אור ברסלב

מרבה לספר על הגדה של פסח· רבי ידידיה טיאה ווייל

ברך

צפון

ברכת המזון

פסקה ב

נוהגין שב"ב יברך הזימון כי טוב עין יבורך והוא אמר כל דכפין ייתי וייכול:

פסקה כא

חנון ורחום אתה תמהתי. בי"ג מידות (שמות ל״ד:ו׳) כתיב אל רחום וחנון וכן בתהילים (פ"ו) (ק"ג) כתיב אל רחום וחנון הקדים רחום לחנון ועיין בתוס' ר"ה דף י"ז ע"ב דרחום קודם הצרה וחנון בשעת צרה. ואלו בד"ה (ב' ל') ונחמי' (ט"ז) (ט' ל"א) תהילים (קי"א קי"ב קמ"ה) יואל (ב') יונה (סי' ד') כתיב חנון ורחום וצ"ע:

כוס שלישית

פסקה ב

הטעם דאסור לשתות בין כוס א' לשני. וכן אסור לשתות בין כוס ג' לארבע. נלע"ד משום דארבע כוסות נתקנו נגד ארבע אותיות משם הוי'. והשם י"ה אסור להפריד ולהפסיק ביניהם. ובאשר ששם י"ה הוא שם מיוחד לכך מותר להפסיק ואוכלין ושותין כי כבר נשל' חצי השם כי בנתי' עוה"ז שאוכלין ושותין בו. אבל לעתי' דהוא צפון בירך דנשל' הש' לגמרי ולא יהי' אכילה ושתי' ואז לזכר אין אוכלין ושותין אחר ד' כוסות ולא יפסי' בין אות וי"ו לאו' ה"י והיינו דמתחיל בכוס ד' לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד. אמנם אם רוצה לשתות עוד כוס אזי הוא כנגד שם אלקים שהוא חמשה אותיות וגמ' כוס:

שפוך חמתך

פסקה ב

שפוך חמתך וכו' נרא' לתת טע' למה תקנו בכו' רביעי לומר הני פסוקים הגם הרן כתב בריש ערבי פסחים דהני ארבע כוסות הם כנגד ארבע מלכיות והכוס האחרון הוא כנגד מלכות זדון שהחריב בית מקדשינו אמנם אכתי יש להבין למה תקנו שני שפוך חמתך. והנר' בזה עפ"י מה דאי' בפסחים דף ק"ה בהא דאריב"ל נשים חייבות בד' כוסו' שאף הן היו באותו נס וכ' רש"י שלשה כנגד שלשה כוסו' שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי וכו' ורביעי ברכ' המזון עכ"ל וגם לזה צרי' טעם למה אחרו כוס פרעה לבסוף ואפש' עפ"י מה דאי' בסוטה דף ט' ע"א אמ' רבא ג' כוסו' האמורו' בפרעה למה (בחלומו של שר המשקים) אחת ששתת בימי משה. ואח' ששתת בימי פרעה נכו. ואחת שעתידה (בימי משיח) לשתות עם חברותיה. נמצא בימי משיח יהי' שני שפיכות אחת לאומות ואחת למצרים לכן תקנו שני פעמים שפוך. וגם צרפו הכוס השלישי של מצרים עם כוס הרביעי שהוא נגד מלכות הרביעי:
ואגב אמרת להזכיר מה שמקשין על רש"י הנ"ל דכתב ד' כוסות הוא כנגד שלשה כוסות שנאמרו לשר המשקי' והרביעי הוא כוס ברכת המזון ובמשנה דריש ערבי פסחים כ' רש"י ד' כוסות הוא כנגד ד' לשונות של הגאולה. והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ולכאורה י"ל דקשה לרש"י למה דווקא ד' כוסות תקנו ולא תקנו דבר אחר ד' פעמי' נגד ד' לשונות הגאולה לכך כ' דרמזו נמי ג' כוסות שנאמרו בפרעה והוא דוחק דא"כ ה"ל לפרש כן במשנה לכן נראה דאפש' לומר דרש"י רצה ליישב כיון דנשים חייבות בד' כוסות מצד שאף הן היו באותו נס. א"כ מטעם זה הנשי' חייבות בכל המצוו' שנוהג באותו לילה וכ"כ הפוסקים. לפ"ז קשה למה נקט ריב"ל דווקא ארבע כוסות. הכי הל"ל כל מצות שנוהג באותו לילה נשים חייבות שאף הן היו באותו נס. לכך מפרש רש"י דריב"ל רבותי' קמ"ל בד' כוסו'. דלא תימא ג' כוסות מחיובא דלילה כנגד ג' כוסות של פרעה אבל כוס ד' דהוא משום דבהמ"ז טעונה כוס בשלשה. וא"כ נשים דאינן חייבות בזימון א"כ אינן חייבות רק בג' כוסות לבד מפני זה קמ"ל ריב"ל דנשים חייבות בד' כוסות. דתקנו ד' כוסות כנגד ארבע לשונות הגאולה ובעבור זה נשי' חייבות בהן דאף הן היו באותו נס ונכון. ובזה יובן המשך דברי תוס' בפסחי' דף צ"ט ד"ה לא יפחתו לו מד' כוסו' פי' הרשב"ם אגבאי צדקה קאי וכו' וליכא למימ' דיפחתו קאי אד' כוסו' דא"כ הל"ל ד' כוסו' בלא מם וכו' וארבע כוסו' פי' הרשב"ם כנגד ד' לשונו' הגאולה וכן יש בירושלמי עכ"ל וקישור דבריה' קשין להולמן. ולמפ"ש יונעם דהנה אם נאמר דכוס רביעי הוא משו' חיובא דבהמ"ז. לכן מסיימי תוס' דארבע כוסו' הטע' דהן כנגד ד' לשונו' הגאולה והוי רק חיובא דליל זה. ומכח הדיוק דמשנה מוכח דקאי אגבאי צדקה ושפיר הוכיח ריב"ל דינו דנשי' חייבו' בד' כוסו' דכל ד' כוסות מחיובו דלילה הן:

תוכן העניינים

מרבה לספר על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה