פרק יא - פרקי חיזוק · כא - אמונה וברית הם ב' יסודות שנכתרו בהם עם ישראל
עוֹד שָׁם מִתּוֹךְ סֵפֶר "תַּקָּנוֹת וְהַדְרָכוֹת":
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר, כַּאֲהָלִים נָטַע ה' כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם" (במדבר כד ה- ו). וְאָמְרוּ רַזַ"ל (סנהדרין קה ע"ב), שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁבֵּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּם נִתְהַפְּכוּ לִקְלָלָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, רַק זֶה הַכָּתוּב "מַה טֹּבוּ" זֹאת הַבְּרָכָה לֹא נִתְהַפְּכָה לִקְלָלָה, רַק נִשְׁאָר לְיִשְׂרָאֵל לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְעַד בִּיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה יִשָּׁאֵר לָנוּ זֶה הַיְסוֹד קַיָּמָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֹהֶל וּמִשְׁכָּן, שֶׁבְּאֵלּוּ שְׁתֵּי בְחִינוֹת, שֶׁהֵמָּה אֹהֶל וּמִשְׁכָּן נִכְלָלִים בָּהֶם שְׁנֵי דְּבָרִים קְדוֹשִׁים וַאֲהוּבִים שֶׁנִּכְתְּרוּ בָּהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם, שֶׁהוּא גֶּדֶר הַצְּנִיעוּת, וְהַשֵּׁנִי הוּא כֹּחָם שֶׁבַּפֶּה.
שֶׁהֵמָּה שְׁנֵי עַמּוּדִים קְדוֹשִׁים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵמָּה כֹּחַ הַצְּנִיעוּת וְכֹחַ בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְבַּטֵּל בְּשׁוּם אֹפֶן מִיִּשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כִּי עֲלֵיהֶם קַיָּמָא עָלְמָא, אֲשֶׁר אֱמוּנָה וִיסוֹד הֵמָּה קִיּוּמָא דְּעָלְמָא. הַצְּנִיעוּת הוּא עִקַּר גֶּדֶר הַיְסוֹד, וְהַבָּתֵּי מִדְרָשִׁין הוּא עִקַּר גֶּדֶר הָאֱמוּנָה, וְהוּא מְרֻמָּז בְּהַאי קְרָא הַמּוּבָא לְעֵיל: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ", כִּי אֹהֶל הוּא הַמְכֻוָּן לִצְנִיעוּת, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשׁ רַשִׁ"י זַ"ל וְהוּא דְּרָשַׁת רַזַ"ל עַל שֶׁרָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶן מְכֻוָּנִים זֶה לָזֶה אָמַר: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ". וְכֵן בְּשָׂרָה אִמֵּנוּ דִּכְתִיב: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ, וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל", וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י זַ"ל: "הִנֵּה בָאֹהֶל" - צְנוּעָה הִיא, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
כִּי עִנְיַן הָאֹהֶל רוֹמֵז לִצְנִיעוּת, דִּכְתִיב (תהלים מה): "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", וְכֵן כְּתִיב בְּשֹׁפְטִים אֵצֶל יָעֵל (שופטים ד): "מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ". וְהִנֵּה, הֲגַם שֶׁעִנְיַן הַצְּנִיעוּת שַׁיָּךְ הֵן אֵצֶל אֲנָשִׁים וְהֵן אֵצֶל נָשִׁים, כַּאֲשֶׁר וּבָא בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים (סימן ד), שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹת עַצְמוֹ הֲגַם רֶגַע, רַק יַלְבִּישׁ עַצְמוֹ בְּעוֹדוֹ מְכֻסֶּה בְּמִכְסֶה הַמּוּכָן לוֹ, וְכֵן מוּבָא בְּ"שֻׁלְחָן עָרוּךְ" "אֹרַח חַיִּים" (סימן ג), אֵיךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּצְנִיעוּת בֵּית הַכִּסֵּא שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עַצְמוֹ כְּלוּם רַק מַה שֶּׁהוּא בְּהֶכְרֵחַ גָּדוֹל. וְאָמַר הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ ר' יוֹסֵי: "מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי אִמְרֵי חֲלוּקִי (שבת קיח), כִּי עִנְיַן הַצְּנִיעוּת הוּא גֶּדֶר קְדֻשַּׁת יְסוֹד, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, וּבַהֲרִיסַת הַצְּנִיעוּת נִפְרָץ תֵּכֶף הַיְסוֹד. לָכֵן כָּל הַמַּרְבֶּה בְּגֶדֶר צְנִיעוּת מֻכְתָּר יוֹתֵר וְנִשְׁמָר מִשָּׁמַיִם בִּקְדֻשַּׁת הַיְסוֹד.
עִם כָּל זֶה, בְּיוֹתֵר וּבְיוֹתֵר עִקָּר שֶׁבָּעִקָּרִים שֶׁל הַצְּנִיעוּת שַׁיָּךְ אֵצֶל נְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, וְלָכֵן נָקַט הַקְּרָא אֵצֶל אֹהֶל לְשׁוֹן 'יַעֲקֹב' וְאֵצֶל מִשְׁכָּן לְשׁוֹן 'יִשְׂרָאֵל'. כִּי 'יַעֲקֹב' רוֹמֵז לְנָשִׁים, כְּדִכְתִיב: "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב" - בֵּית יַעֲקֹב אֵלּוּ הַנָּשִׁים, כִּי אֵצֶל נָשִׁים שַׁיָּךְ בָּהֶם צְנִיעוּת בְּיוֹתֵר. וְאֵצֶל מִשְׁכָּן שֶׁהוּא מִשְׁכַּן שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ, שֶׁהוּא בְּבָתֵּי מִדְרָשִׁים הַנִּקְרָאִים 'מִקְדָּשׁ מְעַט' בִּזְמַן הַחֻרְבָּן, לָכֵן כְּתִיב בָּהֶן לְשׁוֹן 'יִשְׂרָאֵל' - "מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל", שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ יוֹתֵר לָאֲנָשִׁים מֵאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים.