אור ברסלב
מראות הצובאות פרק יא - פרקי חיזוק › א - "רק היום לא נורא, מחר כבר אשתנה!"

מראות הצובאות

פרק יא - פרקי חיזוק · א - "רק היום לא נורא, מחר כבר אשתנה!"

כה - צאי לך בעקבי הצאן

"רִבְקָה," אוֹמֶרֶת רָחֵל לִשְׁכֶנְתָּהּ, "שָׁמַעְתְּ שֶׁהַיּוֹם יִתְקַיֵּם שִׁעוּר לְנָשִׁים מֵהָרַבָּנִית וַרְדָּה? אוֹי, בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת הָרַבָּנִית וַרְדָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת מַמָּשׁ מִלֵּב אֶל לֵב, תַּעֲנוּג מַמָּשׁ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנָּה דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִלִּבָּהּ הַטָּהוֹר".

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה 8 בָּעֶרֶב. הָאוּלָם מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה. הִתְכַּנְּסוּ נָשִׁים רַבּוֹת לִשְׁמֹעַ פְּרָקִים בְּעִנְיַן צְנִיעוּת מֵהָרַבָּנִית.

הַשִּׁעוּר הָיָה מַמָּשׁ מְרַתֵּק, מְלֻוֶּה בְּסִפּוּרִים מֵאִמּוֹתֵינוּ הַצִּדְקָנִיּוֹת, מֵחֲשִׁיבוּת הַצְּנִיעוּת, הַיֹּפִי, הַחֵן וְהַכָּבוֹד שֶׁבַּצְּנִיעוּת, הֲלָכוֹת וַהֲלִיכוֹת צְנִיעוּת, מַמָּשׁ בְּטוּב טַעַם.

לְאַחַר גְּמַר הַשִּׁעוּר אוֹמֶרֶת רִבְקָה לְרָחֵל שְׁכֶנְתָּהּ: "נוּ, נֶהֱנֵית? אֵיךְ הָיָה הַשִּׁעוּר?"

"וַדַּאי, שִׁעוּר מַמָּשׁ נִפְלָא!" וְהֵחֵלּוּ זוֹ לְזוֹ מְשַׁחְזְרִים אֶת דִּבְרֵי הָרַבָּנִית.

בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים אוֹמֶרֶת רָחֵל לְרִבְקָה: "יוֹדַעַת אַתְּ? פְּרָט בַּהֲלָכָה מְסֻיָּם בְּנוֹשֵׂא צְנִיעוּת שֶׁדִּבְּרָה הָרַבָּנִית, אֲנִי נְגוּעָה, וְהֶחְלַטְתִּי לְתַקֵּן".

כְּמוֹ כֵן מַחֲזִירָה רִבְקָה לְרָחֵל: "וּמִדִּבְרֵי פְּרַט הֲלָכָה אַחֵר - אֲנִי נְגוּעָה, וְהֶחְלַטְתִּי גַּם אֲנִי לְתַקֵּן, בְּעֶזְרַת ה'".

עוֹבְרִים יָמִים מִסְפָּר, וְהִנֵּה רָחֵל לָקְחָה לְלִבָּהּ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁעוּר, וְהֵחֵלָּה לְהִתְלַבֵּשׁ לְפִי פְּרָטֵי הִלְכוֹת צְנִיעוּת שֶׁשָּׁמְעָה, אוּלָם רִבְקָה הִתְקָרְרָה מֵהַחְלָטָתָהּ, וְלֹא נִרְאָה שִׁנּוּי בְּכַמָּה פְּרָטֵי הֲלָכָה שֶׁעֲדַיִן עָלֶיהָ לְתַקְּנָם.

כַּמּוּבָן, בַּעֲדִינוּת וּבְנֹעַם, פָּנְתָה רָחֵל לְרִבְקָה, וּבְתוֹכַחַת אַהֲבָה אָמְרָה לָהּ: "רִבְקָה יְדִידָתִי, זוֹכֶרֶת אַתְּ אֶת הַחְלָטָתֵנוּ בְּנוֹשֵׂא צְנִיעוּת? אֲנִי, בָּרוּךְ ה', הֶחְלַטְתִּי וּמִשְׁתַּדֶּלֶת לְקַיֵּם, וְהָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁגַּם אַתְּ קִיַּמְתְּ הַחְלָטָתֵךְ. וּמַה, בֶּאֱמֶת, נִּשְׁתַּנָּה אֶצְלֵךְ מֵאוֹתוֹ הַשִּׁעוּר?"

"אֹמַר לָךְ אֶת הָאֱמֶת," מְשִׁיבָה רִבְקָה, "בְּאוֹתוֹ הַשִּׁעוּר הַנִּפְלָא מֵהָרַבָּנִית וַרְדָּה, נִכְנְסוּ דְּבָרֶיהָ לְלִבִּי, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי מְשַׁנָּה אֶת דַּרְכִּי וְעוֹשָׂה חֶשְׁבּוֹן עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מֵהִלְכוֹת צְנִיעוּת וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְקַיְּמָם, אוּלָם לְמָחֳרָת, הָיִיתִי מֻזְמֶנֶת לְאֵרוּעַ מִשְׁפַּחְתִּי מְכֻבָּד, וְאָמַרְתִּי לְלִבִּי, אֶת כָּל הַחְלָטוֹתַי בְּעִנְיְנֵי הַצְּנִיעוּת אֶדְחֶה לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד - לְאַחַר הַמְּאֹרָע. פָּשׁוּט קָשֶׁה הָיָה לִי מְאֹד לְשַׁנּוֹת אֶת לְבוּשִׁי אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁרְגִילִים לִרְאוֹת אוֹתִי, סוֹף סוֹף זֶהוּ מִפְגָּשׁ מִשְׁפַּחְתִּי גָּדוֹל וּמְכֻבָּד, וּמָה אֲנִי צְרִיכָה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי כָּל מִינֵי שְׁאֵלוֹת - מָה? הֶחְלַטְתְּ לִלְבּשׁ אָרֹךְ יוֹתֵר?! הִתְחַלְתְּ לִלְבּשׁ רָחָב יוֹתֵר?! וְכוּ' וְכוּ'.

אוּלָם כֵּיוָן שֶׁנִּתְפַּתֵּיתִי וְלֹא הוֹצֵאתִי לְפֹעַל אֶת הַחְלָטָתִי כְּבָר בְּאוֹתוֹ יוֹם, פָּשׁוּט, כָּל הַהִתְלַהֲבוּת וְהָרָצוֹן לְשַׁנּוֹת אֶת עַצְמִי, פָּג מִמֶּנִּי, וְאוּלַי בַּשִּׁעוּר הַבָּא..."

חֳדָשִׁים עָבְרוּ, וְעוֹד חֳדָשִׁים, וַעֲדַיִן לֹא שָׁב הָרָצוֹן הַטָּהוֹר לְשִׁנּוּי הֲלִיכוֹתֶיהָ, וּמִי יוֹדֵעַ מָתַי, אוּלַי, וְאִם בִּכְלָל...

עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי אֵין לְהִתְמַהֲמֵהַּ כְּלָל כְּשֶׁעוֹלֶה רָצוֹן טוֹב בְּלִבֵּנוּ, וְתֵכֶף לְיַשְּׂמוֹ בְּפֹעַל, כִּי הֲרֵי עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם אֵי־פַעַם נִזְכֶּה שֶׁיָּשׁוּב וְיַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ רָצוֹן וְכֹחַ חָדָשׁ.

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה