פרק יא - פרקי חיזוק · ב - עקר המבקש עכשו בשמים הוא ענין הצניעות
עוֹד שָׁם בְּשֵׁם סֵפֶר הַתַּקָּנוֹת: ...וְהִנֵּה בְּחוּץ לָאָרֶץ לֹא נִצְרַךְ הַדָּבָר לְתַקֵּן תַּקָּנוֹת בְּעִנְיַן הַצְּנִיעוּת, כִּי הַנָּשִׁים שָׁם הָלְכוּ מִמֵּילָא בִּצְנִיעוּת וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁעֲזָרַנִי ה' לָבוֹא לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְרָאִיתִי שֶׁהַיֵּצֶר מְחַבֵּל הָעוֹלָם, וְעִקַּר אֲחִיזָתוֹ בַּנָּשִׁים, אֲשֶׁר כְּבָר הֶחֱרִיבוּ רֹב הָעוֹלָם, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בַּחֻרְבָּן הַגַּשְׁמִי וְהָרוּחָנִי, וְרָאִיתִי לְעִנְיָן נָחוּץ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר לִגְדֹּר גְּדָרִים בְּעִנְיַן הַצְּנִיעוּת, כִּי מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב אֶצְלֵנוּ הַיּוֹם לְצָנוּעַ, הָיָה אָז נֶחְשָׁב לְפָרוּץ מְאֹד, וּבָזֶה נִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם יוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵמָּה דְּבָרִים שֶׁנִּרְאֶה לְעֵין כֹּל, וְהַיֵּצֶר נוֹתֵן כָּל כֹּחוֹ בָּזֶה עַכְשָׁו יוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְהַחֲטִיא יִשְׂרָאֵל בִּפְרִיצוּת וּבְעַזּוּת וַחֲצִיפוּת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְכוּ'.
לָכֵן, בִּשְׁבִיל שֶׁזֶּה הָעִנְיָן מְבֻקָּשׁ עַכְשָׁיו בַּשָּׁמַיִם מְאֹד יוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים, וְהַיֵּצֶר נוֹתֵן עַל זֶה כָּל כֹּחוֹ וְחֵילוֹ - לָכֵן עַל זֶה צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ בְּיוֹתֵר לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ וּלְמִגְדַּר גָּדֵר מַמָּשׁ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּלְהַסְכִּים בֵּינֵינוּ בְּהַסְכָּמָה גְּדוֹלָה לִמְסֹר כָּל אֶחָד נַפְשׁוֹ עַל זֶה לְהַנְהִיג בֵּיתוֹ וּלְגַדֵּל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בִּצְנִיעוּת לְהַדְרִיכָם וּלְנַהֲלָם בְּכָל כֹּחוֹ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בְּתַקָּנוֹת לְפִי כֹחֵנוּ וְיוֹתֵר מִכֹּחֵנוּ.