פרק ה - הלכות צניעות כלליים הנוגעים לכל מקום · טו. בקור איש חולה
אף בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ הֶכְרֵחַ לְבַקֵּר קְרוֹבַת מִשְׁפָּחָה יֵשׁ לָשִׂים לֵב שֶׁחֲלִילָה לֹא יַגִּיעוּ לִידֵי יִחוּד וְכֵן עַל הָאִשָּׁה הַחוֹלָה לְהַקְפִּיד לִשְׁכַּב בִּצְנִיעוּת וְלִהְיוֹת מְכֻסָּה הֵיטֵב. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב לְמַעֵט בְּבִקּוּר אִישׁ אֵצֶל אִשָּׁה (וּבִפְרָט בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחוֹלָה נִמְצֵאת בְּבֵית חוֹלִים אוֹ אֲפִלּוּ בְּבֵיתָהּ, יֵשׁ לָהּ אֶת כָּל הַצָּרִיךְ לָהּ וְאֵינָהּ זְקוּקָה לַאֲחֵרִים) אַף שֶׁשּׁוֹכֶבֶת בִּצְנִיעוּת. ("מצות הנשים")