פרק יג - פניה למנהלי ומעסיקי עובדות
בעל המאה הוא בעל הדעה
הַפִּתְגָּם אוֹמֵר "בַּעַל הַמֵּאָה הוּא בַּעַל הַדֵּעָה", אוּלָם פִּתְגָּם זֶה מַתְאִים לַגּוֹיִים, אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל הַפִּתְגָּם הוּא לְהֶפֶךְ: "בַּעַל הַדֵּעָה הוּא בַּעַל הַמֵּאָה", כְּפוּפִים הֵמָּה בַּעֲלֵי הַמֵּאָה לְבַעֲלֵי הַדֵּעָה - דַּעַת תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁמְּנַצֵּל אֶת הֱיוֹתוֹ "בַּעַל הַמֵּאָה" לִהְיוֹת גַּם "בַּעַל הַדֵּעָה", זֶה מַחְרִיב אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹרֵס אֶת כָּל בִּנְיַן הַיַּהֲדוּת, לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג כְּפִי דַּעְתּוֹ גַּם כְּשֶׁאֵינָהּ תּוֹאֶמֶת עִם דַּעַת תּוֹרָה.
לְצַעֲרֵנוּ יֶשְׁנָם נָשִׁים חֲרֵדִיּוֹת הָעוֹבְדוֹת בְּמוֹסָדוֹת כְּגוֹן בָּתֵּי סֵפֶר אוֹ סֶמִינָרִים לְבָנוֹת, אוֹ יֶתֶר גְּוָנֵי מִשְׂרָדִים חֲרֵדִים הַמַּעֲסִיקִים עוֹבְדוֹת, שֶׁיֵּשׁ שָׁם מְנַהֲלִים, וְאוֹתָם מְנַהֲלִים לִהְיוֹתָם בְּגֶדֶר "בַּעֲלֵי הַמֵּאָה" נוֹהֲגִים כְּ"בַעֲלֵי הַדֵּעָה", נָשִׁים חֲרֵדִיּוֹת כְּפוּפוֹת לָהֶם וּלְנָהֳגֵיהֶם בְּעַל כָּרְחָם לִהְיוֹת שֶׁהֵם מַטֵּה לַחְמָם, וְלֹא תָּמִיד יֵשׁ בְּכֹחַ אוֹתָם נָשִׁים לִהְיוֹת אַמִּיצוֹת וְגִבּוֹרוֹת וְנֶאֱמָנוֹת לִכְלָלֵי הַצְּנִיעוּת כָּרָאוּי, אַחַר שֶׁאוֹתָם מְנַהֲלִים מַרְשִׁים לְעַצְמָם לְהָקֵל רֹאשׁ, בְּהִסְתַּכְּלוּת, בְּמִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא, בְּחִיּוּכִים, בְּשִׂיחוֹת אַף מֵעֵבֶר לְצֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה וּלְסַפֵּר סִפּוּרִים מֵהַחַיִּים וְכַיּוֹצֵא, וְאוֹתָן נָשִׁים נִסְחָפוֹת לְאָנְסָן לְאוֹתוֹ מְנַהֵל קַל דַּעַת וְקַל רֹאשׁ כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו אַחַר שֶׁאֵינָן אֶלָּא כִּבְיָכוֹל תַּחַת יָדוֹ לְשֵׁבֶט אוֹ לְחֶסֶד, וּמֵאֹנֶס נִהְיֶה הַדָּבָר לְרָצוֹן, וְהַתּוֹצָאוֹת מִי יְשׁוּרָם...
וּלְחִזּוּק הָעִנְיָן אֲסַפֵּר סִפּוּר שֶׁסִּפֵּר לִי אַבְרֵךְ תַּלְמִיד-חָכָם חָשׁוּב מִיַּקִּירֵי וַחֲשׁוּבֵי יְרוּשָׁלַיִם, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם אִשְׁתּוֹ כָּךְ הָיָה.
אֵשֶׁת הָאַבְרֵךְ הָלְכָה לְרַאֲיוֹן-קַבָּלָה בְּסֶמִינָר מְסֻיָּם שֶׁיֶּשְׁנוֹ שָׁם גַּם מְנַהֵל וְגַם מְנַהֶלֶת, אֵשֶׁת הָאַבְרֵךְ מִתְּחִלָּה הִתְרַאְיְנָה אֵצֶל הַמְנַהֶלֶת, וְאָכֵן אוֹתָהּ מְנַהֶלֶת הִתְרַשְּׁמָה לְטוֹבָה מְאֹד מֵאוֹתָהּ אֵשֶׁת אַבְרֵךְ וְדַעְתָּהּ הָיְתָה לְקַבְּלָהּ לְמוֹרָה אֶצְלָהּ בַּסֶּמִינָר, אֶלָּא שֶׁהָיָה נִצְרָךְ שֶׁתִּתְרַאְיֵן אַף אֵצֶל הַמְנַהֵל, לְאַחַר יְשִׁיבַת הָרֵאָיוֹן עִם הַמְנַהֵל, תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה שְׁלִילִית, וְהַסִּבָּה, שִׂיחָתָהּ עִמּוֹ לֹא הָיְתָה בְּחִיּוּךְ... וְיֵשׁ לְצַיֵּן שֶׁקֹּדֶם לָכֵן אָכֵן חָשְׁשָׁה אוֹתָהּ אֵשֶׁת אַבְרֵךְ לְהַנְהָגָה חַסְרַת צְנִיעוּת אֵצֶל הַמְנַהֵל כְּחִיּוּךְ וְדִבּוּר סִימְפָּטִי וְאִינְטֶלִיגֶנְטִי, וְשָׁאֲלָה אֶת בַּעֲלָהּ כֵּיצַד לִנְהֹג, וּבַעֲלָהּ שֶׁהִנּוֹ תַּלְמִיד-חָכָם וִירֵא שָׁמַיִם אָמַר לָהּ, פַּרְנָסָה מֵאֵת ה', וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לַהֲרֹס גִּדְרֵי צְנִיעוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה וְאָכֵן כָּךְ נָהֲגָה.
שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! מָה רוֹצֶה מְנַהֵל זֶה שֶׁאִשָּׁה כְּשֵׁרָה יִרְאַת ה' תְּדַבֵּר עִמּוֹ בְּחִיּוּךְ, זוֹ הַנְהָגַת בַּת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה לְחַיֵּךְ לְגֶבֶר כְּשֶׁאֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁתַּשִּׂיג אֶת פַּרְנָסָתָהּ שֶׁהִיא כְּבָר נִגְזְרָה לָהּ מֵאֵת ה'?!
וּמֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר?
לְאוֹתָהּ אֵשֶׁת אַבְרֵךְ, לְאַחַר יָמִים מִסְפָּר הֻצְּעָה לָהּ עֲבוֹדָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַתְּנָאִים הָיוּ: כִּמְעַט חֲצִי מִשְּׁעוֹת הָעֲבוֹדָה (בְּאֹפֶן כְּלָלִי וּמְמֻצָּע) שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לַעֲבֹד בַּמָּקוֹם הַקּוֹדֵם, וּמַשְׂכֹּרֶת: פִּי אֶחָד וָחֵצִי... הִנֵּה הֵיאַךְ נִתְקַיֵּם בָּהּ "אֵין הַקָּבָּ"ה מְקַפֵּחַ שְׂכַר שׁוּם בְּרִיָּה", וְקִבְּלָה אֶת שְׂכָרָהּ עַל אֲתָר עַל צְנִיעוּתָהּ, וְזֶהוּ הַפֵּרוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה מִלְּבַד הַקֶּרֶן הַשָּׁמוּר לָהּ לָעוֹלָם הַבָּא.
לְכָךְ בָּאנוּ כָּאן בִּפְנִיָּה מֵהַלֵּב, רֵאשִׁית לַמְנַהֲלִים, מְנַהֲלֵי בָּתֵּי סֵפֶר לְבָנוֹת מְנַהֲלֵי סֶמִינָרִים, וְכָל הָעוֹסְקִים עִם פְּקִידוֹת וּמַזְכִּירוֹת, אַל תְּחַבְּלוּ וְאַל תַּהַרְסוּ אֶת קְדֻשָּׁתָן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, יֶשְׁנָם כְּלָלֵי צְנִיעוּת עַל-פִּי הַהֲלָכָה, וַעֲלֵיכֶם לִשְׁאֹל מוֹרֵה הֲלָכָה הֵיאַךְ לִנְהֹג בְּרֵאָיוֹן עִם מוֹרָה הַבָּאָה לְהִתְקַבֵּל, עִם בַּת הַבָּאָה לְהִתְקַבֵּל, הֵיאַךְ לִנְהֹג בַּאֲסֵפוֹת מוֹרוֹת, בְּהִתְיַעֲצוּת מוֹרוֹת וְכַיּוֹצֵא, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל פִּי גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת וְהַהֲלָכָה, וְאַף שֶׁיֶּחְסַר מִכְּבוֹדְכֶם בְּגִין הוֹרָאוֹת כְּלָלֵי הַהֲלָכָה הַלָּלוּ, שֶׁכֵּן הַהֲלָכָה קוֹבַעַת שֶׁאֵין לְבַת יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שָׁלוֹם, מַה שְּׁלוֹמְךָ אוֹ לְחַיֵּךְ לְגֶבֶר זָר, וּכְלַפֵּי גְּבָרִים צְרִיכָה בַּת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת רְצִינִית! פָּשׁוּט רְצִינִית, וְכַמָּה שֶׁאֵין נָעִים הַדָּבָר לְאוֹתוֹ מְנַהֵל אוֹ מַעֲבִיד לִרְאוֹת שֶׁזּוֹ שֶׁתַּחַת יָדוֹ אֵינָהּ מְחַיֶּכֶת לוֹ וְאֵינָהּ מְאִירָה לוֹ פָּנִים, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלְ"בּוֹס" הַדָּבָר מְהַוֶּה פְּגִיעָה. עָלָיו לְהָבִין שֶׁזּוֹ הַהַנְהָגָה נוֹבַעַת מִקְּדֻשַּׁת תּוֹרָתֵנוּ, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ, וּכְמוֹ כֵן הַתּוֹצָאוֹת הַחֲמוּרוֹת שֶׁיֻּשְׁלְכוּ מִזִּלְזוּל בִּקְדֻשָּׁה וּצְנִיעוּת בְּמוֹסָד זֶה עַל אַחֲרָיוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מְנַהֵל. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לִמְנַהֵל זֶה לַחְשֹׁב מִצַּד עַצְמוֹ, וְכִי יֵשׁ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לָעֲרָיוֹת, מִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל עַצְמוֹ, וַהֲלֹא בַּגְּמָרָא מָצִינוּ מַעֲשִׂיּוֹת מַחְרִידוֹת שֶׁגְּדוֹלֵי הָאָמוֹרָאִים פָּחֲדוּ עַל עַצְמָם מִמִּכְשׁוֹל הָעֲרָיוֹת, וּכְמוֹ רַבִּי עַמְרָם חֲסִידָא, וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי מֵאִיר וְעוֹד, וּמִי יָכוֹל לִבְטֹחַ בְּעַצְמוֹ וְלוֹמַר: לִי זֶה לֹא יִקְרֶה... וַהֲלֹא אֲפִלּוּ הִרְהוּר אָסוּר, וְגַם אִם נֶהֱנֶה הָאָדָם מִשְּׁמִיעַת קוֹלָהּ שֶׁל אִשָּׁה [וַאֲפִלּוּ לֹא שֶׁל זֶמֶר] וְקוֹלָהּ עָרֵב לוֹ וּמְבִיאוֹ לְהִרְהוּר, אָסוּר הַדָּבָר, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהַדִּבּוּר דֶּרֶךְ טֶלֶפוֹן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הִסְתַּכְּלוּת.
וְאַדְּרַבָּא, כַּמָּה זְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בְּאוֹתָם מְנַהֲלִים הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה פִּרְצַת צְנִיעוּת בְּמוֹסְדוֹתֵיהֶם, וְשֶׁהַכֹּל יִתְנַהֵל בִּקְדֻשָּׁה וּצְנִיעוּת, הֲרֵי שֶׁזְּכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בָּהֶם, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא לְעֵת כָּזֹאת הִגִּיעוּ הֵמָּה לְ"מַלְכוּתָן", לַעֲשׂוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה כְּפִי כְּלָלֵי וְגִדְרֵי הַצְּנִיעוּת וְהַקְּדֻשָּׁה, עַל מְנָת שֶׁבְּכָךְ יִרְאוּ פֵּרוֹת טוֹבוֹת וְהַצְלָחוֹת לְמַעְלָה מֵהַמְשֹׁעָר בִּבְרָכָה וְהַצְלָחָה בְּמוֹסְדוֹתֵיהֶם, שֶׁכֵּן בִּמְקוֹם קְדֻשָּׁה שָׁם שׁוֹרָה בְּרָכָה.
וּכְמוֹ כֵן פְּנִיָּתֵנוּ לְנָשִׁים הָעוֹבְדוֹת בִּמְקוֹמוֹת הַנִּזְכָּרִים, לִהְיוֹת חֲזָקוֹת וְנֶאֱמָנוֹת לַה', וְלֹא לִפֹּל בְּנִסְיוֹן הַפַּרְנָסָה, הֲיִתָּכֵן לִמְכֹּר צְנִיעוּת וּקְדֻשָּׁה עֲבוּר פַּרְנָסָה, וַהֲלֹא אָמְרוּ חֲזַ"ל: "מוּטָב יְהֵא אָדָם שׁוֹטֶה כָּל יָמָיו וְאַל יְהִי רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם", וְהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם אָמְרוּ מוּטָב יְהִי שׁוֹטֶה... עַל אַחַת וְכַמָּה מוּטָב שֶׁיִּחְיֶה בְּדֹחַק הַפַּרְנָסָה וְאַל יְהִי רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וּבִפְרָט שֶׁבְּוַדַּאי יַמְצִיא לוֹ הַקָּבָּ"ה רֶוַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וַעֲלֵיכֶן לִנְהֹג כְּפִי כְּלָלֵי הַהֲלָכָה לְלֹא בּוּשָׁה וּלְלֹא תְּחוּשַׁת אִי נְעִימוּת, כִּי בְּנַפְשֵׁנוּ הַדָּבָר, הַקְּדֻשָּׁה הִיא צִפּוֹר נַפְשָׁם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, וּבִזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאֲלוּ וּבִזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגָּאֵל, וּכְּמוֹ כֵן, מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעְתֶּן לַמַּעֲמָד שֶׁאַתֶּן בּוֹ רַק בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת כֹּחֲכֶם וְנֶאֱמָנוּתְכֶם לַה', וְלָכֶם נִדְמֶה שֶׁהִנְּכֶן כָּאן בְּמַטְּרַת תַּפְקִיד מוֹרוֹת וְכַיּוֹצֵא לְפַרְנָסַתְכֶם, אוּלָם אֵצֶל הַקָּבָּ"ה אַתֶּם כָּאן לְמַטְּרַת מִבְחָן וְנִסְיוֹן צְנִיעוּתְכֶן וּקְדֻשַּׁתְכֶן לְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה עַל יֶדְכֶן.