אור ברסלב
מראות הצובאות פרק ו - הלכות יחוד הנוגעים לכל מקום ובפרט למקומות עבודה › פתיחה

מראות הצובאות

פרק ו - הלכות יחוד הנוגעים לכל מקום ובפרט למקומות עבודה · פתיחה

פרק ו - הלכות יחוד הנוגעים לכל מקום ובפרט למקומות עבודה

חֹמֶר אִסּוּר יִחוּד

אִסּוּר יִחוּד הוּא מֵהָעֲבֵרוֹת הֲכִי חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא בִּכְלַל אֲבִיזַרַיְהוּ דְּגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּלְדִבְרֵיהֶם הֲרֵי זֶה בִּכְלָל יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. כְּלוֹמַר: עֲבֵרַת יִחוּד חֲמוּרָה יוֹתֵר מֵחִלּוּל שַׁבָּת, אֲכִילַת חָמֵץ בְּפֶסַח, אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכַדּוֹמֶה, שֶׁאֵלּוּ עֲבֵרוֹת הָאַחֲרוֹנִים אֵינָם בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כְּמוֹ אִסּוּר יִחוּד שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, וְכַמְבֹאָר בַּרַמָ"א (שו"ע יו"ד סי' קנ"ז סעי' א') דְּדִין יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר אֵינוֹ דַּוְקָא בְּאִסּוּר מַמָּשׁ, אֶלָּא גַּם כָּל הַנּוֹגֵעַ לְקִרְבָה הַמְבִיאָה לְחֵטְא.

וְיֵשׁ לְהַדְגִּישׁ שֶׁאִסּוּר יִחוּד הוּא גַּם כְּשֶׁחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חֵטְא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ (שׁם) שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לָדַעַת אֶת הַטֶּבַע הַחַלָּשׁ שֶׁלּוֹ, דְּיִתָּכֵן שֶׁבִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לֹא יִהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ.

וְרָאִיתִי בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זַצַ"ל שֶׁכָּתַב בַּמֶּה שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָ"ה יוֹתֵר מי"ח נָשִׁים, הֲגַם שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּהַתּוֹרָה נָתְנָה טַעַם לְאִסּוּר זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים יז, יז) רַק לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכוּ', חָשַׁב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ דְּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב (מלכים א' ה, יא) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם וְכוּ', לָכֵן לְגַבָּיו לֵיכָּא הַחֲשָׁשׁ שֶׁל הַטָּיָת הַלֵּב, אֲבָל לְמַעֲשֶׂה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ (מלכים ב' יא, ד), וְהַהֶסְבֵּר בָּזֶה דְּבְּעֶצֶם לֹא טָעָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ, שֶׁעַפִּ"י שֵׂכֶל בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה בָּא כְּלָל לִידֵי מַצָּב זֶה, אֶלָּא שֶׁהֱיוֹת שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, לֹא שַׁיָּךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹנוֹת עַל זֶה, וְעֶצֶם הַדָּבָר שֶׁעָבַר עַל אִסּוּר תּוֹרָה גָּרַם שֶׁיַטּוּ נָשָׁיו אֶת לְבָבוֹ, עכ"ד.

וְעַל דֶּרֶךְ זֶה יֵשׁ לְהוֹסִיף בְּנוֹגֵע לְאִסּוּר יִחוּד, שֶׁאֲפִלּוּ אִם נֹאמַר שֶׁלְּפִי הַהִגָּיוֹן וְהַשֵּׂכֶל לֹא יָבוֹא לִידֵי חֵטְא, אֲפִלּוּ הָכֵי זֶה גּוּפָא שֶׁעוֹבֵר עַל אִסּוּר יִחוּד שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה, הוּא הַפֶּתַח שֶׁעַל יָדוֹ יָכוֹל חַ"ו לַעֲבֹר עַל עֶצֶם הַחֵטְא דִּזְנוּת.

וְזֶה לְשׁוֹן ספה"ק דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ (לת ל"ה אות ס"ג): הִנֵּה יִחוּד אֵשֶׁת אִישׁ מִדְּאוֹרַיְתָא וְכוּ', וְהַעוֹלָם מְקִלִּים בְּזֶה, וַאֲפִלּוּ הַבַּעֲלֵי תּוֹרָה, וְהוּא לָהֶם לְחֶרְפָּה לִבְרֹחַ מֵחֶדֶר שֶׁהָאִשָּׁה שָׁם בְּחָשְׁבוֹ שֶׁחוֹשְׁדִין אֶת עַצְמָם שֶׁיִּתְפַּעֲלוּ בָּעֲבֵרָה, עַל כֵּן הֵם מְקִלִּין וְכוּ', וְלוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ שֶׁהַיִּחוּד בְּזוּלַת הָעֲבֵרָה הוּא בְּאִסּוּר גָּמוּר, וְכָל אֶחָד יִרְאֶה לִהְיוֹת בָּקִי בְּדִינֵי הַיִּחוּד, וְיַחְמִיר לְעַצְמוֹ בְּיוֹתֵר מִשּׁוּרַת הַדִּין, עכ"ל.

קְפִיצָה מֵהָרַכֶּבֶת

תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הִיא תּוֹרַת חַיִּים, מֻתְאֶמֶת הִיא לָאָדָם. בְּאֶמְצָעוּתָהּ הוּא מְיַשֵּׁר אֶת נְטִיּוֹת לִבּוֹ וִיצָרָיו, וּמְכַוְּנָם כָּרָאוּי בִּנְתִיבוֹת חַיָּיו. כָּאָמוּר: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרַע וְכוּ' וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים", וּבְקִיּוּם תַּרְיָ"ג מִצְוֹתֶיהָ - יִזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וּמְאֻשָּׁרִים, עַל כֵּן הִמְלִיצוּ חֲזַ"ל: "בָּרָאתִי יֵצֶר הָרַע, בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין"!

תּוֹרָתֵנוּ אוֹסֶרֶת עַל הָאָדָם לְהִכָּנֵס לְמַצָּב שֶׁבּוֹ יַטְרִידֵהוּ יִצְרוֹ לַהֲבִיאוֹ לְמִכְשׁוֹל.

מִסִּבָּה זוֹ - כּוֹתֵב הַרַמְבַּ"ם - אָסְרָה הַתּוֹרָה הֵן עַל הָאִישׁ וְהֵן עַל הָאִשָּׁה לְהִתְיַחֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רַבִּים מְצוּיִים - "וְיִזָּהֵר מִן הַיִּחוּד שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם הַגָּדוֹל וכו' גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הִזְהִירוּ לְתַלְמִידֵיהֶם לְהִתְרַחֵק מִן הַיִּחוּד" (רמב"ם, אסו"ב כ"ב)

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר זַצַ"ל שֶׁפָּגַשׁ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת. פָּנָה אֵלָיו ר' יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, אָסוּר לְךָ לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת, כִּי אֵיךְ תִּנְהַג כְּשֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ תִּשָּׁאֵר לְבַד בְּקָרוֹן עִם אִשָּׁה, וְתִהְיֶה לְךָ שְׁאֵלָה שֶׁל "יִחוּד"? הַתַּלְמִיד שֶׁרָאָה שֶׁגַּם רַבּוֹ נוֹסֵעַ בָּרַכֶּבֶת, שָׁאַל: הֲלֹא גַּם אַתֶּם נוֹסְעִים בָּרַכֶּבֶת, וְאֵיךְ אַתֶּם מִסְתַּדְּרִים עִם "יִחוּד"?

הֵשִׁיב לוֹ ר' יִשְׂרָאֵל: "אֲנִי אֶקְפֹּץ דֶּרֶךְ חַלּוֹן הָרַכֶּבֶת, אַף בִּשְׁעַת נְסִיעָתָהּ" (חיי המוסר, ח"א, עמ' פ"ז).

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה