פרק יא - פרקי חיזוק · יד - חובת חנוך לצניעות עד כדי מסירות נפש
עוֹד מֵבִיא שָׁם מִן הַסֵּפֶר "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים": וּבְעִנְיַן גִּדּוּל בָּנִים, הָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְגַדְּלָם וּלְחַנְּכָם בְּדֶרֶךְ ה' בְּעוֹדָם קְטַנִּים עוֹד, וְאָז צָרִיךְ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּכָל מִינֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ לְגַדְּלָם וּלְחַנְּכָם עַל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה וּצְנִיעוּת, וּלְהַרְחִיקָם מֵחֲבוּרַת רְשָׁעִים וּמִלִּלְמֹד בַּחֲדָרִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרֹבֶת עֶרֶב רַב, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו", וְלֹא כְּתִיב: 'כִּי יְדַעְתִּיו בִּשְׁבִיל שֶׁהִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ בַּעֲבוּרִי וְרָצָה לשְׁחֹט בְּנוֹ יְחִידוֹ לְפָנַי', רַק: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו". וְהוֹרָה לָנוּ בָּזֶה ה' בְּתוֹרָתוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲבוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַמְבֻקָּשׁ מִן הָאָדָם שֶׁיְּגַדֵּל בָּנָיו עַל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְדַרְכֵי הַצְּנִיעוּת, כְּמוֹ שֶׁנָּהֲגוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּבְדַרְכֵיהֶם נֵלֵךְ וְנִסַּע עַד בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.