מראי מקומות הערות וציונים על לקוטי תורה
אחרי מות
דף כה
כי ביום: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ב ח"א בתחילתו. קיצורים והגהות באוה"ת ויקרא-א ע' צח. צט. ויקרא-ג ע' תתכז. ויקרא-ד ע' א'נה.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א.
נאמרה ש' תקס"ב שבת שובה. וביאור ע"ז נדפס בס' דרך מצותיך ח"ב (רפד, א) [כ].
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.
כי ביום הזה יכפר: ויקרא טז, ל.
רבות תולדות פס"ה גבי שני גדי עזים טובים: ראה אוה"ת ויקרא-א ע' שה. שטז-שיז בשם הרבות "שני גדי עיזים טובי' כו' שהרי גבי שעיר המשתלח אומר יכפר כו'".
אחרי ספ"כ: "בענין מיתת שני בני אהרן שכשם שיוהכ"פ מכפר כו' כי ביום הזה יכפר" — אוה"ת ויקרא-א ע' שה. שיז.
וספכ"א, אמור ס"פ כ"ז: "בענין שני גדי עזים טובים לך ולבניך, שעל ידיהם מתכפר להם ביוהכ"פ" — אוה"ת ויקרא-א ע' שה.
שלח לך פי"ו: ע"פ אך הבל בני אדם כו' במאזנים לעלות כל הבלים שישראל עושים כל ימות השנה, במאזנים לעלות מוחל להם הקב"ה בחודש תשרי שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם ופי' שם בי"מ שהזכיות עולה במאזנים וירדו העוונות" — אוה"ת ויקרא-א ע' שה. שיט.
שה"ש רבה בפסוק כאהלי קדר: "מתלכלכת וחוזרת ומתכבסת כך ישראל אע"פ שמתלכלכין בעוונות כל ימות השנה יוהכ"פ בא ומכפר עליהם שנאמר כי ביום הזה יכפר כו'" — אוה"ת ויקרא-א ע' שז. שכ.
ובפסוק אל גנז אגוז: "מה אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת כו' כך ישראל אע"פ שמתלכלכין בעוונות כל ימות השנה בא יוהכ"פ ומכפר עליהם שנאמר כי ביום הזה יכפר" — אוה"ת ויקרא-א ע' שז.
ובפסוק אחות לנו קטנה: "מה קטן כו' כך ישראל כו' בא יוהכ"פ ומכפר עליהם" — אוה"ת ויקרא-א ע' שח.
וכמ"ש בזהר: נ"ב וכ"ה בסש"ב רפ"ב וש"נ [לקוטי הגהות לתניא ע' ט]. [כ]. ראה ביאור כ"ק אדמו"ר בליקוט פי' לתניא ח"ב פ"א.
הרבה דרכים בחזקת סכנה ח"ו: ירושלמי ברכות פ"ד, ה"ד (כל הדרך). קה"ר פ"כ, ב (כל הדרכים).
בד"ה בשעה שהקדימו: לקו"ת במדבר יב, ג "וא"כ למה זה ירדה הנשמה כל כך להתלבש בגוף גשמי בשביל קיום מצות מעשיות ומה יתרון לה בכל עמלה".
כי ה"א אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.
טבע האש להסתלק . . ויסודו: השוה תניא רפי"ט.
דבר ה' . . שמים נעשו: תהלים לג, ו.
בעשרה מאמרות: אבות ה, א.
יהי אור . . יהי רקיע: בראשית א, ג-ו.
הלא כה דברי כאש: ירמי' כג, כט.
ומבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו.
באדם הדבור הוא מיסוד האש: מובא בביאה"ז להצ"צ כרך-ב ע' תתפב ושם מציין גם לתו"א בד"ה כי אברהם לא ידענו.
והלב . . יסוד האש: השוה תניא פ"ג.
הבל הלב להב: ועל"ק ר"פ קדושים רפ"ב (כט, ג) ובבמדבר ד"ה וארשתיך רפ"ד (ח, ד) והוא מת"ז תכ"א (מט, ב). וסוף ת"ז מזהר חדש קעו, ב [תז"ח קיז, ב] [כ].
כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
לעולם ה' דברך: תהלים קיט, פט. וראה שער היחוה"א רפ"א. אגה"ק סכ"ה (תניא קלח, ב).
במדרש תהלים: על"ק קדושים כט, ד [כ]. בסה"מ אתהלך ע' קה בשם חז"ל. וראה בלקו"ש-כה ע' 331 הערה 29. והנסמן בליקוט פי' לשעהיוה"א שם.
כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח. וראה ע"ח שער דרושי הנקודות ספ"ו.
וירא פנ"ג גבי וה' פקד את שרה: "לעולם ה' דברך נצב בשמים הא בארץ לא, אלא מה שאמרת לאברהם בשמים, למועד אשוב אליך כעת חי' כו'" — אוה"ת יהל אור ע"פ לעולם ע' תסו.
תצוה ר"פ ל"ח: "ע"פ וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש . . הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים, אמר דוד כשם שאתה אמת שנאמר וה' אלקים אמת כך דברך אמת שנאמר לעולם ה' דברך נצב כו' אף דבר שדברת לקדש את אהרן ואת בניו קיים לעולם כו' והקשה בידי משה שם סק"ג מאי קמ"ל מהכ"ת שלא יקיים הקב"ה דבורו ח"ו" — אוה"ת יהל אור ע"פ לעולם ע' תסו.
ותוך פרשה הנ"ל: "וכי אין דבורו של הקב"ה נצב בארץ אלא בשמים, אמר חזקי' בר חייא מפני שהבטיח הקב"ה דבר בשמים ואחר רד"ו שנים באה ההבטחה שהבטיח הקב"ה את הצדיק כו'" — אוה"ת יהל אור ע"פ לעולם ע' תסז. וראה גם באוה"ת ויקהל ע' ב'ריב.
אמור ר"פ כ"ט: בענין ר"ה. ראה יהל אור ע' תסח.
במדבר פ"ב: "הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים מפני שהבטיח הקב"ה לאברהם ובאת אותה ההבטחה בשעה שיצאו ממצרים כו', עד לפיכך הוא אומר והי' מספר בנ"י כחול הים הוי לעולם ה' דברך נצב בשמים" — יהל אור ע' תסח.
כל הנק' בשמי: ישעי' מג, ז.
ואין כבוד אלא תורה: אבות ו, ג.
שיהי' לו דירה בתחתונים: מדרש תנחומא נשא פט"ז.
לאשתעי מילין דהדיוטא: זח"ג קמט, ב. [כ].
פי' מילין דכדי שאינן מערכו: מובא באוה"ת שמות-ז ע' ב'תרצ.
לית מחשבה תפיסא בי': ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).
ומאפס ותהו נחשבו לו: ישעי' מ, יז.
במא"א אות ה' ס"ל: ראה גם בביאה"ז לצ"צ-א ע' רעח.
ובזח"ג תצא דרע"ו ע': מובא באוה"ת מסעי ע' א'שעו.
כל מה שברא הקב"ה: אבות ו, יא.
קדוש . . מלא כה"א כבודו: ישעי' ו, ג.
אתה הוא קודם שנה"ע: תפלת שחרית (בשינוי לשון). וראה של"ה ג, ב.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
ר"י קרי למאני מכבדותא: שבת קיג, א.
וכבוד הוא גימטריא ל"ב: זח"ג לג, א.
מועד — סד"ה ושמתי כדכד: לקו"ת ראה כו, ב.
ב) והנה כלל כל התורה ומצות: מכאן מובא בסה"מ תרל"ה-א ע' סד ואילך.
על ג"ד העולם עומד: אבות א, ב. ראה בארוכה המשך חגה"ש תרנ"א קרוב לסופו.
וכנגד ג' דברים אלו כתיב בראתיו יצרתיו אף עשיתיו: "[כאן] פי' שהם ג' בחי' מחודומ"ע שהן בחי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו . . ועיין עוד מענין על שלשה דברים העולם עומד בלקו"ת פ' שלח בד"ה אני אלקיכם אשר אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ דרוש השני פ"ד. ובשה"ש בד"ה לבבתני אחותי כלה פ"ג. ובת"א פ' בשלח סד"ה אז ישיר משה ובנ"י" — אוה"ת ויקרא-ד ע' א'נט.
תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה: טור פטדה הל' שבת סרס"ג סק"ה בשם חז"ל. סידור ר"י עמדין סולם בית א-ל ד"ה מחשבה (ו, ב) בשם הראשונים. ישועות משיחו — אברבנאל יב, א. אברבנאל ומדרש שמואל לאבות פ"ב, מי"ג. של"ה רמט, ב.
סש"ב פל"ח וש"נ [ל"מ]. [כ].
הקול מעורר הכוונה: ב"י הל' תפלה ססק"א. ראה של"ה פב, ב. שו"ע אדה"ז חאו"ח סס"א, ס"ה. סק"א, ס"ג. מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תקלח. אוה"ת וארא ע' קעו.
היא במקום הקרבנות: ראה ברכות כו, א.
דף כו
וברעותא דלבא כנזכר בזהר: ראה ח"ג לט, א. פח, ב. קעז, ב.
סור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.
אלקי אברהם: בראשית כח ,יג.
שהוא בחי' מרכבה: ראה ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. זח"ג רנז, ב.
אין מלך בלא עם: עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. ס' החיים פ' גאולה פ"ב. בחיי וישב לח, ל. הנסמן לעיל יד, ב.
כמ"ש במ"א: ראה תניא ח"ב פ"ז. לקו"ת ראה לב, ב.
בנים למקום: אבות ג, יד.
ברא כרעא דאבוה: יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי. הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' שדמ.
כשם שא"א לעולם: תענית ג, ב. נתבאר בארוכה במים רבים תרל"ו פרק קה ואילך. וראה גם באוה"ת בראשית-ג דף תקנז, ב.
בד"ה ויאמר משה אכלוהו היום: תו"א בשלח סה, ב. ושם מבאר כי רוחות הם ו"ק צפון ודרום כו' שהם עיקר העולם שזהו גבול המקום ואם לא הרוחות לא הי' בחי' מקום כלל, כך א"א לעולם בלא ישראל שהרי המשכת אור א"ס להיות מתלבש בבחינת מקום הוא ע"י ישראל שהם הממשיכים, ע"ש.
מחדש בטובו בכי"ט: ברכת יוצר.
וכברייתו של עולם: שבת עז, ב.
זה היום תחלת מעשיך: תפלת מוסף דר"ה.
בר"ה נברא העולם: ר"ה י, ב. וראה ר"ן שם טז, א. אגה"ק סי' יד.
התורה שעיקר מצותה בדבור: ראה הל' ת"ת לרבה"ז פ"ב הי"ב. מאמרי אדה"ז על ענינים ע' רכד. שיחת כ"ק אדמו"ר בלקוטי פי' לאגה"ת פ"א ע' סה.
ושננתם לבניך: דברים ו, ז.
והגית בו יומם ולילה: יהושע א, ח.
וקיי"ל דהרהור לאו כדיבור . . בהרהור לבד: ברכות כ, ב. שבת קנ, א. טוש"ע הל' ק"ש סימן סב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ב ועוד.
ות"ת כנגד כולם: פאה א, א.
סתימא דכ"ס: אדר"ז זח"ב קמב, א. זח"ג רצב, א. ועוד.
הקל קול יעקב: בראשית כז, כב.
עקימת שפתיו הוה מעשה: ב"מ צ, ב. סנהדרין סה, ב. כריתות ג, סע"ב. ראה אוה"ת נח תרטז, ב.
היום לעשותם: דברים ז, יא.
כי זה כל האדם: קהלת יב, יג.
בודקין את החמץ: פסחים ב, א.
ע"פ ובבואה: תו"א צו, ב "והנה הבירור הוא במחשבה כמו שנראה בחוש בגשמיות שכאשר יפול לאדם איזה ענין הוא חושב ומהרהר בו ואת הטוב יקבל ונקלט במוחו ומחשבתו להיות גומר כך בדעתו שיקום הדבר ויהי' כך בפועל ממש ואת הרע דוחה לחוץ".
רוח אייתי רוח: על"ק ואתחנן יב, ג. [כ].
ויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.
ע"פ הבאים ישרש: תו"א נג, ד. ראה אוה"ת שמות ע' צד.
ע"כ נעתק בסה"מ תרל"ה שם.
אני כברוש רענן: הושע יד, ט.
בכפיפתו — במעשה דיואב: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א.
להעיר שבביכלאך (נרשמו להלן ברשימת הכת"י) 223. 239. ליתא ובבוך 400 ניתוסף עה"ג. אבל כנראה הוא השמטת המעתיק כי בבוך 415 שנרשם בראשי העמודים תורת אדמו"ר מהרש"ז שי"ן [שיחי' נצח] וכן בסה"מ תקס"ב הובא כבפנים.
סד"ה קול דודי: לקו"ת שה"ש טו, ד.
ובד"ה קדש ישראל: לקו"ת פנחס פ, ב.
צרורה בצרור החיים את ה': ש"א כה, כט.
את זה לעו"ז עשה אלקים: קהלת ז, יד.
כבוד חכמים ינחלו: משלי ג, לה.
ואת נפש אויבך יקלענה: ש"א שם.
ואנכי הסתר אסתיר: דברים לא, יח.
בד"ה צו את בנ"י: לקו"ת פנחס עה, ג.
וישוב אל ה' וירחמהו: ישעי' נה, ז.
ויזעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, יג.
אליך ה' נפשי אשא: שם כה, א.
ועד"ז תקנו לומר בקשת סלח לנו: ראה תו"א צה, ג. לקו"ת ר"ה סב, ד.
כ"א חטאת מה תפעל לו: עפ"י איוב לה, ו.
מי כמוך אב הרחמים: בתפלת מוסף ונעילה ומנחת שבת דעשי"ת.
וכמ"ש בזהר: על"ק פ' עקב טז, ריש ד וש"נ [כ].
וכמ"ש בזהר . . לפניו ית': מובא בסה"מ תרכ"ז ע' רח (ובהוצאת תשנ"ט ע' רפג).
בד"ה תקעו בחדש: לקו"ת ר"ה נג, ד ואילך.
אב הרחמים: ראה לקו"ת ר"ה סב, ד.
דע מאין באת: אבות ג, א.
ומאיגרא רמה: ראה חגיגה ה, ב.
הזדונות נעשו כזכיות: יומא פו, ב.
ובמקום שבע"ת: ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א. לקו"ש חי"ד ע' 361.
ושמתיך בנקרת הצור: שמות לג, כב.
מבחי' צור עליון מקור ושרש כל שרשי התהוות: מובא בד"ה החכמה תעוז — תרס"ג ע' קיח. ושם מביא בשם הרמב"ם שמפרש צור דקאי על הבורא ית' ופי' צור הוא שורש כל דבר והתחלתו כו'.
הביטו אל צור חוצבתם: ישעי' נא, א.
ונק' צור כמו למשל צור החלמיש: מובא ביהל אור ע' תקנח.
סד"ה והי' מספר בנ"י: לקו"ת במדבר ו, ב.
כחן של בע"ת שמגיעים עד בחי' הצור: ראה דרמ"צ מצות וידוי תשובה. וראה לקו"ש ח"ז ע' 25 שציין לתו"א ק, ב בפורים ע"י המס"נ הגיעו לעצמות א"ס ב"ה שלמעלה משם הוי', ע"ש.
ר' אליעזר בן דורדיא שבכה: ע"ז יז, א.
הנה מקום אתי: שמות לג, כא.
הצדיקים שנהנין מזיו: ראה ברכות יז, א.
השיבנו ה' אליך: איכה ה, כא.
כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.
לא יהי' לך עוד השמש: ישעי' ס, יט.
יכפר עליכם סתם: ולא אמר מי הוא המכפר. ראה ד"ה שובה ישראל תשל"ז (סה"מ מלוקט-ד ע' טו).
תרי"ג מצות: מכות כג, ב.
ז' דרבנן: לקו"ש חכ"א ע' 401.
תרי"ג . . ז' דרבנן . . תר"ך עמודי אור: ראה פרדס ש"ח, פ"ג. הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' שלח.
כי ביום הזה יכפר: מאמר זה משנת תק"ע — ראה רשימת המאמרים שבסה"מ תקס"ט ע' שמב. במאמרי אדהאמ"צ ויקרא-ב ע' תפד מאמר זה וביאורו באריכות.
קיצור באוה"ת ויקרא-ב ע' תקסו.
כי ביום הזה יכפר: ויקרא טז, ל.
את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.
וראית את אחורי: שמות לג, כג.
יאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.
ואוהב את יעקב: מלאכי א, ב.
כי מחה אמחה: שמות יז, יד.
כמאן דשדי בתר כתפוי: ראה תניא פכ"ב.
כי פנו אלי ערף: ירמי' ב, כז.
בשמחה ובטוב לבב מרוב כל: דברים כח, מז.
ע"פ שובה ישראל: לקו"ת ש"ש סו, ב. ובאוה"ת ויקרא-ב ע' תקסו מוסיף על ציון זה "ועמ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון פ"ב [לקו"ת במדבר יח] בענין פנים בפנים דבר ה'. ועמ"ש בד"ה כי ההרים ימושו פ"א ושם פ"ב [לקו"ת תצא מ, ג] פי' שיש החזרת פב"פ ע"י תומ"צ, וע' בד"ה כי תצא דרוש השני פ"ג [לקו"ת תצא לו, ב] בענין בקשו פני את פניך ה' אבקש" ע"ש.
ישר יחזו פנימו: תהלים יא, ז.
סד"ה כי תשמע בקול: לקו"ת ראה כד, ב.
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב.
מכלל שהמעשה הוא העיקר: ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג. סה"מ תרכ"ט ע' יט.
הלומד שלא לעשות: ירושלמי ברכות פ"א, ה"ה.
וע' כלה רבתי (פ"ח) דנ"ד ריש ג' [בש"ס ראם]. ירוש' שבת פ"א ה"ב. תנחומא עקב סי' ו. ושם תבא בסוף ויק"ר פל"ה, [ז]. ובירוש' ברכות (פ"א ה"ב). ותי' מוטב לי'[תא] בהציונים ורק בהקדמת הרח"ו ז"ל לס' ע"ח אי' "מוטב", יעו"ש. [כ].
ובירושלמי: פאה פ"א סוה"א. [כ].
וכל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, א.
וכל חפציך לא ישוו בה: שם ג, טו.
בד"ה וידבר אלקים: לקו"ת במדבר טו, ד.
כל העוסק בתורת עולה: מנחות קי, א. וראה לקמן במדבר יג, א. פ' חקת נז, א בהמ"מ. נתבאר בלקו"ש-יח ע' 413.
בד"ה בשעה שהקדימו: לקו"ת במדבר יג, א ואילך.
דף כז
והיו הדברים האלה . . ודברת בם: דברים ו, ו-ז.
כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשה: עפ"י ישעי' סב, ו.
ודברת בם בד"ת כתיב: ברכות כא, א.
אחד שהוא לבדו בשו"א וד"ר: ראה שם יג, ב. טוש"ע או"ח סס"א.
ע"פ שיר השירים: אולי הכוונה ללקו"ת שה"ש א, א ואילך. ראה אוה"ת שה"ש-א ע' טז ואילך.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
דכולא קמי' כלא ממש חשיב: ראה זח"א יא, ב.
בשכמל"ו: פסחים נו, א.
מלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.
יחיד חי העולמים מלך: ברכת ברוך שאמר.
ואהבת את ה"א: דברים ו, ה.
עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.