פרק יא - פרקי חיזוק · יח - "יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך"
וְכֵן צָרִיךְ כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל לִכְרוֹת בְּרִית עִם הַשֵּׁם וְלִכְרוֹת בְּרִית עִם בֵּיתוֹ וְזַרְעוֹ לְלַמְּדָם דֶּרֶךְ ה', שֶׁלֹּא יָסוּרוּ מֵאַחֲרָיו, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְהוֹדִיעָם אֶת גְּבוּרָתוֹ וְכֹחוֹ וְכֹחַ מַעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים וּלְהַזְהִירָם עַל לְהַבָּא לִבְלִי לָסוּר מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹב, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ וְדוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֲנָשִׁים הַיְרֵאִים וְהַתְּמִימִים. וּבְכָל פַּעַם שֶׁמְּיַסֵּר אֶת בָּנָיו מְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה בָּזֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה, שֶׁהִיא (משלי כט): "יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ", כְּמַאֲמַר רַזַ"ל (מכות ח ע"א).
וְהִנֵּה שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת הַכָּתוּב מוֹרֶה שְׁנֵי עִנְיָנִים: אֶחָד שֶׁכָּתוּב "וִינִיחֶךָ", דְּהַיְנוּ (סנהדרין קד ע"א): 'בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא'. וְאִם חָס וְשָׁלוֹם אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, אָז מְקַבֵּל עֹנֶשׁ גַּם עֲבוּר מַעֲשֵׂי בָנָיו, חַס וְשָׁלוֹם. אָכֵן, אִם הוּא הִדְרִיכָם בְּדַרְכֵי ה' וְעָשָׂה אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ לְלַמְּדָם וּלְיַסְּרָם, וְעִם כָּל זֶה לֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, חַס וְשָׁלוֹם (עבודה זרה דף ג ע"א), וְאֵין לוֹ עֹנֶשׁ עֲבוּר מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי מֶה הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת. וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב: "יַסֵּר בִּנְךָ", וְעַל יְדֵי זֶה "וִינִיחֶךָ", שֶׁיְּהֵא לְךָ מְנוּחָה וְלֹא תֵעָנֵשׁ עֲבוּרָם. וְאָמַר הַכָּתוּב: וְלֹא עוֹד שֶׁיְּנִיחֶךָ, אֶלָּא אֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁ"יִּתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ", שֶׁתִּזְכֶּה לְהִתְעַדֵּן בַּעֲבוּר זֶה בַּגַּן הָרָוֶה הַמּוּכָן לְעוֹבְדֵי ה' אַחַר אֲרִיכוּת יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם לְטוֹבָה.