פרק ט - חנוך לנער · ב - ילדה על אופנים
וּמִן הָרָאוּי לְהַזְכִּיר גֹּדֶל הַתִּעוּב שֶׁל נְסִיעַת יַלְדָּה עַל אוֹפַנַּיִם אֲפִלּוּ בְּחָצֵר, וְכָל שֶׁכֵּן בָּרְחוֹב, אֲשֶׁר כַּמָּה מִכְשׁוֹלִים וְחֹסֶר צְנִיעוּת יֵשׁ בָּזֶה [וְכַמּוּבָן שֶׁגַם לִילָדִים יֵשׁ בָּזֶה חִסָּרוֹן שֶׁל קְבִיעוּת לְבִטּוּל תּוֹרָה, מִלְּבַד הַסַּכָּנוֹת שֶׁל תְּאוּנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּכְבָר צָוְחוּ עַל זֶה שֶׁהוֹרִים מְזַלְזְלִים בְּגִדְרֵי "פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ"].