פרק י - ערכה וחובתה של הצניעות · כז - בצניעות דבור האשה
שֶׁלֹּא תְדַבֵּר וְלֹא יִהְיֶה לָהּ עֵסֶק עִם אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כְּלָל וּכְלָל לֹא, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְדַבֵּר לַאֲנָשִׁים, תְּדַבֵּר בְּלָשׁוֹן קָצָר וּבְלָשׁוֹן פָּשׁוּט, בְּלִי הוֹסָפַת טַעַם (לֹא כְּנֻסַּח הַמּוֹדֵרְנִי הֶעָשׂוּי לִמְשֹׁךְ אֶת לֵב הַשּׁוֹמֵעַ לְהִרְהוּרִים רָעִים, ה' יִשְׁמְרֵנוּ. וְכִדְאִיתָא בְּגִיטִין (צ ע"א): מִדַּת כָּל אָדָם שֶׁמְּדַבֶּרֶת עִם אַחֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָה, פֵּרוּשׁ: וְלֹא עִם שְׁאָר אֲנָשִׁים.
וְכֹל שֶׁתַּרְבֶּה לְדַבֵּר שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, יוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָאוּי וּמִמִּדַּת הַצְּנִיעוּת, וְגוֹרֶמֶת רָעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּאָבוֹת (פ"א): וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה - בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כֹּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. וּבְוַדַּאי שֶׁגַּם הָאִשָּׁה שֶׁהִרְבְּתָה לְדַבֵּר, נוֹטֶלֶת חֵלֶק בְּאוֹתָהּ רָעָה וְיוֹרֶשֶׁת גֵּיהִנָּם.
וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם מִשְׁתַּדֶּלֶת בִּדְבָרֶיהָ לְדַבֵּר בְּנֻסַּח הַמּוֹדֵרְנִי, בְּחֶלְקַת לָשׁוֹן, שֶׁבְּוַדַּאי הֱוֵי פְּרִיצוּת וְעַזּוּת.
וְזֶה לְשׁוֹן "תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ" (פי"ח): אִשָּׁה שֶׁמְּהַלֶּכֶת בַּשּׁוּק וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם, הִיא גּוֹרֶמֶת רָעָה לְעַצְמָהּ, וְשֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיהָ רָעִים, וּמִתְחַיֶּבֶת בְּעַצְמָהּ וּבְבָנֶיהָ וְכוּ'.
וְזֶה לְשׁוֹן "מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" (סימן מ"א): אָסוּר לָאִשָּׁה לִהְיוֹת מְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן מְשַׂחֶקֶת עִמָּהֶם, פְּשִׁיטָא דְּאָסוּר, וּלְדַבֵּר עִם שְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ מֻתָּר (כַּמּוּבָן רַק לְצֹרֶךְ). וְאִם הֵם יְדוּעִים לִפְרוּצִים, פְּשִׁיטָא דְּאָסוּר אַף עִמָּהֶם.
וּבְפָרָשַׁת אֱמֹר (כ"ד י"א) "שְׁלוֹמִית בַּת דִּבְרִי", פֵּרַשׁ רַשִׁ"י: דַּהֲוַת פַּטְפְּטָא "שָׁלַם עֲלַךְ שָׁלַם עֲלֵיכוֹן" - מְפַטְפֶּטֶת בִּדְבָרִים, שׁוֹאֶלֶת בִּשְׁלוֹם הַכֹּל. בַּת דִּבְרִי - דַּבְּרָנִית הָיְתָה, מְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם, לְפִיכָךְ קִלְקְלָה.
וַהֲלָכָה פְּסוּקָה הוּא, שֶׁאֵין לִהְיוֹת שׁוּם שַׁיָּכוּת שֶׁל יְדִידוּת בֵּין אֲנָשִׁים לַנָּשִׁים, אֲפִלּוּ בִּשְׁאִילַת שָׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי זֶה לְשׁוֹן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אבן העזר סימן כא ס"ו): אֵין שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי בַּעְלָהּ אָסוּר לִשְׁלֹחַ לָהּ דִּבְרֵי שְׁלוּמִים, אֲבָל מֻתָּר לִשְׁאֹל לְבַעְלָהּ אֵיךְ שְׁלוֹמָהּ.
וְכָתַב בְּ"מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" (סימן נ"ב): דְּגַם הָאִשָּׁה בִּכְלַל הָאִסּוּר שֶׁל שְׁאִילַת שָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁגַּם הִיא אֲסוּרָה לִשְׁלֹחַ שָׁלוֹם לְאִישׁ, וּכְבָר הֵבֵאנוּ לְעֵיל דְּאִם הָאִישׁ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָהּ, וְהִיא מְשִׁיבָה, הֱוֵי בִּכְלַל קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה (דְּהַיְנוּ שֶׁעָבַר הַשּׁוֹאֵל שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת: אַחַת - שֶׁשָּׁאַל בִּשְׁלוֹמָהּ. שְׁתַּיִם - שֶׁשָּׁמַע תְּשׁוּבָתָהּ, וְהִיא עָבְרָה עֲבֵרָה אַחַת שֶׁעָנְתָה לוֹ). וְכָתַב רַשִׁ"י הַטַּעַם דְּאִסּוּר שְׁאִילַת שָׁלוֹם (קידושין ע' ע"ב), שֶׁמָּא מִתּוֹךְ שְׁאִילַת שָׁלוֹם יִהְיוּ רְגִילִים זֶה עִם זֶה וְיָבוֹאוּ לִידֵי חִבָּה, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי בַּעְלָהּ אָסוּר, שֶׁמַּרְגִּיל לָבוֹא וְדַעְתָּהּ אֶצְלוֹ, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת שַׁיָּכוּת שֶׁל יְדִידוּת, אֲפִלּוּ בְּדִבּוּר קַל, אֶלָּא אֶת הַצָּרִיךְ וְהַנָּחוּץ יֵשׁ לְדַבֵּר בְּקִצּוּר הָאֶפְשָׁר, וְכִדְאִיתָא בְּעֵרוּבִין (נ"ג) שֶׁשָּׁאַל ר"י לִבְרוּרְיָא: בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לְלוֹד? וְהֵשִׁיבָה לוֹ בְּטַעֲנָה שֶׁהָיָה לוֹ לְקַצֵּר וְלוֹמַר בְּאֵיזֶה לְלוֹד.
וּבִבְרָכוֹת (מ"ג) אָמְרוּ חֲזַ"ל: תַּלְמִיד חָכָם אַל יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק וַאֲפִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ, וַאֲפִלּוּ הִיא בִּתּוֹ, וַאֲפִלּוּ הִיא אֲחוֹתוֹ.
וְיֵשׁ עוֹד מַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִזֶּה לִהְיוֹת רָגִיל בְּהַרְבּוֹת דְּבָרִים אוֹ בִּשְׂחוֹק וְקַלּוּת עִם הַנָּשִׁים, וְזֹאת חָמוּר מְאֹד, עַד שֶׁחֲשָׁבוּהָ חֲזַ"ל בֵּין הַיּוֹצְאוֹת בְּלֹא כְּתֻבָּה, וּמִצְוָה אוֹ חוֹבָה לְגָרְשָׁן (וְזֹאת מָצוּי, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בִּמְקוֹמוֹת הָעֲבוֹדָה, אוֹ בִּמְטַיְּלִים בַּשּׁוּק, אוֹ בִּמְבַקְּרִים זוּגוֹת זוּגוֹת וְנִפְגָּשִׁים וּמַרְבִּים בִּדְבָרִים וּבִשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַנֹּפֶשׁ, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהַבַּטָּלָה מְצוּיָה שָׁם, וּמִתּוֹךְ רַחֲבַת הַלֵּב מְזַלְזְלִים בִּדְבָרִים חֲמוּרִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, וְיִרְאַת ה' נִשְׁכָּח מֵהֶם, וְשֶׁהֵם עֲתִידִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בְּדִינִים חֲמוּרִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, עַל כָּל זֶה (לְבַד מֵעֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה), וְאַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, לֹא מְהַנֵּי כְּלוּם, וְהֶעָוֹן בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד.
וְזֶה לְשׁוֹן שֻׁלְחָן עָרוּךְ (אבה"ע סימן קט"ו ס"ד): וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשְׂתָה אַחַת מֵהֶן, עָבְרָה עַל דַּת יְהוּדִית וְכוּ', מְשַׂחֶקֶת עִם הַבַּחוּרִים וְכוּ' (באר היטב ס"ק י"ב), לָאו דַּוְקָא מְשַׂחֶקֶת, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם הִיא מְדַבֶּרֶת שִׂיחָה יְתֵרָה בְּלִי שְׂחוֹק, הֱוֵי מְשַׂחֶקֶת, כִּי שִׂיחָה יְתֵרָה מֵבִיא לִידֵי שְׂחוֹק (בית חדש, חלקת מחוקק, בית שמואל).
וְכָתַב בְּ"חֶלְקַת מְחוֹקֵק" (סקי"ב): וְאָרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט עִם הַבַּחוּרִים (פֵּרוּשׁ: דְּלָאו דַּוְקָא עִם בַּחוּרִים).
וְזֶה לְשׁוֹן "אֶבֶן הָעֵזֶר" (סימן כא ס"א), (והוא לשון הטור והרמב"ם פכ"א מהא"ב): צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מִן הַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד, וְאָסוּר לִקְרֹץ בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו וְלִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מֵהָעֲרָיוֹת, וְאָסוּר לִשְׂחֹק עִמָּהּ, לְהָקֵל רֹאשׁ כְּנֶגְדָּהּ, אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ וְכוּ'. וְהַמִּתְכַּוֵּן לְאֶחָד מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים, מֵכִין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדוּת, עַד כָּאן.
וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא עִם הַנָּשִׁים חָמוּר מְאֹד עִנְיַן הַשְּׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, וְזֶה לְשׁוֹן תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ (פרק י"ג):
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא - שֶׁכֹּל הַמַּרְבֶּה בִּשְׂחוֹק וּבְשִׂיחָה וְתִפְלוּת מֵבִיא חֲרוֹן אַף לָעוֹלָם, וְהַפֵּרוֹת מִתְמַעֲטִין עַל יָדוֹ, וְרָעוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עַל יָדוֹ, וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּבַחוּרֵי יִשְּׁרָאֵל נֶהֱרָגִין, וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ט, טז): "עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה' וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה וְגוֹ'", וְלֹא עוֹד, אֶלָּא - כֹּל הַמַּרְבֶּה בִּשְׂחוֹק וְשִׂיחָה וְתִפְלוּת, עָלָיו כְּתִיב (הושע ד, ב):"אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְגוֹ'", וּכְאִלּוּ נִשְׁבָּע עַל שֶׁקֶר, וּמְכַחֵשׁ וּמְכַזֵּב בַּדִּין. וְאִם הָיָה בְּתוֹךְ הַמִּשְׁפָּחָה, וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שְׂמֵחִים בּוֹ, לְבַסּוֹף מַגְלֶה אֶת כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וְאִם הָיָה בְּתוֹךְ הַשְּׁכוּנָה, וּבְנֵי הַשְּׁכוּנָה שְׂמֵחִים בּוֹ, לְבַסּוֹף הוּא מַגְלֶה אֶת כָּל בְּנֵי הַשְּׁכוּנָה, וְכֵן אִם הָיָה בְּתוֹךְ בְּנֵי הֶחָצֵר, וְכֵן אִם הָיָה בְּתוֹךְ בְּנֵי הַמָּבוֹי. וְכֵן אִם הָיָה בְּתוֹךְ בְּנֵי הָעִיר, לְבַסּוֹף הוּא מַגְלֶה אֶת כָּל בְּנֵי הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ וְגוֹ'". מִפְּנֵי מָה? שֶׁלֹּא הָיוּ מוֹכִיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל כְּלוּם וְכוּ', אֲפִלּוּ מְצָאָן כֹּהֵן וְשׂוֹחֵק עִמָּהֶם חוֹלֵק עִמָּהֶם בַּפֻּרְעָנֻיּוֹת, וְכֵן נָבִיא וְנָשִׂיא וְכוּ', מִכָּאן אָמַר: כֹּל הַמַּרְבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם וּמְמַעֵט כְּבוֹד עַצְמוֹ, כְּבוֹד שָׁמַיִם מִתְרַבֶּה וְגַם כְּבוֹד עַצְמוֹ מִתְרַבֶּה. וְכֹל הַמְמַעֵט כְּבוֹד שָׁמַיִם וּמַרְבֶּה כְּבוֹד עַצְמוֹ, כְּבוֹד שָׁמַיִם בִּמְקוֹמוֹ וּכְבוֹד עַצְמוֹ מִתְמַעֵט, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.