אור ברסלב

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

שלח

בהעלותך

דף לו

שלח לך אנשים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ז ע' רכג ושם מתחיל ויהס כלב.
חלק ממאמר זה בשינויים והגהות כו' באוה"ת במדבר כרך ה' ע' א'תרא. הגהות בפ' שלח ע' תנט ראה כרך-ו ע' א'תשע.
מאמרי אדה"א במדבר-ג ע' תתקצא מיוסד על מאמר זה.
לד"ה זה ראה ד"ה אם חפץ תשמ"ה.

שלח לך אנשים: במדבר יג, ב.

נשיאי העדה אנשי שם: במדבר טז, ב.

כל המצות מעשיות ברובם . . דוקא בא"י: ראה תו"א מו, ב. וראה גם בהנסמן למאמרי אדה"א פרשתינו לע' תתקצא (נדפס שם בע' א'רעט).

כי לא על הלחם לבדו: דברים ח, ג.

והלא האדם ג"כ במאמר נברא: ראה לעיל פ' צו יג, ב וש"נ.

נעשה אדם: בראשית א, כו.

הרפ"ח ניצוצין: ראה סה"מ תקס"ה ע' תרמב.

ששרש הרפ"ח ניצוצין הוא מאד נעלה: ראה לק"ת אמור לט, ג.

לאכפייא לסט"א: זח"ב קכח, ב.

כיתרון אור הבא מן החושך: ע"פ קהלת ב, יג.

אלי' אמר בתיקונים: ת"ז בהקדמה.

לאנהגא בהון עלמין: באוה"ת שלח ע' תנט יש הג"ה וקיצור לכאן.

עלמין הוא מלשון העלם: ת"ז (תמ"ב) פב, א. [כ]. וראה לעיל במדבר ה, ג. ולקמן לז, ד.

נשמות שנהנין מזיו: ראה ברכות יז, א.

כמאמר רז"ל נהר דינור יוצא: חגיגה יג, סע"ב.

והיכל הוא בחינת כולל: באוה"ת שלח ע' תנט יש הג"ה וקיצור לכאן.

יש ודבר נפרד בפ"ע: באוה"ת שלח ע' שנט יש הג"ה וקיצור לכאן.

אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין: באוה"ת שלח ע' תס יש הג"ה לכאן.

רק שיהי' בחי' כלים . . ע"י בחי' ועשה טוב: באוה"ת שלח ע' תס יש הג"ה וקיצור לכאן.

רמ"ח פיקודין רמ"ח אברין: ראה ת"ז ת"ל. ובהנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' רפג.

ולא תתרו אחרי לבבכם: במדבר טו, לט.

ואזי יכולים לקבל: באוה"ת שלח ע' תסא יש הג"ה לכאן.

דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א.

בחי' תרין דרועין: ת"ז בהקדמה (פתח אלי'). באוה"ת שלח ע' תסב יש הג"ה וקיצור לכאן.

ימינא ושמאלא ובינייהו כלה: זמירות לשבת (אזמר בשבחין).

ומתחת זרועות עולם: דברים לג, כז.

וארץ ישראל מכוונת: באוה"ת שלח ע' תסב יש הג"ה לכאן ומציין ללקו"ת פ' ואתחנן ב, ד.

והמרגלים היו במדרגה גבוה מאד: באוה"ת שלח ע' תסג נמצא הג"ה לכאן.

דף לז

ולא רצו . . למצות מעשיות: ראה להלן בהוספות להערות וציונים.
ראה דרך מצותיך קפא, א ואילך. לקו"ש-ד ע' 1042. לקו"ש לפ' שלח — תשמ"ו.

למצות מעשיות: "כי עיקר העבודה בארץ ישראל הוא קיום המצות מעשיות (וגם העבודה בעשי' דרשות — בכל דרכיך דעהו), משא"כ במדבר, (וגם הזיכוך שעל ידי המן הוא בעיקרו בנוגע לתורה). והוא ע"ד תלמוד גדול שהוא הכנה ומביא לידי מעשה". לקו"ש-ד ע' 1043. וראה שם ע' 1046 ואילך.

אוכלת יושבי': במדבר יג, לב. בלקו"ש-ד ע' 1043 "וזהו דיוק הל' ,אוכלת' דוקא (ולקמן ,לחמנו') — כי ענין ,אכילה' הוא שהנאכל נעשה כמו האוכלו ממש, דם ובשר כבשרו". וראה באוה"ת כאן ע' תסז הג"ה וקיצור לכאן.

ומדברך נאוה: שה"ש ד, ג.

והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

ועמ"ש בד"ה והי' מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר ה, ב.

ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

אבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. ת"ז תי' כא.

ורצו . . כל ההמשכות . . לבחי' דיבור: באוה"ת כאן ע' תסז נמצא הג"ה לכאן.

טובה הארץ מאד מאד: במדבר יד, ז.

נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ראה תניא פרק לו ובליקוט פירושים שם.

ושיהי' נגלה לעין כל בשר: ראה ישעי' מ, ה.

די לחכימה ברמיזא: זח"ג רכט, ב. רפ, ב ותי' די לי' שם. [כ]. זח"א כו, ב.

ע"פ וללבן שתי בנות: תו"א כג, ב.

וראיתם אותו וזכרתם: במדבר טו, לט.

ל"ב נתיבות חכמה: ראה ס"י א, א.

משה . . מבחי' דור דעה: ראה ע"ח שער הארת המוחין פ"א.

תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן: ועל"ק במסעי (צד, ד). וש"נ. [כ].

ע"פ והארץ הדום: תו"א א, ב.

האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. [וראה קונט' עץ החיים פי"ב בהערה]. [כ]. באגה"ק שם: כל האומר.

אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

ובאורייתא מתקיים עלמא: ראה זח"א עז, א. זח"ב ר, א.

אל יתהלל חכם בחכמתו: ירמי' ט, כב.

יעקב אותיות יבקע: ראה לעיל צו ח, ד. וראה ג"כ ע"ח שער הכללים פ"י.

וכמ"ש במ"א ע"פ מאמר הזהר ע"פ קדושים: ראה אוה"ת שמות ע' לט. ביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר האמצעי פ' קדושים.

ע"פ והי' לכם לציצית: לקמן מד, ד. ואילך.

בד"ה כי תשמע בקול: לקמן פ' ראה כג, ג.

בד"ה וידבר דעשרת הדברות: לעיל פ' במדבר.

וכל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, יא. מ"ק ט, ב.

אם אין חכמה אין יראה: אבות ג, יז.

קדשנו במצותיך: נוסח התפלה.

ולכן הקדימו נעשה לנשמע: שבת פח, א. וראה ד"ה שלח לך ש"פ שלח תש"מ.

ויאמרו אל כל עדת: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ז ע' רכז בכותרת: ביאור [על הד"ה שלפני"ז]. וראה בסוף כרך ב ברשימת הכת"י. וראה ס' מאמרי אדה"ז-פרשיות ח"ב ע' תרכ. מאמרי אדה"ז-ענינים ע' רפ. באוה"ת שלח ע' תסח הגהות.
אוה"ת במדבר-ז ע' א'תשע נדפס מגוכתי"ק הצ"צ, כנראה הנחת אחרת. ושם ע' א'תשעו ביאור לכאן.
וראה גם מאמרי אדה"ז במדבר ע' א'כה ואילך.
"ע' ביכעל קטן שמינית בויגין (כז, א) סגנון א' בשינוי הלשון עם מעט תוס' ביאור, יעו"ש" [כ].

ויאמרו אל כל . . אם חפץ בנו: במדבר יד, ז-ח.

מבואר בע"ח: שער הארת המוחין ג' פרקים הראשונים [כ]. וראה להלן (בפנים) לח, ב.

המחשבה . . לאה: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' קנו.

שנקראו דור דעה: ויק"ר פ"ט, א. במד"ר יט, ג.

הדבור הנק' רחל: ראה ע"ח שער אח"פ פ"א.

להבדיל בין הטהור ובין הטמא: ראה ויקרא יא, מז.

רפ"ח ניצוצין: ראה סה"מ תקס"ה ע' תרמב.

אתרוג לנענע: בסה"מ תקס"ז ע' רכז: מביא הדוגמא משופר וסוכה.

שכתוב בזהר: ע' זח"ב (קכח, ב. קפד, א). [כ].

בחי' נפש ורוח כידוע: נתבאר בדרך מצותיך קסא, א. אוה"ת שמות-ז ע' ב'תצג ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז-ענינים ע' שנב. ובארוכה בסה"מ תרס"ה ע' קנז.

כמו עד"מ הרב שמשפיע שכל לתלמידו: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' תרע ב' ענינים בזה. דרושים לסוכות ע' א'תשכא. פ' וזאת הברכה ע' א'תתמו. המשל מובא בשם אדה"ז באוה"ת נ"ך-א ע' תרע. וראה גם ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' רלט.

לא קאים אינש אדעתי' דרבי': ע"ז ה, ב. בסה"מ תרס"ה ע' קנח דאחר מ' שנין הוא מבחי' פנימיות השכל.

בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כח, ד.

עגולים בחי' נפש ויושר הוא בחינת רוח: ראה אוה"ת ענינים ע' ער דשם מבאר באופן אחר. והצ"צ מציין שם "וצ"ע דידוע שעגולים הוא בחי' נפש ויושר הוא בחי' רוח". אבל באוה"ת שמות-ז ע' ב'תצג מתרץ "ומ"ש בע"ח דהעגולים הוא בחי' נפש ויושר הוא בחי' רוח, עכ"ז בחי' הנפש דעגולים שרשו גבוה יותר מבחי' הרוח דיושר כו' להיותו בחי' מקיפים" ע"ש. ובאוה"ת פ' תרומה ע' א'תעא מוסיף "וכמו שהצומח בשרש גבוה מהמדבר", ובדרך מצותיך קסא, א מבאר "עגולים הוא שהכלים הם קטנים ולכך נק' בחי' נפש לבד . . משא"כ ביושר שהוא בחי' רוח החשוב מן הנפש והכלים רחבים יותר לכן שם לא הי' שבירה" ע"ש. וראה לעיל נשא כד, ד דשם מפרש שרש היושר גבוה מהעיגולים.

כד אתיילד יהבין לי' נפשא: "שזה יש בכל אחד ואחד" — סה"מ תרס"ה ע' קנח.

זכה יתיר יהבין לי' רוחא: "שצריכין ע"ז זכות" — סה"מ תרס"ה ע' קנח.

בפ' נח בדרוש דור הפלגה: תו"א

בפ' שמות ע"פ מי שם פה לאדם: תו"א נב, א.

בפ' וישב בד"ה שיר המעלות: תו"א כח, ד.

ענין השראת והתלבשות העיגולים בההיכלות: בד"ה ויחלום בסה"מ תש"ח ע' 82 מפרש: "והיינו לפי שההיכלות הן בחי' יש שמעלימים ומסתירים על האור" ע"ש. וראה אוה"ת דברים ע' כ. אוה"ת נ"ך ע' תצו.

בד"ה יביאו לבוש מל': תו"א דרושים למג"א.

ובד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת ברכה

הכלים הם מגבילים: בענין הכלים שמגבילים ראה לקמן שה"ש יט, ג. סידור עג, ג. ביאה"ז להצ"צ-א ע' תקמו.

בע"ח שער מ"א פ"ה: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפננו [שמ"ב] פ"ג ולא פ"ה. [כ].

ונתלבש בלבושים רבים ועצומים: באוה"ת שלח ע' תסח יש הג"ה לכאן וז"ל "עד שלא יהי' נראה לנבראים איך שהוא ית' מחי' את העולם עד שיוכל להדמות כאילו העולם יש ודבר בפ"ע וכמא' שרו של מצרים לי יאורי ואני עשיתיני כו' והיינו מצד שנתעלם כח האלקי המחי' את הנבראים" עכ"ל שם.

עולם הוא מלשון העלם: וטעם הדבר . . לפי שבריאת העולם הוא ע"י העלם האור — סה"מ ש"ת ע' 160. ראה לקמן ש"ש סד, ב. ביאוה"ז לכ"ק הצ"צ-א ע' שנה (ומציין למרז"ל). ראה לעיל לו, ג. ובפ' במדבר ה, ג.

והנה באתערותא . . דלעילא: זח"א רלז, א. ובכ"ד. [כ].

דף לח

מחדש בכי"ת: ברכת יוצר.

וידעת היום: דברים ד, לט.

וההעלם שמתעלם . . בבחי' גילוי: באוה"ת שלח ע' תתס נמצא הג"ה ששייך לכאן וז"ל "שיהי' מושג ומורגש איך שהוא ב"ה מחי' העולם ומחדש בטובו" עכ"ל.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

שהרי אדה"ר — השיג בג"ע סודות התורה: ראה תו"א ו, א.

והתקדשתם והייתם קדושים: ויקרא כ, ז.

קדש את עצמך במותר לך: יבמות כ, א. ראה לקמן מסעי פח, ב.

דקדוש הוא לשון הבדלה: ראה תניא פ' מו.

בסור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.

ארץ . . חלב ודבש: ביאור פסוק זה באו"א — ראה ד"ה זה בס' שני המאורות (לבוב, תרמ"ב, ה, א ואילך). לקו"ת תבא (מא, ג).

חלב הוא בחי' חסדים: ראה מא"א אות ח' ס"ל. מובא באוה"ת שה"ש-ב ע' תרסג.

דבש נק' דין דגדלות: מאו"א אות ד' ס"ה.

כי כל שאור וכל דבש: ויקרא ב, יא.

חלב הוא בחי' מוחין דגדלות דחסדים: מובא באוה"ת שה"ש-ב ע' תרסג.
ראה גם לקמן ואתחנן ד, ג. עקב טז, ד. שה"ש לב, ג.

וכמשל חלב האם שמגדל את הולד וממשיך בו שכל: ראה גם תו"א קו, ג. קח, ב. דרושי חתונה לכ"ק אדה"א כרך-ב ע' תרפ ואילך.
בסה"מ תקס"ב-א ע' קלב מבאר "והטעם הוא שבכל פעם שיונק מחלב דאמו נמשכת מוחין גשמיים דאמו בו וגורמת למוח בינה דתינוק להתגשם בפעולת המשכת אותיות הדיבור" ע"ש בארוכה.

עשה לה דדים במקום בינה: ברכות י, א.

וע' פע"ח שער כוונת השופר ספ"א: נתבאר בתו"א קז, ב.

וזהו ענין זבת חלב ודבש: באוה"ת שלח ע' תסח יש הג"ה לכאן וז"ל "שיהי' האורות בוקעים דרך הכלים ויתגלו למטה שיהי' זבת חלב ודבש" עכ"ל.

החלב נוטף מן העזים: עיין רש"י מגילה ו, א. כתובות קיא, ב.

ופי' לעשות לתקן: ראה רש"י לב"ר א, י. רמב"ן עה"פ. ראה יבמות מח, א.

ועשתה את צפרני' ותרגומו ותתקן: דברים כא, יב. וכ"ה בסידור שער המילה קמה, א. בביאה"ז לאדה"א צט, ב. ובסה"מ להצ"צ מצות מילה ט, א. בתרגום אונקלוס שלפנינו "ותרבי ית טופרנהא". בלקו"ש_-כה ע' 343 הערה 30 מעיר ע"ז "ויש לברר בכת"י התרגומים".

קיים א"א את כל התו' כולה: יומא כח, ב. וש"נ. וראה בארוכה ספר הערכים-חב"ד כרך א ע' כד.

באמת היו מוטעים: ראה לקו"ש ח"ה ע' 292. ח"ד ע' 1046.

וכמארז"ל כמה תפלות: ראה סוטה יד, א.

סוף מעשה עלה במח' תחלה: ע"פ פיוט לכה דודי.

נעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.

ודי לחכימא ברמיזא: זח"א כו, ב. ולעיל בפ' בחקותי מח, ד אומר משל ע"ז.

בפ' ויצא ע"פ וללבן שתי בנות: תו"א ויצא כג, ב.

ע"פ ראשי המטות: לקמן פ' מטות פא, ג. סה"מ תקס"ד ע' קפט.

ובד"ה מי מנה עפר יעקב: לקמן פ' בלק סז, ד.

ע"פ יביאו לבוש מל': תו"א צ, ג ואילך.

בד"ה ואהי' אצלו אמון: לעיל פ' במדבר יח, א.

בת"א פ' מקץ . . עכ"ל: תו"א לו, ד.

שבחינת בת תתעלה ביתר שאת: ראה ביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר האמצעי שלח דף קעא, א. אוה"ת חיי שרה קכו, א. פ' ראה ע' תרעג ואילך.

אם הבנים: תהלים קיג, ט.

זה השער לה': תהלים קיח, כ.

כעיר שחוברה לה: תהלים קכב, ג.

ארז"ל נשבע הקב"ה: ראה תענית ה, א. זח"ג טו, ב. ועוד.
זח"ג (טו, ב. קמז, סע"ב. רסב, ב). וע' תענית (ה, א) ושם אמר ולא נשבע. [כ]. ראה יהל אור ע' תעט.

כי הנני בא ושכנתי: זכרי' ב, יד.

הנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

בשל"ה . . ג"פ היכל ה' המה: ראה לעיל פ' פקודי ד, א. מובא לשונו באוה"ת נ"ך-א ע' שלז. ראה גם המשך בששה"ק תער"ב ח"ב ע' תתצט.

ועפ"ז י"ל . . רצו להמשיך בבחי' דבור ומחשבה: מובא באוה"ת נ"ך ע' שכ.

ועתה יגדל נא: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' רמה.
הגהות למאמר זה נדפסו באוה"ת שלח ע' תעה כנראה קיצור לכאן. כרך-ו ע' א'תשפט קיצור והגהות. בארוכה במאמרי אדה"א במדבר-ג ע' א'כט.
בבוך פערטעל (קצח, ב). [כ]. ראה להלן ברשימת הכתבי-יד [בוך מס' 499].

ועתה יגדל נא: במדבר יד, יז.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

וגו' — לעשותם: "שהעה"ז הוא עולם המעשה דוקא". [כ]. הוספה מכת"י.

לא המדרש הוא העיקר: אבות א, יז.

וגדול תלמוד שמביא: קידושין מ, ב.

בזהר הקדוש: ח"א (רכד, א). [כ]. וראה בד"ה ואברהם זקן תשל"ח הערה 5 (נדפס בלקו"ש-כ ע' 315).

דמצות אינון לבושין: ראה תניא ספ"ה מע"ח שער מ"ד פ"ג.

ולמה צריכה הנשמה להיות לה לבוש: במאמרי אדה"א פ' שלח ע' א'כט מבאר "ולפי שבכ"י נמשך או"מ א' חדש לנשמתו שמכוחו יוכל להשכיל בהתבוננות בגדולת ה' ולהתפעל באהוי"ר . . ע"כ צ"ל לבוש חדש ממצוה א' אם ת"ת או צדקה וכה"ג בכל יום שמלובש בו או"מ זה יוכל להעלות בנשמה בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור למעלה" ע"ש.

ע"פ ואברהם זקן: תו"א טז, א ואילך.

שירידת הנשמה . . צורך עלי': ראה לקמן בלק עג, א. נתבאר גם באוה"ת ויקרא-ב ע' תרלה.

חי ה' אשר עמדתי: מ"א יז, א. ראה לקמן פ' חקת סד, ד, ובהנסמן בלקו"ש חכ"ה ע' 174 הערה 53. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תשכט.

ונתתי לך מהלכים: זכרי' ג, ז.

בד"ה כה אמר ה' כו' ונתתי לך מהלכים: תו"א ל, א ואילך.

ובכל נפשך: דברים ו, ה.

שרפים עומדים: ישעי' ו, ב.

אשר אנכי מצוך היום: דברים ו, ו.

ע"פ ואמרת אליהם: לקמן פ' פנחס עה, ג ואילך. ובריש דף עז, א מציין לכאן.

אם בחקותי תלכו: ויקרא כו, ג.

שתים לפני': ראה לעיל פ' בחקתי מז, ד.

מה רבו מעשיך ה': תהלים קד, כד.

לעיל בד"ה בשעה שהקדימו: פ' במדבר יב, ג ואילך. ובהביאור שם.

מלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

דף לט

תוכן העניינים

מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה