פרק ו - הלכות יחוד הנוגעים לכל מקום ובפרט למקומות עבודה · פרטים נוספים בהלכות יחוד
אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ
א. מֻתָּר לְאִישׁ לְהִתְיַחֵד עִם אִשָּׁה, בְּאֹפֶן עֲרָאִי אִם גַּם אִשְׁתּוֹ עוֹבֶדֶת שָׁם, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁהוּא נִמְצָא בּוֹ עִם הָאִשָּׁה, אֶלָּא שֶׁהִיא בְּאוֹתוֹ בַּיִת.
אָמְנָם בְּמִשְׂרָד שֶׁעוֹבֵד בִּקְבִיעוּת עִם נָשִׁים, וְנַעֲשָׂה אֵיזֶה יְדִידוּת בֵּינֵיהֶם, וְכֵן מִי שֶׁעִסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים, אָסוּר לוֹ לְהִתְיַחֵד עִמָּהֶן אֲפִלּוּ כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.
ב. בְּרַם יֻדְגַּשׁ שֶׁכָּל הֶתֵּר זֶה הוּא דַּוְקָא בְּאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, אַךְ אִם אִישׁ זֶה הוּא נָכְרִי, אָז לֹא מוֹעִיל כְּלָל מַה שֶּׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וְאָסוּר לְאִשָּׁה לְהִתְיַחֵד עִמָּם. [וּבְנוֹגֵעַ לְיִשְׂרְאֵלִים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת אִם דִּינָם כְּנָכְרִי לְעִנְיָן זֶה - יֵשׁ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם.]
בִּתּוֹ, אִמּוֹ, אֲחוֹתוֹ, וְאִשָּׁה אַחֶרֶת
א. יֵשׁ מַחְמִירִין שֶׁאֵין בִּתּוֹ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ מוֹעִילוֹת לִהְיוֹת שׁוֹמֵר (דְּהַיְנוּ לְהַתִּיר הַיִּחוּד אִם אִשָּׁה נוֹסֶפֶת) אַפִּי' בְּאֹפֶן עֲרָאִי. וְיֵשׁ הַמַּתִּירִים זֹאת בְּאֹפֶן אֲרָעִי בִּתְנַאי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ וְאֵין עִסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים וְהוּא בָּעִיר וּבַיּוֹם. וְאֶפְשָׁר לִסְמֹך עַל זֶה בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.
ב. וְאִם חָסֵר אֶחָד מִכָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם בַּדֶּרֶךְ, אוֹ בַּלַּיְלָה, אוֹ בְּדֶרֶךְ קֶבַע כְּגוֹן לַעֲבֹד בְּמִשְׂרָד, אוֹ שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ, אוֹ שֶׁהוּא מֻגְדָּר מֵאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁעִסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים, אָז לכו"ע אָסוּר.
ג.וְאִם יֵשׁ בְּנוֹסָף עַל בִּתּוֹ אֲחוֹתוֹ אִמּוֹ גַּם שׁוֹמֵר כָּשֵׁר נוֹסָף, אֵין הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה גּוֹרְעִים כְּלָל לְעִנְיָן זֶה, וְדִינָם כַּיּוֹם וּבָעִיר.
פֶּתַח פָּתוּחַ / וִילוֹן חַלּוֹן פָּתוּחַ
א. אִם הַפֶּתַח פָּתוּחַ לְגַמְרֵי דְּהַיְנוּ שֶׁהַדֶּלֶת פְּתוּחָה לְגַמְרֵי, אוֹ שֶׁוִּילוֹן חַלּוֹן פָּתוּחַ, וְהוּא יוֹם וְגַם יְכוֹלִים לִרְאוֹת מֵהָרְחוֹב כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה שֶׁבַּחֶדֶר, וּמְצוּיִים אֲנָשִׁים הַמְהַלְּכִים שָׁם, בְּאֹפֶן זֶה אֵין אִסּוּר יִחוּד.
ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, אִם יְכוֹלִים לִרְאוֹת עַל יְדֵי אֶמְצָעִים הַנַּ"ל כָּל פִּנָּה וּפִנָּה שֶׁבַּחֶדֶר, אֲבָל אִם יֵשׁ אֲפִלּוּ חֵלֶק קָטָן שֶׁל הַחֶדֶר שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה שֵׁם, אָז אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַפֶּתַח אוֹ הַחַלּוֹן פָּתוּחַ, אָסוּר לְאִשָּׁה לָלֶכֶת לְשָׁם אֲפִלּוּ בְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא, הֲגַם שֶׁיְּכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ מֵהָרְחוֹב בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה נִמְצֵאת בַּחֵלֶק הַהוּא שֶׁל הַחֶדֶר שֶׁלֹּא נִרְאֶה מִבַּחוּץ.
מַעֲלִית
א. נְסִיעָה בְּמַעֲלִית יֵשׁ בְּזֶה שְׁאֵלוֹת בְּנוֹגֵע לְאִסּוּר יִחוּד, וְצָרִיךְ לִשְׁאֹל לְמוֹרָה הוֹרָאָה כַּדָּת מַה לַּעֲשׂוֹת.