פרק ז - הלכות צניעות הנוגעות ללבוש · י. ארך השמלות כדין
מוּבָא בְּקוּנְטְרֵס "אֹהֶל בְּרָכָה":
וְכֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר בִּמְאֹד בְּעִנְיַן אֹרֶךְ הַשְּׂמָלוֹת כַּדָּת לְמַטָּה מִן הַבֶּרֶךְ, שֶׁצְּרִיכָה לְהִזָּהֵר בְּכָךְ גַּם בְּמַצַּב יְשִׁיבָה, שֶׁאָז מִתְרוֹמֵם הַבֶּגֶד. וּכְבָר לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת יָצְאוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר לְהַזְהִיר לְהִשָּׁמֵר בָּזֶה וְלֹא לִלְמֹד מִן הַ'מּוֹדוֹת' הַגְּרוּעוֹת, וְנֶעֶרְכוּ אָז אֲסֵפוֹת חִזּוּק לִגְבָרִים וּלְנָשִׁים לִמְנִיעַת פִּרְצַת "הַשְּׂמָלוֹת הַקְּצָרוֹת". וּזְכוּרָנִי, שֶׁכַּאֲשֶׁר בִּשְׁנַת תשכ"ח הִתְחִילָה פעה"ק יְרוּשָׁלַיִם עִנְיַן הַפִּרְצָה הַזֹּאת, עָלְתָה מַחְשָׁבָה בְּלִבָּם שֶׁל מַזְמִינֵי הָאֲסֵפָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְמִין אֶת הגה"צ הָרַב ר' אֵלִיָּהוּ לָאפְּיָאן זצ"ל שֶׁיּוֹאִיל לָבוֹא וְלִדְרֹשׁ בָּאֲסֵפָה, וְנָסְעוּ כַּמָּה אַבְרֵכִים אֵלָיו, וְהִתְחִילוּ לְהַסְבִּיר לוֹ מַטְּרַת בּוֹאָם אֵלָיו, וְהָאִישׁ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל הָיָה אָז בְּהַפְלָגַת זִקְנוּתוֹ וְתֹקֶף חֻלְשַׁת גּוּפוֹ הַטָּהוֹר, וְכָבְדָה עָלָיו שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, וְהֻצְרַךְ אֶחָד מִן הָאַבְרֵכִים לְדַבֵּר יָשָׁר לְתוֹךְ אָזְנוֹ בַּמֶּה הַמְדֻבָּר. וַיְהִי בָּרֶגַע שֶׁשָּׁמַע וְתָפַס בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדֻבָּר [בִּשְׂמָלוֹת קְצָרוֹת], הֵגִיב מִיָּד בִּתְמִימוּת וּפַשְׁטוּת: "אֲהָהּ, אִם כֵּן, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָבִיא לַעֲרָיוֹת". וְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה בִּדְבָרָיו לִפְנֵי הַגְּבָרִים הִגְדִּיר פִּרְצָה זוֹ כְּ"עוֹבֶרֶת עַל דָּת", רַחְמָנָא לִצְלַן.
וּבְקוּנְטְרֵס "קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל" (מבעמח"ס "משנת רבי עקיבא" והובאו דבריו בהרחבה בספר "מלבושי כבוד" עמ' ז') כָּתַב: דְּהַלּוֹבֶשֶׁת שִׂמְלָה קְצָרָה (שֶׁאֵינָהּ מְכַסָּה אֶת הַבֶּרֶךְ בַּעֲמִידָה וּבִישִׁיבָה) אוֹ שַׁרְווּל קָצָר - הֲרֵי זֶה בִּכְלַל סָפֵק יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר.
וּלְגַבֵּי אֹרֶךְ הַבֶּגֶד, כְּבָר נִפְסַק בְּשֵׁם גְּדוֹלֵי הַהוֹרָאָה, שֶׁאֹרֶךְ הַשִּׂמְלָה יְהֵא לְפָחוֹת 10 ס"מ לְמַטָּה מִסּוֹף הַבֶּרֶךְ. וְנִרְאֶה פָּשׁוּט הוּא אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת אוֹ בְּכָל מַצָּב אַחֵר כְּגוֹן עֲלִיָּה לָאוֹטוֹבּוּס, עֲלִיָּה בַּמַּדְרֵגוֹת וְכַיּוֹצֵא.
וְהַמַּאֲרִיכָה יוֹתֵר מֵהַחִיּוּב הֲרֵי זוֹ מְשֻׁבַּחַת (כשכל מטרתה אך ורק לשם צניעות ומקפדת שגם הרוחב יהיה כדין)., וְכֵן הָיָה הַמִּנְהָג בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁכִּסּוּ אֶת הָרֶגֶל כֻּלָּהּ בְּשִׂמְלָה, אוֹ מְעַט פָּחוֹת מִזֶּה (רֹב רֻבָּהּ שֶׁל הָרֶגֶל) (מספר משבצות זהב לבושה עמ' נה').