פרק ה - הלכות צניעות כלליים הנוגעים לכל מקום · כג. רחצה מערבת
א. אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר בְּכָל תֹּקֶף לְהִתְרַחֵץ בְּיָם מְעֹרָב שֶׁאֵין בּוֹ הַפְרָדָה מֻחְלֶטֶת בֵּין אֲנָשִׁים לְנָשִׁים, וְדָבָר זֶה אָסוּר עַל פִּי הַהֲלָכָה, וְאֵינוֹ רַק מִנְהָג שֶׁל חֻמְרָא, אֶלָּא אִסּוּר חָמוּר מִן הַדִּין.
ב. נָשִׁים שֶׁמִּתְרַחֲצוֹת בַּיָּם בְּחוֹף נִפְרָד הַמְיֹעָד רַק לְנָשִׁים, עִם כָּל זֶה חַיָּבוֹת לְכַסּוֹת הֵיטֵב אֶת גּוּפָן בְּחָלוּק וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הֵן כְּשֶׁנִּמְצָאוֹת בַּחוֹף וְהֵן כְּשֶׁנִּמְצָאוֹת בַּיָּם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בְּחוֹף הַיָּם "מַצִּיל", וְלָכֵן חַיָּבוֹת לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁילוֹ, שֶׁהֲרֵי הָרְאִיָּה עַצְמָהּ הִיא עֲבֵרָה חֲמוּרָה מְאֹד. וְאִסּוּר עַל נָשִׁים וּבָנוֹת לְהִמָּצֵא בַּחוֹף אוֹ בְּשֶׁטַח בְּרֵכָה שֶׁרוֹחֲצִים שָׁם אֲנָשִׁים, וַאֲפִלּוּ שֶׁהֵן לְבוּשׁוֹת כַּהֲלָכָה.
ג. אֵין לָאֵם לְהָבִיא בָּנִים אֲפִלּוּ קְטַנִּים בְּיוֹתֵר לְחוֹף הַנָּשִׁים. וּכְמוֹ כֵן שֶׁלֹּא יָבִיא אֲפִלּוּ בָּנוֹת קְטַנּוֹת בְּיוֹתֵר בַּמָּקוֹם הַמְיֹעָד לִגְבָרִים.