מראי מקומות הערות וציונים על תורה אור
חיי שרה
דף טו
יגלה לן טעמי': ראה הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסידור רב, ג. נמצא בגוכתי"ק כ"ק אדה"א ורשום שם: יום שבת פ' תצוה [תקס"ז]. וראה ברשימת המאמרים בסה"מ תקס"ז הערה 39.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
לכללות הענינים של המאמר ראה סה"מ תקס"ה ח"א ע' קנ בענין האכילה דשבת. תו"ח פ' לך צו, א. ובפ' ויקהל תרלה, א ואילך (הוצאה צילום כת"י הר"ש סופר). ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתמה. אוה"ת בראשית כרך ז תתשפב, א. אוה"ת נ"ך ע' תרסד. ד"ה והוא עומד עליהם תרס"ג ע' נ. סה"מ תרס"ו ע' קנד. וראה עבודת הלוי פ' ח"ש כח, א.
בלקו"ת תזריע כ, ד מציין לד"ה זה.
בדרך מצותיך צ, א בשם כ"ק אדה"ז: ששמעתי מפיו הקדוש של מורינו ורבינו נ"ע בכפר פייענע בימים שלפני הסתלקותו בטבת תקע"ג על ענין האכילה בשבת.
יגלה לן טעמי': זמירות לסעודה ב' דשבת.
בסידור מתחיל: יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי כו', הנה תחילה יש להבין מה שאמר כפילא וקלישא. בזה יובן הסיום דהמאמר כאן בענין כפילא וקלישא.
ה' אחרונה דשם ב"ן: ראה לקו"ת להאריז"ל פ' ח"ש ד"ה מערת המכפלה. וראה סה"מ תקס"ה ע' טז. אוה"ת ענינים ע' רצב.
דתלת שליטין אינון: זח"ב קנג, א. וראה ג"כ זח"א קלח, א. וראה לקמן מט, ב במ"מ לשם.
האכילה היא יותר עליונה: ראה ד"ה והוא עומד תרס"ג.
וקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יג. ראה דרך מצותיך מצות לא תבערו אש. וראה תו"ח ד"ה בעצם היום הזה פרקים י-יא. (כמצויין בהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בקונטרס עץ החיים פרק ח (ע' 33 בשולי העמוד).
אז תתענג על הוי"ה: ישעי' נח, יד.
אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.
שהמאכל . . בשבה"כ: ראה לקמן סה, ד. לקו"ת פ' צו יג, ב. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' יז. מח.
לפני מלך מלך לבנ"י: בראשית לו, לא.
צדיק אוכל לשובע נפשו . . ובטן רשעים תחסר: משלי יג, כה. ראה לקמן סה, ב. ראה בארוכה בסה"מ תקס"ה ע' קנ ואילך. לקו"ש חט"ז ע' 189. וראה קונטרס עץ החיים ע' כג.
חיל בלע ויקיאנו . . ומבטנו יורישנו אל: איוב כ, טו. ראה אוה"ת תולדות קנד, א. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרסג שקאי על הניצוץ אלקי שמוציאים מג"ק הטמאות. ראה לקמן כ, ג ובמ"מ לשם.
וכמ"ש בזהר: זח"ב פח, ב. ראה דרך מצותיך מצות לא תבערו אש.
אין בו פסולת כלל: ראה לקמן סה, סע"ב ואילך. סה"מ הנחות הר"פ ע' עד ואילך. סה"מ תקס"ח ע' לב. דרך מצותיך צ, א ואילך. צב סע"א ואילך. ד"ה והוא עומד תרס"ג. לקוטי לו"י לזח"ג ע' רג. לקו"ש חט"ז ע' 189.
פרש חגיכם: מלאכי ב, ג.
ושמחת בחגך: דברים טז, יד.
מאן דלא יהיב למסכני: ראה זח"ב פח, ב.
פי' קלישא . . ביום ההוא יהי': מובא באוה"ת בראשית כרך ז תתתא, ב.
כנודע מענין המכפלה: לקו"ת מהאריז"ל פ' ח"ש. מאו"א מ, כג. ראה אוה"ת פ' חיי שרה כרך ד תשעז, ב. שם כרך ז תתת, ב. תתתא, ב ושם אין תי' אלו.
ביום ההוא יהי': זכרי' יד, ט. ראה לקו"ת במדבר ט, ד. ובאוה"ת פ' ויצא כרך ה תתנד, א.
דף טז
להבין ענין: נאמרה בשנת תקנ"ז, ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תריז הערה 76. בכמה כת"י: שקלאוו וישלח תקנ"ז. בכת"י א': מברכין חשון תקנ"ז.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
אוה"ת בראשית כרך ד תשפה, ב. תתפה, א.
מאמר זה נזכר בלקו"ת ואתחנן ז, ב. שה"ש יח, ג. כב, ב.
באוה"ת ויחי שסו, א מציין ”בתו"א פ' חיי ענין ג"ע שבו גילוי הזיו בבחי' השגת המהות, משא"כ בעולמות בי"ע הרי עולם ל' העלם" ע"ש.
לכללות מאמר זה ראה בסה"מ תרכ"ח ע' נ ואילך. סה"מ תרל"ד ע' נט. סה"מ תרמ"ג ע' כ ואילך. ד"ה לך לך תרנ"ד ע' נ ואילך. ד"ה וטהר לבנו עזר"ת ע' כו. ד"ה ואברהם זקן תשל"ח (נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 315 ובסה"מ מלוקט ח"א ע' רפט). פלח הרמון בראשית קטו, ג.
יפה שעה אחת: אבות ד, יז.
שמהם נעשו לבושין לנשמה: ראה אגה"ק סי' כט. אוה"ת בראשית כרך ד תשפז, א. סה"מ תש"א ד"ה זכרנו לחיים ע' 153.
כמאמר הזהר ע"פ ואברהם זקן: ח"א רכד, א. וראה שם קכט, א הלשון ”יומין עילאין". וראה לקמן כ, ד. מו, ג. עה, ד. עט, ב. פב, א. לקו"ת שלח לח, ד. נא, ג. יוהכ"פ סט, א. שמע"צ פז, סע"ב. שה"ש טז, ג.
דהנה ענין זיו השכינה . . השגת מהות: ראה באוה"ת פ' בראשית כרך ג תקל, א. וראה גם באוה"ת דברים כרך ו ד"ה למען תירא ע' ב'רל, שכאן משמע שאפילו בעולם הבריאה אינו מושג המהות רק המציאות כ"א בג"ע מושג המהות, שלכאורה זה סותר למ"ש בלקו"ת פ' ואתחנן י, ב אופן התהוות בי"ע מבחי' מל'.
נזכר באוה"ת זכור ע' א'תשע.
ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.
התפשטות חיות . . אינו מושג ונראה: ”ע' בלקו"ת ד"ה ע"כ יאמרו המושלים אשר הנשמה אינו נראה" — הג"ה בתו"א על הגיליון.
והנה התפעלות החיות באברים: ”ע' לקו"ת ד"ה ונקדשתי סעי' א פי' תיבת התפעלות" הג"ה בגיליון תו"א.
כדור השמים: בבוך תקצ"ה: כדור השמש.
מ"מ החיות עצמו אינו בגדר מקום וגבול: ”ע' בתחלת ביאור שוש אשיש בלקו"ת" הג"ה בגיליון התו"א.
מכה"כ: ישעי' ו, ג.
שהוא רק זיו והתפשטות הארה בלבד: ”הנמשכת מאוא"ס ומתלבשת תוך כל העולמות להוותם ולהחיותם מאין ליש" — ד"ה עטרת תפארת תרמ"ז ע' לה.
מענין זיו השכינה — בלקו"ת האזינו עח, א מציין לכאן.
את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד. ”ואני הוא בחי' א"ס עצומ"ה שאינו נתפס בתוך מדה וגבול" — סה"מ תרמ"ז ע' לה.
שו"ה והענין — כנ"ל: ”כנזכר לקמן" — הג"ה בגיליון התו"א.
במקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים ת"ש ע' 40. תש"ד ע' 210 בדיוק גי' זו. ראה לקמן לא, ד. ס, א.
שלגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.
ולתבונתו אין מספר: תהלים קמז, ה.
אבל ענין עוה"ב . . בבחי' גילוי: ראה באוה"ת פ' ויצא כרך ד תשפח, א.
ועתה צ"ל: קטע מכאן בסה"מ תרל"ד ע' נט.
איך תוכל הנשמה . . להשיג מהות ועצמות אלקות: ראה בסה"מ תרכ"ח ע' נד. סה"מ תרל"ד ע' נט.
כו' וא"כ איך תוכל להשיג מהות ועצמות אלקות: ”בכ"י מצאתי כו' לכן תוכל להיות בבחי' שכר ועונש שתוכל לעשות היפך הרצון כמ"ש נפש כי תחטא, וע' בלקו"ת ביאור שבתותי אות ב' וא"כ". הג"ה בגיליון תו"א מחסיד.
ויבא משה בתוך הענן: שמות כד, יח. לקמן לג, א. בלקו"ת ויקרא ז, א. שמע"צ פז, ב. שה"ש מט, א מציין לכאן.
ראה אגה"ק סי' כט.
לחם אבירים . . כמו המלאכים: תהלים עח, כה. עפמ"ש בס' התמונה הובא בילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך עד, ג. ראה יומא עו, א (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"א ע' 154). בלקו"ש ח"ד ע' 1037 שוה"ג להערה 19 כ' וז"ל: במ"ש בדא"ח במקום א' שמשה רבינו ע"ה הי' ניזון ממזון רוחני, ובמקום שני מלחם אבירים לא ניזון, ה"ה מותיב לה והוא מפרק לה במכתבו, שבכל אחד מהנ"ל מבאר דיעה אחת אשר בש"ס (יומא עה, ב). ויותר נכון (כי בש"ס משמע דלרע"ק אכל איש — קאי על כל בנ"י) עפ"י הדיעה אשר בשמו"ר פמ"ז ה, ז שאלו ואלו דא"ח. ועואפ"ל לתווך בין הדעות — שנפק"מ במשה עצמו בין כשלומד מן הקב"ה או כששונה לעצמו, שאז הוא במדרי' מלאך, ודו"ק בתו"א ולקו"ת עכ"ל.
ראה לקמן עד, א. פט, א. קיג, ג. וראה גם לקו"ש ח"ט ע' 19 ובהערה *36.
עוסק בתורה ובמצות נעשה לנשמתו לבושים: ראה בד"ה ואברהם זקן תשל"ז (נדפס בסה"מ מלוקט כרך ד ע' נה) הערה 27 שכ"ה גם בתו"א פ' משפטים עט, סע"ג. ובכ"מ. שבדרך כלל תורה ומצות הם בחי' לבושים אבל בפרטיות רק המצות הם לבושים (”ימים"), משא"כ התורה הו"ע ”זקן" ע"ש.
לקמן לג, א. מציין לכאן. וראה לקו"ת שלח לח, ד.
ואורייתא וקוב"ה כולא חד: נסמן לקמן נז, ג.
אורייתא מח"ע נפקת: זח"ב פה, א. וראה שם קכא, ב.
הקב"ה יושב ושונה כנגדו: ראה תדב"א רבה רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלה.
ה' צלך: תהלים קכא, ה.
אני ה' אלקיכם: במדבר טו, מא.
ואפי' רשע גמור הוא ממשיך בנפשו האלקית: ”ראה פרדס שער הנשמות סוף פרק יא" הג"ה בגיליון תו"א.
ולרשע אמר אלקים: תהלים נ, טז.
הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.
נעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א מ"ז. וראה לעיל א, ב ובמ"מ לשם.
ארץ נבראת תחלה: חגיגה יב, א.
לשון אדמו"ר נ"ע בעצמו: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. בלקו"ש חכ"א ע' 429 העיר בענין שינוי סגנון ותוכן כאן לסגנון התניא.
לקמן במפתח ענינים לכ"ק אדמו"ר זי"ע ערך ”לבוש" — ע"י תומ"צ, תפלה, ענינם ע"פ קבלה". באג"ק לכ"ק אדמו"ר זי"ע כרך ב ע' קב מציין שמאמר זה תוכנו ”קבלה".
להבין מה שנתבאר כאן — ראה מאמר כ"ק הצ"צ נדפס לקמן קלט, ג.
פ' ויחי: זח"א רכד, א.
הנק' חשמל: ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'ר.
וכמו הלחם . . בכוונות עיוה"כ: ראה אוה"ת פ' מטות בתחלתו.
כמ"ש בזוהר פקודי: ראה אוה"ת במדבר ע' צא ע"ש.
בזוהר ויחי: ראה לקמן קלט, ג.
געה"ע הוא מבריאה: בלקו"ת שה"ש ד"ה כי כאשר השמים מח, ד מציין לכאן. ראה אוה"ת תצוה ע' א'תשסט ובכרך ז ע' ב'תשעב. אוה"ת דברים כרך ו בד"ה למען תירא.
והנה געה"ע הוא מבריאה . . ושרשן ממו"ס דא"א: מובא באוה"ת פ' חקת ע' תשפג ושם מציין לקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח.
יפה שעה אחת: אבות ד, יז.
ובחכמה אתברירו: נסמן לעיל ה, ד.
אשר שלט האדם באדם: קהלת ח, ט.
ובגלגולים פ"ב: ראה לקו"ת במדבר ב, ב שכ"ה גם בהרמ"ז ר"פ משפטים. (בלקו"ת שם מציין לפרק עשרים).
דף יז
וציצי' קטן הוא בחי' עבור של חיצוניות: ביאור הע"ח ראה בלקו"ש חל"ג ע' 96 הערה 16.
ויצא יצחק לשוח בשדה: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
בלקו"ת פ' ראה לב, ד מציין לד"ה זה בענין עיר ושדה.
מ"ש בפע"ח דאיך אפשר: שער יז שער הנהגת הלימוד.
תניא פ"מ בהגה"ה [נו, א]. וראה לקמן סט, ב. לקו"ת ויקרא ה, ד.
בכמה מאמרי דא"ח מובא זה בשם ספר ע"ח. ראה ד"ה מזמור לתודה לאדה"א בסה"מ נ"ך ע' קלט. ובכ"מ.
ויצא יצחק לשוח בשדה: בראשית כד, סג.
וברייתא פי' המשנה: בבוך 2061: ”וברייתא הוא פי' של המשנה".
בענין ברייתות ראה בארוכה באוה"ת פ' שמות ע' יב ואילך. לקו"ת שה"ש מד, ב ושם מציין לכאן.
שהברייתא — דהנה התורה: בכת"י הנ"ל: וראי' לזה דהנה התורה.
זה אומר אני מצאתי': ב"מ ב, א.
וכמשל השפופרת . . האדם וחי: בבוך אדה"ז יבל אבי יושב ה, ב הקטע בשינוים: ”כמו שפופרת של קנה מה שמניחים בתוכו ראשון יוצא אחרון וכמו האדם שהוא סוף לכל הנבראים שהוא נברא בששת ימי בראשית ומ"מ הוא במעלה על כולם וכל הנבראים כולם הם לצורך האדם שמאכלו ומלבושים ושארי הדברים הכל הוא מחמת הטעם יתיר במעלה הנ"ל, וזהו ג"כ מה שכתוב בגמרא יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב כי עוה"ב הוא מחמת הצדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה והוא רק בחי' אחוריים כמ"ש וראית את אחורי כו' כי מה שמשיגים אלקות ויש לו תענוג בזה הוא בחי' אחוריים אבל (כו' הוא המעשה) בחי' פנים דהיינו מה שהוא לפני אחוריים לא יראו שא"א להשיג וכמ"ש כי לא יראני האדם וחי". עכ"ל שם.
יפה שעה אחת: אבות ד, יז.
”ע' ד"ה ובבואה לפני המלך ס"ג ע"ש (ממורי נ"ע)" הג"ה בגיליון תו"א.
צדיקים יושבים: ברכות יז, א.
וראית את אחורי: שמות לג, כג.
תכלת דומה לים: מנחות מג, ב. זח"א קכא, א.
בכת"י הנ"ל נוסף ”וים לרקיע ורקיע לכה"כ".
למען ידעו דורותיכם: ויקרא כג, מג.
בכת"י ליתא הפסוק. ושם: ”וכן בסוכה למעלה מעשרים כו' לפי שהוא דומה לענני הכבוד".
עד כ' אמה: סוכה ב, א.
סוכת גנב"ך ורקב"ש: סוכה ח, ב.
טעמי המצות לא נתגלו: ראה סנהדרין כא, ב.
ר"ש דריש טעמי דקראי: יומא מב, ב. יבמות כג, א.
משנה נק' עיר וברייתא בחי' שדה: ראה אוה"ת פ' שמות ע' טו: ”כמארז"ל בתמורה דט"ז ע"פ קרית ספר ביהושע סי' טו דהיינו הלכות התורה ע"ש בפרש"י בד"ה וילכדה כו'". ע' אוה"ת תולדות קמג, א ואילך.
וברייתא בחי' שדה לשון בר חוץ לעיר: ראה מאו"א ב, נג בר הוא היסוד כשהוא בגלות לבר מאתרי' והמל' נק' אז ברייתא. וראה באוה"ת שמות ע' כ.
כי התנאים מבלי עולם שמורים מתוך המשנה: סוטה כב, א. בבוך אדה"ז יבל אבי יושב הנ"ל ובבוך 2217: כי התנאים שעוסקין במשנה מבלי עולם הן שמורים הלכה מתוך משנתן.
ושח רום אנשים: ישעי' ב, יא.
ע"פ תבנה ותכונן: לקו"ת חקת סו, א [בלקו"ת שם מציין לכאן]. ובאוה"ת חקת ע' תתפז ואילך.
במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי: איכה ג, ו. סנהדרין כד, א. ראה לקו"ת ויקרא ה, ד. וראה באוה"ת ואתחנן ע' עה שמציין לשל"ה שהקשה הלא התורה היא עינינו ואיך נ ק' מחשכים, ע"ש.
ראה גם לקו"ת שה"ש מב, ד. מאמרי אדה"ז — ענינים ע' ע. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תס. סה"מ מלוקט ח"ג ע' מה-ו. וש"נ.
לעת ערב יהי' אור: זכרי' יד, ז.
ע"פ והמשכילים יזהירו: אגה"ק סי' כו.
אם אין יראה אין חכמה: אבות ג, יז.
וע' בזהר בראשית דכ"א סע"א: ”תנינא נהירו דאזיל לאתחשכא לעת פנות ערב רזא דצלותא דיצחק לאתקנא האי דרגא דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב אסתכלותא דערב חשוכן כלהו לגביה בהאי פנות ערב". ע"כ.
האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. נסמן לעיל ז, א.
ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.
ע"פ קול דודי: לקמן נא, ג.
וע"פ ששים המה מלכות: לקו"ת שה"ש מא, ב. ושם מציין לכאן.