פרק ט - חנוך לנער · ד - צניעות הבנות בבית
רַבּוֹת בָּנוֹת מַרְשׁוֹת לְעַצְמָן - וְכֵן הוֹרֵיהֶן מַרְשִׁים לָהֶן - לְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ קוֹרוֹת בֵּיתָן לְלֹא גַּרְבַּיִם אוֹ בְּחֹסֶר זְהִירוּת בִּשְׁאָר גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת, כְּגוֹן בְּגָדִים שְׁקוּפִים וְכַיּוֹצֵא, מִלְּבַד שֶׁהַדָּבָר כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ חָמוּר, כֵּיוָן שֶׁהַהֶרְגֵּל לַצְּנִיעוּת צָרִיךְ לִהְיוֹת אַף בַּבַּיִת, אֶלָּא עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה - כֵּיוָן שֶׁבְּחֵלֶק מֵהַבָּתִּים נִמְצָאִים אַחִים בּוֹגְרִים בַּבַּיִת, וְהַדָּבָר גּוֹרֵם לָהֶם לְהִרְהוּרִים, וְרַבּוֹת שָׁמַעְנוּ קִלְקוּלִים אֵצֶל בַּחוּרִים דַּוְקָא מִתּוֹךְ חֹסֶר הַצְּנִיעוּת שֶׁבַּבַּיִת. וְהַדָּבָר אָמוּר גַּם לְגַבֵּי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, שֶׁבִּלְבוּשָׁהּ הַלֹּא צָנוּעַ בַּבַּיִת גּוֹרֶמֶת מִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים לְבָנֶיהָ.
וְלָרֹב, מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה, אֵין הַבָּנִים יְכוֹלִים לִמְחוֹת, עַל אַף סִבְלָם הָרַב הַגּוֹרֵם לָהֶם יְרִידָה בָּרוּחָנִיּוּת (הדבר ברור לנו מקרוב).
וּבִפְרָט יֵשׁ לְהַקְפִּיד כְּכָל הָאֶפְשָׁר, שֶׁלַּבָּנוֹת יְהֵא חֶדֶר מְיֻחָד לְלִינָה וּלְכָל צָרְכֵיהֶם הַפְּרָטִיִּים. וּבִמְיֻחָד כְּדַאי מְאֹד לְהַקְפִּיד בִּלְבוּשׁ הַלַּיְלָה שֶׁל הַבָּנוֹת, שֶׁדַּרְכָּן לְהִתְגַּלּוֹת תּוֹךְ כְּדֵי שֵׁנָה, וְהָעֵצָה הִיא לִישׁוֹן עִם מִכְנָסַיִם, כַּמּוּבָן כְּשֶׁמֵּעָלָיו חָלוּק אָרֹךְ, וְכֵן הִמְלִיצוּ כַּמָּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹר עֵצָה נְכוֹנָה. וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר, שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר.