אור ברסלב

מראות הצובאות

פתיחה

כריכת הספר - מראת הצבאת

וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (שמות לח, ח)

בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּיָדָן מַרְאוֹת (הָעֲשׂוּיוֹת מִנְּחֹשֶׁת) שֶׁרוֹאוֹת בָּהֶן כְּשֶׁהֵן מִתְקַשְּׁטוֹת, וְאַף אוֹתָן לֹא עִכְּבוּ מִלְּהָבִיא לְנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְהָיָה מוֹאֵס מֹשֶׁה בָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִים לְיֵצֶר הָרָע, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: קַבֵּל, כִּי אֵלּוּ חֲבִיבִין עָלַי מִן הַכֹּל, שֶׁעַל יְדֵיהֶם הֶעֱמִידוּ הַנָּשִׁים צְבָאוֹת רַבּוֹת בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁהָיוּ בַּעֲלֵיהֶם יְגֵעִים בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ הָיוּ הוֹלְכוֹת וּמוֹלִיכוֹת לָהֶם מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָם וְנוֹטְלוֹת הַמַּרְאוֹת... וּמִתְעַבְּרוֹת וְיוֹלְדוֹת שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת. וְנַעֲשָׂה הַכִּיּוֹר מֵהֵם שֶׁהוּא לָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ לְהַשְׁקוֹת מִמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ לְמִי שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעֲלָהּ וְנִסְתְּרָה... (רש"י)

השכל הוא הבושה, והבושה היא השכל

"הַשֵּׂכֶל הוּא הַבּוּשָׁה, וְהַבּוּשָׁה הִיא הַשֵּׂכֶל" (ארחות צדיקים)

מוֹתָר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה - הוּא הַשֵּׂכֶל הַמִּתְבַּטֵּא בַּבּוּשָׁה הַטְּבוּעָה בְּכָל בַּעַל שֵׂכֶל, לְעֻמַּת הַבְּהֵמָה חַסְרַת הַשֵּׂכֶל, וּמִמֵּילָא חַסְרַת הַבּוּשָׁה. הֲרֵי שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב בּוּשָׁה, וְהַבּוּשָׁה מְסַמֶּלֶת אֶת הַשֵּׂכֶל.

וּמוּבָן שֶׁמִּדַּת הַבּוּשָׁה כּוֹלֶלֶת הַרְבֵּה פְּרָטִים, מֵהֶם חִיּוּבִיִּים הָרְאוּיִים לְשֶׁבַח, וּמֵהֶם שְׁלִילִיִּים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְשֶׁבַח, וּכְגוֹן: "לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד", כִּי אָז הַבּוּשָׁה מְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׂכֶל. וּלְכָךְ נִצְטַוִּינוּ שֶׁלֹּא לְהִתְבַּיֵּשׁ כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַשֵּׂכֶל. אוּלָם לְעִנְיַן הַמַּלְבּוּשׁ וְהַצְּנִיעוּת, וַדַּאי הַבּוּשָׁה חִיּוּבִית בְּיוֹתֵר, וּבָזֶה נִבְדָּל הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה, חַסְרַת הַצְּנִיעוּת וְהַלְּבוּשׁ.

אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן מָצִינוּ, כְּשֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת וְנִפְקְחוּ עֵינָיו לִהְיוֹת מַבְדִּיל בֵּין רַע לְטוֹב, נֶאֱמַר: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵרֻמִּים הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה" וְגוֹ' - הֲרֵי שֶׁהַדַּעַת מְחַיֶּבֶת לְבוּשׁ וּצְנִיעוּת.

וּכְכָל שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר דַּעְתָּן - הֲרֵי שֶׁהוּא יוֹתֵר צָנוּעַ בִּלְבוּשׁוֹ וְהַנְהָגָתוֹ, וּכְכָל שֶׁהוּא פָּחוֹת דַּעְתָּן וְנוֹטֶה הוּא יוֹתֵר לְבַהֲמִיּוּת - הֲרֵי שֶׁהַנְהָגָתוֹ וּלְבוּשׁוֹ פָּחוֹת צָנוּעַ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים אַף אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים דַּת יְהוּדִית, וּלְהַבְדִּיל אַף אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם - הָאֲצִילוֹת שֶׁבָּהֶם, בַּעֲלוֹת הַהַשְׂכָּלָה, לְבוּשָׁן צָנוּעַ וְהַנְהָגָתָן צְנוּעָה, לְכָל הַפָּחוֹת כְּלַפֵּי חוּץ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַלְּבוּשׁ הַפָּרוּץ נוֹהֲגוֹת בּוֹ נָשִׁים זוֹלוֹת בַּעֲלוֹת נֶפֶשׁ נְמוּכָה וְרוּחַ שְׁפָלָה.

כָּתַב בְּ"אָרְחוֹת צַדִּיקִים": "לֹא רָאִיתִי בַּיְשָׁן חֲסַר דַּעַת, וְלֹא דַּעְתָּן בְּלִי בּוּשָׁה". מִדַּת הַבּוּשָׁה הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה סִימָנִים שֶׁנִּצְטַיְּנוּ בָּהֶם יִשְׂרָאֵל: בַּיְשָׁנִים, רַחֲמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים. וְהַפָּרוּץ בְּאֶחָד מֵהֶם הִנּוֹ פָּרוּץ בְּכֻלָּם.

אָמְרוּ רַזַ"ל: "עַז פָּנִים - לַגֵּיהִנָּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים - לְגַן עֵדֶן".

עוֹד בְּחַיֵּי אָדָם נָתְנוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ סִימָן לֵידַע מִי סוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם, וּמִי הוּא שֶׁסּוֹפוֹ לְגַן עֵדֶן. הַמִּבְחָן הוּא כְּפִי בוּשָׁתוֹ אוֹ עַזּוּתוֹ. עַל פִּי זֶה יְבֹאֲרוּ דִּבְרֵי הַגְּמָרָא בִּבְרָכוֹת: בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, בָּרְכֵנוּ. אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: עַד כָּאן?! [כְּלוֹמַר, אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת יִרְאֵי ה' יוֹתֵר מִבָּשָׂר וָדָם, וְלָמָּה אַתָּה מְקַצֵּר בְּבִרְכָתְךָ]. אָמַר לָהֶם: הַלְוַאי, הָרְאָיָה - הָאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאוֹמֵר: רַק שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי שׁוּם אָדָם. עַד כָּאן.

וְלִכְאוֹרָה מֶה עָנָה לָהֶם - הֲרֵי הֵם בִּקְשׁוּ בְּרָכָה שֶׁתְּהֵא לָהֶם יִרְאַת ה' יוֹתֵר מִבָּשָׂר וָדָם? וְהַתְּשׁוּבָה - שֶׁהוּא בֵּרְכָם שֶׁיְּהֵא לָהֶם מִדַּת "הַבּוּשָׁה", שֶׁהֲרֵי מִפְּנֵי מָה יָרֵא אָדָם לַעֲבֹר עֲבֵרוֹת בַּגָּלוּי? - מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה. וְתַלְמִידָיו הֵבִינוּ שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֵּרְכָם שֶׁיְּהוּ יְרֵאִים מֵה', דְּהַיְנוּ מְפַחֲדִים מֵעֹנֶשׁ ה' כְּמוֹ שֶׁמְּפַחֲדִים מֵעָנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן, שֶׁהֵם בָּשָׂר וָדָם. וְעַל כֵּן אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן? - אָנוּ רוֹצִים לְפַחֵד מֵעָנְשֵׁי שָׁמַיִם יוֹתֵר מֵעָנְשֵׁי בָּשָׂר וָדָם. וְהוּא עָנָה לָהֶם: לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי לְבָרְכְכֵם עַל יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, אֶלָּא מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ בֵּרַכְתִּי אֶתְכֶם - וְהוּא שֶׁתִּזְכּוּ לְמִדַּת הַבּוּשָׁה, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּזְכּוּ לֹא לְיִרְאַת הָעֹנֶשׁ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁתִּתְבַּיְּשׁוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפָחוֹת כְּמוֹ שֶׁמִּתְבַּיְּשִׁים מִבָּשָׂר וָדָם, וְזוֹ מִדָּה נִפְלָאָה וַחֲשׁוּבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ. וְהַטַּעַם פָּשׁוּט - מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, אֲזַי כְּשֶׁאֵינוֹ יָרֵא מֵהָעֹנֶשׁ מֵאֵיזֶה סִבָּה מְסֻיֶּמֶת, אֵינוֹ נִמְנָע מִלַּחֲטֹא, אֲבָל הַבַּיְשָׁן, אָפְיוֹ וְאִישִׁיּוּתוֹ הַנֶּאֱצָלִים לֹא מַרְשִׁים לוֹ לַעֲשׂוֹת כְּתַאֲוַת חֶפְצוֹ אַף בַּסֵּתֶר, וְגַם כְּשֶׁאֵינוֹ יָרֵא מֵעֹנֶשׁ, וְזֶה אָפְיוֹ וְאִישִׁיּוֹתוֹ הָעַצְמִית שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עַוְלָה מִפְּאַת הַבּוּשָׁה הַטְּבוּעָה בּוֹ, וְלֹא כֵן יִרְאָה חִיצוֹנִית שֶׁיְּכוֹלָה שֶׁלֹּא לְעָצְרוֹ בָּאֳפָנִים מְסֻיָּמִים.

וְעַל כֵּן עַז פָּנִים - לַגֵּיהִנָּם. הָעַז פָּנִים, שֶׁאֵין מִצַּד אִישִׁיּוּתוֹ מַעֲצוֹרִים מִלַּעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל לִבּוֹ, הֲרֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּכָל רְצוֹנוֹ וְיֶחֱטָא לָרֹב, וְלָכֵן לַגֵּיהִנָּם, אוּלָם בּשֶׁת פָּנִים - לְגַן עֵדֶן, כִּי זֶהוּ אָדָם שֶׁלֹּא בְּנָקֵל יָבֹא לִידֵי חֵטְא, כִּי אֵינוֹ יָרֵא מֵהָעֹנֶשׁ גְּרֵידָא, אֶלָּא אָפְיוֹ וְאִישִׁיּוֹתוֹ לֹא מַרְשִׁים לוֹ לַחֲטֹא.

וַחֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הִזְהִירוּנוּ עַל מִדַּת הַצְּנִיעוּת וְהַבּוּשָׁה, כַּמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן ב): "לֹא יִלְבַּשׁ חֲלוּקוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, אֶלָּא יִקַּח חֲלוּקוֹ וְיַכְנִיס בּוֹ רֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו בְּעוֹדוֹ שׁוֹכֵב, וְנִמְצָא כְּשֶׁיָּקוּם שֶׁהוּא מְכֻסֶּה". סָעִיף זֶה מְדַבֵּר בְּיָשֵׁן עָרֹם לְלֹא בְּגָדִים, שֶׁלֹּא יָקוּם כְּמוֹת שֶׁהוּא עָרֹם, אֶלָּא בְּעוֹדוֹ שׁוֹכֵב יַעֲשֶׂה כַּנַּ"ל מִתַּחַת כְּסוּתוֹ.

עוֹד שָׁם: "אַל יֹאמַר הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים מִי רוֹאֵנִי, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְקַמָּן בְּסִימָן ג' (סעיף ב): "יְהֵא צָנוּעַ בְּבֵית הַכִּסֵּא, וְלֹא יְגַלֶּה עַצְמוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב", וְעוֹד סְעִיפִים דּוֹמִים לְאֵלּוּ נִצְטַוִּינוּ כְּדֵי לְהַחְדִּיר בָּנוּ מִדַּת הַבּוּשָׁה. הֲרֵי שֶׁהַלְּהֵפֶךְ - גִּלּוּי בָשָׂר - מַרְאֶה עַל עַזּוּת וַחֲצִיפוּת.

וְאִם דִּינֵי צְנִיעוּת הַנַּ"ל נֶאֶמְרוּ לִגְבָרִים - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְנָשִׁים, שֶׁהַצְּנִיעוּת וְהַבּוּשָׁה יָפָה לָהֶם וּמְחֻיֶּבֶת אֶצְלָם בְּיוֹתֵר.

הָבָה נִתְבּוֹנֵן! אֵיזֶה דָת כְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְצַוָּה עַל צְנִיעוּת יְתֵרָה אַף אֵצֶל גְּבָרִים - אֵין כְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הַדּוֹרֶשֶׁת מִן הָאָדָם לִהְיוֹת "אָדָם" וּלְהִבָּדֵל כְּכָל הַיּוֹתֵר מִבְּהֵמָה. הַבּוּשָׁה וְהַצְּנִיעוּת הֲלֹא הֵם הַהֶבְדֵּלִים הַמַּהוּתִיִּים בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה. כַּמָּה שֶׁאָדָם יוֹתֵר צָנוּעַ, כַּמָּה שֶׁמַּקְפִּיד אִישׁ, וְכָל שֶׁכֵּן אִשָּׁה, עַל פְּרָט נוֹסָף בַּצְּנִיעוּת בַּהַנְהָגָה וּבַלְּבוּשׁ - הֲרֵי שֶׁהוּא יוֹתֵר נִכְלָל וּמִתְקָרֵב לִשְׁלֵמוּת הָאָדָם, וְהַמַּדְרֵגוֹת בָּזֶה הֵן רַבּוֹת מְאֹד.

הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מִן הָאָדָם כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר לִהְיוֹת תּוֹאֵם לְמַהוּת אָדָם, וְלָכֵן אֵין קִיצוֹנִיּוּת בַּצְּנִיעוּת, אֵין שַׁיָּךְ בָּזֶה לוֹמַר חֻמְרָא אוֹ חֲסִידוּת, לְהֵפֶךְ - כָּל הַמַּרְבָּה הֲרֵי זוֹ מְשֻׁבַּחַת, כָּל הַמְמַעֶטֶת בְּהַבְלָטָתָהּ וּמַצְנִיעָה עַצְמָהּ - עוֹלָה לְדַרְגַּת בַּת מֶלֶךְ, וְכַנֶּאֱמַר: "כָּל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ - פְּנִימָה". כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר "פְּנִימָה" - יוֹתֵר "בַּת מֶלֶךְ".

אַל נָא נִשְׁכַּח: "יִשְׂרָאֵל - בְּנֵי מְלָכִים הֵם", נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהַכְתִּיב לְעַצְמֵנוּ שֵׁמוֹת שְׁפָלִים וּלְהִתְנַהֵג כִּשְׁפָלִים, כְּמוֹ שֶׁאֵין רְשׁוּת לְבֶן מֶלֶךְ לְהַכְתִּיב לְעַצְמוֹ תֹּאַר אַחֵר מֵאֲשֶׁר בֶּן מֶלֶךְ וּלְהִתְנַהֵג בַּהֶתְאֵם. בֶּן מֶלֶךְ - הֲגַם שֶׁגֹּרַשׁ מִבֵּית מַלְכוּתוֹ וְנִמְצָא בְּשִׁפְלוּת - אָסוּר לוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת מַעֲמָדוֹ. הֲגַם שֶׁנִּמְצָאִים בְּשִׁפְלוּת, אֲשֶׁר סִבָּה זֹאת בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַגּוֹרֶמֶת לְפִרְצַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת - בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבָּזֶה יִתְאַפְשֵׁר לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּעֲמָד אוֹ אֶת הַמַּטָּרָה - זוֹ טָעוּת גְּדוֹלָה. אִשָּׁה הַנּוֹהֶגֶת בְּחֹסֶר צְנִיעוּת בְּכַוָּנָה שֶׁבָּזֶה תִּמְצָא חֵן וְכַדּוֹמֶה, הִיא מַכְתִּיבָה לְעַצְמָהּ אִישִׁיּוּת שְׁפָלָה וְזוֹלָה, וּתְנֻצַּל לְפוֹרְצֵי גָדֵר בִּלְבַד, וּלְעוֹלָם לֹא תַשִּׂיג מַעֲמָד מְכֻבָּד בַּחֶבְרָה, וַאֲפִלּוּ בְּבֵיתָהּ.

הבושה משקפת את מדת האמונה

בְּמַעֲמַד הַר סִינַי נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל פָּנִים בְּפָנִים, וְנֶאֱמַר שֶׁהָיָה זֹאת "בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם" - זוֹ הַבּוּשָׁה.

הַבּוּשָׁה מַרְאָה עַל אֱמוּנָה, וְהַדָּבָר פָּשׁוּט: אָדָם בּוֹשׁ מִלַּעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי מֵחֲבֵרָיו - מַדּוּעַ? כִּי הוּא רוֹאֶה אוֹתָם וְהֵם לְפָנָיו, וְאִלּוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פָּחוֹת הוּא בּוֹשׁ - מַדּוּעַ? כִּי אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ. הַמַּאֲמִין, שֶׁבֶּאֱמוּנָתוֹ יוֹדֵעַ וּבָרוּר לוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁחֲבֵרוֹ רוֹאֵהוּ - הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֵהוּ וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ, הֲרֵי שֶׁהוּא בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ. אִם כֵּן, הַבּוּשָׁה תְּלוּיָה כְּפִי מִדַּת הָאֱמוּנָה בִּמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרָמָ"א: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" הוּא כְּלָל גָּדוֹל בְּמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעוֹתָיו, וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ, כִּישִׁיבָתוֹ לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל. כָּל שֶׁכֵּן, כְּשֶׁיָּשִׂים הָאָדָם עַל לִבּוֹ שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְרוֹאֵהוּ תָּמִיד וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתָיו, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוּשָׁתוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד.

הֲרֵי שֶׁהַיּוֹתֵר מַאֲמִין, הִנּוֹ יוֹתֵר בַּיְשָׁן. וְהַבּוּשָׁה הִיא הַמְּשַׁקֶּפֶת אֶת מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁבָּאָדָם.

חידה ופתרונה!

תּוֹפָעָה מְשֻׁנָּה רוֹאִים אָנוּ אֵצֶל הַרְבֵּה נָשִׁים וְגַם אֲנָשִׁים. אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶצְלָם חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת בְּכָל תְּחוּמֵי הַתּוֹרָה, כְּגוֹן חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת בְּחַג הַפֶּסַח: מַצּוֹת מְהֻדָּרוֹת בְּיוֹתֵר, נִקְיוֹן הַבַּיִת מֵחֲשַׁשׁ כָּל שֶׁהוּא חָמֵץ, וְיִהְיוּ הַחֲשָׁשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת בְּיוֹתֵר. וְכֵן בְּיֶתֶר הַדְּבָרִים - כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר סָפֵק בְּכַשְׁרוּת הַבָּשָׂר, אוֹ בְּתַעֲרֹבֶת בָּשָׂר וְחָלָב וְכַדּוֹ' - אַף מִסָּפֵק נוֹהֲגִים לְהַחֲמִיר. וּמִכָּאן יֵשׁ לִתְמוֹהַּ: מַדּוּעַ כְּשֶׁאִשָּׁה הוֹלֶכֶת לִקְנוֹת בֶּגֶד אוֹ פֵּאָה מְפֻקְפָּקִים לַהֲלָכָה, אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת, וַאֲפִלּוּ לֹא לְפוֹסְקִים רַבִּים הַמַּחֲמִירִים, אֶלָּא נֶאֱחֶזֶת בְּאֵיזֶה פּוֹסֵק יָחִיד שֶׁאוּלַי מַתִּיר?!

הַפִּתְרוֹן לְכָךְ הֵם דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא הוּא עַל עֲרָיָין". תַּרְגּוּם: עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל עֲרָיוֹת. כְּלוֹמַר, מוּכָן הַיֵּצֶר לְהָנִיחַ לָאָדָם לְהַחֲמִיר בְּכָל חֻמְרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא לַעֲמֹד אִתּוֹ בְּפִתּוּי גָּדוֹל כָּל כָּךְ. אוּלָם בְּעִנְיְנֵי צְנִיעוּת, כָּאן מַשְׁקִיעַ וְלוֹחֵם הַיֵּצֶר בְּכָל כּוֹחוֹ, בְּיָדְעוֹ שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל יְסוֹד וּבִנְיַן הַיַּהֲדוּת, וְאִם מַצְלִיחַ - הֲרֵי הוּא מְקַעְקֵעַ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ. וּמַה לּוֹ לַעֲבֹד חָזָק בְּיֶתֶר הַדְּבָרִים - מְלַאכְתּוֹ תֵּעָשֶׂה מֵאֵלֶיהָ. וּבְיָדְעוֹ שֶׁכָּל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְסִלּוּקָהּ תְּלוּיִים בָּזֶה, וּבְסִלּוּק הַשְּׁכִינָה אָז הַשִּׁלְטוֹן בְּיָדוֹ, וּבְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה - הֲרֵי שֶׁבָּזֶה תָּלוּי סִלּוּקוֹ וְגַם חִסּוּלוֹ לָנֶצַח, לָכֵן עַל זֶה נוֹתֵן כָּל כּוֹחוֹ.

וְהַמֻּטָּל עָלֵינוּ - לְקַיֵּם הַנֶּאֱמַר: "תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים", וּלְהִלָּחֵם בְּנוֹשֵׂא זֶה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. וַאֲפִלּוּ כָּל שִׁנּוּי בִּפְרָט קָטָן, הוּא דָּבָר גָּדוֹל לְאֵין עָרוֹךְ, כִּי מַה שֶּׁהָיָה פָּשׁוּט בְּדוֹרוֹת קוֹדְמִים - בְּדוֹרֵנוּ הוּא, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, "מְסִירוּת נֶפֶשׁ", וּבָזֶה אָנוּ נוֹתְנִים כֹּחַ בַּקְּדֻשָּׁה וּמְתַקְּנִים אֶת הַ"יְסוֹד" שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ.

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה