו וקדשו וכן בתיקוני זוהר (תיקון מ"ז) הדחה ושטיפה הדחה מלגאו ושטיפה מלבר ורזא דמילתא וטהרו וקדשו וכמו שיתבאר בספרי וכמו דאיתא במדרש תהלים (נ"ג) כלו סג נעשו סיגים יחדיו נאלחו נאלחו מבחוץ ונאלחים מבפנים והוא ע"י מדות הרעות כהקנאה והתאוה והכבוד וע"כ צריך הלב הדחה ושטיפה הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ]:

וע"כ הארכתי הרבה בענין צ"פ שמזה יתבאר לענין טומאה בלוע שבלב וכמו דאיתא במדרש חזית לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יוסיף לקח מתוך שהוא מוציא כו' משלו משל למה הדבר דומה לחבית שהיא מלאה אבנים טובות ומרגליות ומוקפת צמיד פתיל והיא נתונה בזוית אחת ואין אדם יודע מה בתוכה בא אחד ופנה אותה וידעו הכל מה בתוכה וע"כ קראתי שמו מרבה תבונה: שהוא להבין דבר מתוך דבר טומאה רוחנית שבלב מטומאה גשמיות שבגוף:

והנה הרמב"ם סוף הלכות מקוואות (ה' י"ב) כתב דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירת הכתוב ואינן הדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזירת הכתוב הוא והדבר תלוי בכונת הלב ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא הוחזק כאלו לא טבל ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואעפ"י שלא נתחדש בגופו דבר. כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאת הנפשות שהן מחשבות האון ודיעות הרעות כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם השם ברחמיו הרבים מכל חטא עון ואשמה יטהרנו עכ"ל [אך לענין חולין קייל"ן דלא בעי כונה בחולין (דף ל"א)]:

והנה לענין שבירת כלים וקריעת בגדים שמטהרים הכלים והבגדים מטומאתם שבאלו נתחדש בגופו של דבר וגם לא בעי כונה לא כתב הרמב"ם רמז בזה וע"כ ביארתי שהרמז הוא לענין האדם וכמו דאיתא במדרש (קהלת) הלב נקרע דכתיב קרעו לבבכם כו' הלב נשבר דכתיב קרוב ה' לנשברי לב ובחי' הקריעה ובחי' השבירה של הלב הם מטהרים את הלב [גם ביארתי שיש חילוק בין נקרע בכונה לשלא בכונה לפי שיטת הרמב"ן (במ"ל פ' כ"ג מה' כלים) כמו שיתבאר בספרי בארוכה] ויתבאר עפ"י מה שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ב ה"ד) מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים כו' ומתרחק מן הדבר שחטא בו ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה כו':

ובזה יובן ענין הטהרה באדם וכמו שביארתי בספרי שענין הטהרה בקריעת הבגד ובשבירת הכלים הוא מטעם שינוי השם שמשתנה שמו וכמו שפירש"י בחולין (דף קכ"ג) דקריעה מהני לבטולי שמא מינה וכמו שיתבאר בספרי ועיין מה שהביאו התוס' בחולין (דף ע"ב) שיטת רש"י דאע"ג דאית ביה שיעור טומאה בטלה ע"י קריעה דומיא דכלי חרס דשבירתו מטהרתו ושברי' מקבלין טומאה והוא דמ"מ בטל שם הראשון שעליהם ועיין במ"ל (פכ"ג מה' כלים) שכתב ודע דבגד דנקט רבינו צריך לומר דמיירי שבקרע זה נשתנה שמו כו' וכמו שיתבאר בספרי בארוכה ועיין בזבחים (דף צ"ה) בתוס' ד"ה לא שנו כו' יש לומר דטלית ובגד דשמעתין שאני שהם כלי ושם כלי עליהן וכשנקרעו כיון דאזיל שם כלי מינייהו טהרו לגמרי אבל בחולין (דף ע"ב) מיירי בחתיכת בגד ואין שם כלי עליו ולא טהר ממגע אעפ"י שטהור מן המדרס וא"כ עיקר הקריעה הוא שינוי השם:

והנה עוד ביארתי בארוכה שלישים במועצות ודעת בענין מה דאיתא בירושלמי (פ"ה דיומא) הגריל ג' זוגות כו' והארכתי בזה לבאר שיטת הש"ס דילן בירושלמי וקראתי שמו עבודת היום יהי רצון שישיב את העבודה לדביר ביתו ויבנה ביהמ"ק ב"ב אמן:

תוכן העניינים

מרבה תבונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה