פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות · לז - חובת בת ישראל
[העתק מספר "חוקת ישראל", והוא סיכום לנאמר למעלה (דף קי"ח קיצור מסימן ה)]
א. חוֹבָה מֻטֶּלֶת עַל כָּל בַּת יִשְׂרָאֵל מִדִּין תּוֹרָה לְהִתְנַהֵג בִּצְנִיעוּת, הֵן בְּמַלְבּוּשֶׁיהָ, וְהֵן בְּכָל הֲלִיכוֹתֶיהָ, וְלֹא יִתְרָאֶה עָלֶיהָ שׁוּם אָבָק שֶׁל פְּרִיצוּת, חַס וְשָׁלוֹם.
ב. הַהוֹלְכוֹת בָּרְחוֹב בְּמַלְבּוּשֵׁי פְרִיצוּת, חוֹטֵאת וּמַחֲטִיאָה אֶת הָרַבִּים, וְעוֹבֶרֶת עַל הַרְבֵּה אִסּוּרֵי תּוֹרָה, וְגוֹרֶמֶת לְסִלּוּק שְׁכִינָה, חַס וְשָׁלוֹם.
ג. מַלְבּוּשֵׁי הַתּוֹרָה לְבַת יִשְׂרָאֵל - הַשְּׂמָלוֹת יִהְיוּ אֲרֻכּוֹת, עִם שַׁרְווּלִים אֲרֻכִּים, וְגַרְבַּיִם אֲרֻכּוֹת, וְאִסּוּר גָּמוּר לְגַלּוֹת מִזְּרוֹעוֹתֶיהָ אוֹ מֵרַגְלֶיהָ אוֹ מִלְּפָנִים מִן הַצַּוָּאר.
ד. הַשְּׂמָלוֹת אֲסוּרִין לִהְיוֹת מִבַּדִּים דַּקִּים, שֶׁבְּשָׂרָן נִרְאֶה מִתּוֹכָן, וְכֵן גַּרְבַּיִם כָּאֵלּוּ בִּכְלַל הָאִסּוּר, וְכֵן אֵין לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד אָדֹם.
ה. גַּם בִּהְיוֹתָהּ בַּחֲדַר בֵּיתָהּ, תִּתְנַהֵג בִּצְנִיעוּת כְּכָל הָאֶפְשָׁר, וְשֶׁבַח גָּדוֹל לְבַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת הַפְשָׁטַת הַגַּרְבַּיִם לְצֹרֶךְ הַשֵּׁנָה, תְּכַסֶּה תְּחִלָּה הָרַגְלַיִם בְּסָדִין וְתַפְשִׁיטֵם תַּחַת הַסָּדִין, וְאִם נִמְצָאִים אֲנָשִׁים בַּבַּיִת, אָז צְרִיכָה לְדַקְדֵּק מִן הַדִּין.
ו. כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אִם מוּל עֵינָיו בַּת יִשְׂרָאֵל מְלֻבֶּשֶׁת בִּפְרִיצוּת, אָסוּר אָז בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וּכְשֶׁמְּבָרֵךְ אָז אֵיזֶה בְּרָכָה, הֲרֵי הַבְּרָכָה לְבַטָּלָה, וּכְשֶׁאוֹכֵל כְּאִלּוּ אוֹכֵל בְּלֹא בְּרָכָה, וְנִקְרָא גּוֹזֵל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ פּוֹסְקִים שֶׁמַּתִּירִים עַל יְדֵי עֲצִימַת עֵינַיִם, וְיֵשׁ אוֹסְרִים עַד שֶׁיְּסוֹבֵב כָּל גּוּפוֹ לְצַד אַחֵר, וְכֵן הָעִקָּר, רַק בְּדֹחַק גָּדוֹל יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַמַּתִּירִין.
ז. לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּקְדֻשָּׁה נֶגֶד עֶרְוָה מֻתָּר, וּמִן הַנָּכוֹן וְרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל אָז בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיַּצִּילֵהוּ מֵהִסְתַּכְּלוּת אֲסוּרִים וְרָעִים, וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְרָעוֹת, וִיהַרְהֵר בְּפָסוּק: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם".
ח. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתוֹ פְּרִיצוּת וְשׁוֹתֵק וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם תַּחְבּוּלוֹת לְשָׁרֵשׁ הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל מְחַלְּלֵי שֵׁם שָׁמַיִם, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא אָדָם חָשׁוּב וְגָדוֹל בְּעַמָּיו, שֶׁהוּא הוּא הַגּוֹרֵם לַפְּרִיצוּת שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט, וּכְמַאֲמַר חֲזַ"ל: כָּל פִּרְצָה שֶׁאֵינָהּ מִן הַגְּדוֹלִים וְכוּ'.
ט. אִשָּׁה הַהוֹלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַצְּנִיעוּת, הֲרֵי הִיא מְקַדֶּשֶׁת שֵׁם שָׁמַיִם, וְזוֹכָה לְבָנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה.
י. עַל הַהוֹרִים הַחוֹבָה לְהַלְבִּישׁ בְּנוֹתֵיהֶם בְּמַלְבּוּשֵׁי צְנִיעוּת, וְעַל כֻּלָּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַחוֹב מֻטָּל לְהַרְחִיב גְּבוּלֵנוּ בְּטָהֳרָה, קְדֻשָּׁה וּצְנִיעוּת, וְעַל יְדֵי זֶה נְקָרֵב בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.