אור ברסלב
מראות הצובאות פרק ג - רציתי להבין...!!! › מכתב בנושא צניעות ממרן ה"חזון איש"

מראות הצובאות

פרק ג - רציתי להבין...!!! · מכתב בנושא צניעות ממרן ה"חזון איש"

דרכיה דרכי נעם

(נכתב בענין גיוס בנות או שרות לאומי)

יָדוּעַ, כִּי בְּסוֹף גָּלוּתֵנוּ גָּבַר הַהֶעְלֵם, וְלַמְרוֹת הָאֱמֶת כִּי כָּל הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֵינוֹ בְּמִקְרֶה, חַס וְחָלִילָה, רַק הַכֹּל נַעֲשֶׂה עַל פִּי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ נְקִיפַת אֶצְבַּע קְטַנָּה - הַכֹּל מְכֻסֶּה וְנִסְתָּר, וּבְנֵי אָדָם שְׁקוּעִים בְּבִירָא עֲמִיקְתָא שֶׁל כְּפִירָה וּמִינוּת, וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם מִנְּקֻדָּה זוֹ, וְדָשִׁים בְּעִקְבֵיהֶם עַל מִצְוֹת הַיּוֹתֵר חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בְּלִי נְקִיפַת הַלֵּב וּמוּסַר כְּלָיוֹת.

בַּמַּצָּב הֶחָמוּר הַזֶּה נִמְצָא שְׁאֵרִית סְגֻלָּתֵנוּ הַנֶּאֱמָנִים לַה' וּלְתוֹרָתוֹ, לְחֻקָּיו וּלְמִשְׁפָּטָיו, בְּלֵב דּוֹאֵג וּבְשִׁבְרוֹן רוּחַ. אֵיךְ נִרְעֶה אֶת הַגְּדָיִים וְאֵיךְ נַרְבִּיץ תּוֹרָה וְיָדֵינוּ עֲסוּקוֹת בְּבִנְיַן חוֹמוֹת וּלְהָקִים חַיִץ בֵּין הַצְּפִיעִים וְהַצְּפִיעוֹת שֶׁלָּנוּ לַחוּצוֹת הַפְּרוּעוֹת שֶׁאִיֵּת הַכַּחַשׁ וְחֶמְדַּת הַתּוֹעֵבוֹת.

מַה נּוֹרָא הַכְּאֵב וּמָה אַכְזָרִיָּה הַמַּכָּה, לֶאֱכֹף עַל בְּנוֹתֵינוּ הָאֲמוּנוֹת עֲלֵי צְנִיעוּת הַמְפֹאָרָה לָצֵאת חוּץ לִמְחִצּוֹתֵיהֶן, לְהִסְתַּכֵּל בְּחַיֵּי הַתַּעֲנוּגִים וּבְחֶמְדַּת בְּשָׂרִים, לֵהָנוֹת מִיֹּפִי מַרְהִיב עַיִן, לְהָרִיחַ קְטֹרֶת הַזָּרָה, לִשְׁמֹעַ אֶת הַלַּעַג וְהַהִתְלוֹצְצוּת עַל הַצְּנִיעוּת הַחֲבִיבָה, עַל הָאֱמוּנָה וְעַל הַמִּצְוָה. כָּל עַיִן תִּדְמַע לְשֵׁמַע אֹזֶן.

אָהָה! בְּגִיל הַצְּעִירוּת, אֲשֶׁר בְּטִבְעָן תְּעַכַּסְנָה אֶת הַנּוֹתְנִים עֵינֵיהֶם עֲלֵיהֶן, אֲשֶׁר כַּאֲרִי אוֹרֵב הֵן בְּעֵינֵי הַצְּנוּעוֹת; יִשְׁלְלוּ אֶת הַחֹפֶשׁ מֵהַצְּעִירָה עַצְמָהּ מֵאָבִיהָ וְאִמָּהּ, וְיִכְבְּלוּ אוֹתָהּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי גֶּבֶר רוֹפֵא; לְהִפָּגֵשׁ עִם בַּחוּרִים חֶרְדַּת נִשְׁמָתָהּ, וּלְסוֹלֵל מְסִלּוֹת דַּרְכָּהּ בְּרוּחַ זָרִים בְּכָל שַׁעַל. גְּזֵרָה הִיא קוֹרַעַת כָּל לֵב!

עֵינֵינוּ לַשָּׁמַיִם לְסַבֵּב אֶת הַסִּבּוֹת שֶׁלֹּא יִגְזְרוּ עָלֵינוּ כָּאֵלֶּה וְיַעַזְבוּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה הַזֹּאת. וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיְּגֻלְגַּל זְכוּת עַל יָדוֹ, שֶׁנָּשׁוּב לַמְּנוּחָה, וְנִתְבַּשֵּׂר שֶׁהַגְּזֵרָה נִתְבַּטְּלָה וְשַׁלְוָה עַל יִשְׂרָאֵל.

יָדוּעַ, כִּי יֵשׁ עֲדַיִן - לַמְרוֹת הַזֶּרֶם הַשּׁוֹטֵף - בָּנוֹת צְנוּעוֹת תַּחַת תַּרְבּוּת הוֹרִים, שֶׁהֵן זֶרַע קֹדֶשׁ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. הָאָבוֹת מְשַׁעְשְׁעוֹת שַׁעֲשׁוּעֵי נֹעַם מִזִּיו הַטָּהֳרָה עַל הַצְּפִיעוֹת אֲשֶׁר אֵין לָהֶן טַעַם וְרֵיחַ בְּחֵטְא. הַפְּגִיעָה בִּבְנוֹתֵיהֶן לִכְפִיָּה בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, הֵם - לְפִי מַצָּב הַנּוֹכְחִי - מְגִנַּת לֵב הָאָבוֹת וְהַבָּנוֹת יַחַד, שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ מִצַּד אֶחָד, וּמְסַכֶּנֶת בֶּאֱמֶת אֶת כָּל הָאֹפִי הַטָּהוֹר וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַמְחֻנָּכוֹת הַיְקָרוֹת אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ לָנוּ לִפְלֵטָה.

רִגְשַׁת נַפְשִׁי מוֹרָה וּבָאָה שֶׁהוּא עִנְיָן שֶׁל "יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר", וְאוּלַי גַּם מִנְּקֻדַּת הֲלָכָה כֵּן. וְלָכֵן אֲנִי פּוֹנֶה לִכְבוֹדוֹ שֶׁיִּחְיֶה וּלְהַחֲבֵרִים הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ, אֲשֶׁר בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת בָּזֶה, לְקַיֵּם אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁלֹּא לִנְגֹּעַ בְּהַבָּנוֹת הַצְּנוּעוֹת...

כַּיָּדוּעַ, רַב מַכְאוֹבֵנוּ לִרְאוֹת אֶת רַבַּת הָעֲזוּבָה בְּקִרְבֵּנוּ הָיְתָה לָנוּ לְשָׁלָל. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת, הָאֲמוּנִים עֲלֵי זִיו הַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה, גַּם זוּלָתֵנוּ חָדְרוּ לְמַצְפּוּנֵנוּ וְהֵבִינוּ לְהַעֲרִיךְ אֶת רֶגֶשׁ הַדָּתִי אֲשֶׁר בְּלֵב הַהוֹרִים וּבְנוֹתֵיהֶם יַחַד, וְהִכִּירוּ שֶׁאֵין כָּאן הַמָּקוֹם לְשַׁמֵּשׁ בִּכְפִיָּה נֶגֶד קֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא - גּוּף הַיִּשְׂרְאֵלִי עִם נַפְשׁוֹ. וּבַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים נִתְעַרְעֵר הַדָּבָר, וְאָנוּ שׁוֹמְעִים אִיּוּמִים לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וּלְהוֹצִיא הַבָּנוֹת מֵחֵיק אִמּוֹתָם בְּאַלִּימוּת וּבְאֶגְרוֹפִים, וְדִמְעַת הָעֲשׁוּקִים כַּנַּחַל, פֶּן, חַס וְחָלִילָה, יִפְגְּעוּ בְּבַת עֵינָם, בִּבְנוֹתֵיהֶן הַיְקָרוֹת, לְהוֹצִיאָן לִרְעוֹת בְּשָׂדוֹת אֲחֵרוֹת וְלַעֲזֹב שֻׁלְחַן אֲבִיהֶן בְּעוֹדָן בְּאִבָּן.

הֲרֵינִי פּוֹנֶה אֶת לִבָּן הַטָּהוֹר לַחְגֹּר שְׁאֵרִית כֹּחַ, שֶׁלֹּא לִתֵּן שׁוּם אֶפְשָׁרוּת שֶׁל כְּפִיָּה עַל הַצְּעִירוֹת נֶגֶד מַצְפּוּנָן שֶׁלָּהֶן, אֲשֶׁר הוּא יָקָר לָהֶן וּלְהוֹרֵיהֶן מִן הַחַיִּים עַצְמָם, וְזֶהוּ אֶצְלָם נְטִילַת נְשָׁמָה לִגְזֹל מֵהֶם אֶת אֳפִי הַנְּעִימוּת, הַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה וְכוּ'.

דָּבָר לָנוּ אֲלֵיכֶן, הַמִּתְקָרְבוֹת לַתְּשׁוּבָה!

בָּרוּךְ ה', תְּנוּעַת הַתְּשׁוּבָה מִתְבָּרֶכֶת מִיּוֹם לְיוֹם, רַבִּים בַּעֲלֵי וּבַעֲלוֹת תְּשׁוּבָה מִתְקָרְבִים לַיַּהֲדוּת, וּמַמָּשׁ חוֹזִים אָנוּ בְּחֶזְיוֹן הַנְּבוּאָה הַנֶּאֱמֶרֶת בְּיַד עָמוֹס (עמוס ח, יא): "וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ וְגוֹ' כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר ה'".

אָמְנָם לֹא נִמָּנַע מִלַּעֲמֹד עַל תּוֹפָעָה שֶׁוַּדַּאי גּוֹרֶמֶת תִּסְכּוּל וּפְלִיאָה, לָכֶם, הַמִּתְקָרְבִים לַתְּשׁוּבָה, אֲשֶׁר אֵין לָהּ פִּתְרוֹן, וְאָנוּ חַיָּבִים לְהַקְדִּים לָכֶם שְׁאֵלָה וּפֶלֶא זֶה מִצִּדֵּנוּ, אָנוּ הַמּוֹכִיחִים, לִפְנֵי שֶׁתָּבוֹאוּ אַתֶּם וְתִשְׁאֲלוּ זֹאת, כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּפִרְסוּם וּבְרֵישׁ גָּלֵי וְלֹא בְּצִנְעָה, כָּךְ שֶׁאֵין מַה לְּהַחְבִּיא וּלְהַצְנִיעַ, וּלְהֶפֶךְ - אִם לֹא שֶׁנַּקְדִּים אָנוּ לִפְתֹּר לָכֶם בְּעָיָה דִּלְקָמָן, אֶלָּא נַנִּיחַ שֶׁפְּלִיאָה זוֹ תֻּקְדַּם מִצִּדְּכֶם - נִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד בְּפֶה מָלֵא מַיִם.

מִסְתָּמָא כְּבָר נִחַשְׁתֶּם בַּמֶּה הַמְדֻבָּר...

פִּרְצָה בַּצְּנִיעוּת בַּמַּחֲנֶה הַחֲרֵדִי!!

הַנָּשִׁים הַמִּתְקָרְבוֹת לַתְּשׁוּבָה, כַּמּוּבָן שֶׁדָּבָר רִאשׁוֹן שֶׁמִּתְבַּקֵּשׁ וְנִדְרָשׁ מֵהֶם - לְשַׁנּוֹת אֶת הַלְּבוּשׁ וְלַחֲזֹר מֵאוֹתוֹ לְבוּשׁ הַפָּרוּץ הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֲשֶׁר כָּל מַטְּרָתוֹ לְהַבְלִיט וְלִמְשֹׁךְ וּלְגָרוֹת אֶת יִצְרָם הָרָע שֶׁל הַמִּסְתַּכְּלִים, לִלְבוּשׁ צָנוּעַ הַמַּצְנִיעַ אֶת לוֹבְשׁוֹ, וְלִלְבּשׁ הֶפֶךְ הַהַבְלָטָה וְהַהִתְגָּרוּת.

וּבְכֵן, הַשְּׁאֵלָה וַדַּאי נִשְׁאֶלֶת: אִם הַתּוֹרָה מְחַיֶּבֶת אֶת כָּל הַנִּזְכַּר לְעֵיל, מִנַּיִן הַהֶתֵּר הַנָּפוֹץ בַּמַּחֲנֶה הַחֲרֵדִי לַפֵּאוֹת הַמּוֹדֶרְנִיּוֹת וְהַשַּׁחְצָנִיּוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם הֶתֵּר לָזֶה? מִנַּיִן לַהֶתֵּר לִלְבוּשֵׁי תִפְאָרָה וְתַכְשִׁיטֵי הַיֻּקְרָה, בֹּשֶׂם, הִתְאַפְּרוּת וְכוּ' - דְּבָרִים שֶׁאֵין רוּחַ הַתּוֹרָה וְהַחֲכָמִים נוֹחָה מֵהֶם?

וּבְכֵן, מַה שֶּׁנִּתָּן לַעֲנוֹת לָכֶן עַל כָּךְ - ב' תְּשׁוּבוֹת:

א. יֵצֶר הָרָע אֵינוֹ פּוֹסֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מִלְּהָדְפוֹ וּלְאַבְּדוֹ, וְאֵינוֹ שׁוֹקֵד מִמִּלְחָמָה תְּמִידִית עִם כָּל אָדָם, וּפֹה הוּא מָצָא פִּנַּת אֲחִיזָה בַּתְּחוּם הַחֲרֵדִי. וְהַסִּבָּה לְהַצְלָחָתוֹ בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁעִנְיַן יֵצֶר הַהִתְבַּלְּטוּת וְעִנְיַן עֲוֹן הָעֲרָיוֹת הוּא דָּבָר שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע לִתְפֹּס בָּזֶה אֶת בְּנֵי הָאָדָם, כִּי הוּא יְסוֹד לְכָל עִנְיְנֵי הַיַּהֲדוּת, יֶשְׁנָהּ סִבָּה נוֹסֶפֶת לְהַצְלָחָתוֹ, וְזֹאת, כִּי רַבּוֹת רַבּוֹת נָשִׁים חֲרֵדִיּוֹת אֵינָן מוּדָעוֹת לָאָסוֹן הַגָּדוֹל שֶׁהֵן גּוֹרְמוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם עָבָר שְׁלִילִי, בָּרוּךְ ה', וּמִיסוֹדָם חֻנְּכוּ עַל אַדְנֵי הַצְּנִיעוּת, וְחָסֵר לָהֶם מְאֹד בַּמּוּדָעוּת מַה הַדָּבָר יָכוֹל לִגְרֹם, וּמָהֵם הַתּוֹצָאוֹת הַחֲמוּרוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּכָךְ. וְהַפֵּאוֹת וּמַלְבּוּשֵׁי הַתִּפְאָרָה שֶׁלּוֹבְשׁוֹת, הַרְבֵּה מִכָּךְ בָּא מֵהִשְׁתַּלְּבוּת הַחֶבְרָה וְהַמִּשְׁפָּחָה לְלֹא כַּוָּנָה רָעָה כְּלָל, חַס וְחָלִילָה. מַה שֶּׁלְּעֻמָּתָן - הַדָּבָר פָּשׁוּט אֵצֶל חוֹזְרוֹת בִּתְשׁוּבָה, שֶׁכָּל אֵלּוּ מִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים וּשְׁלִילִיִּים.

ב. חֲזַ"ל אוֹמְרִים: כֹּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וּבֶאֱמֶת בְּנִדּוֹן דִּידָן מַמָּשׁ אֶפְשָׁר לַחֲזוֹת אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל זֶה מַמָּשׁ בָּעַיִן: נָשִׁים חֲרֵדִיּוֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל הַזְּמַן שָׁמְרוּ אֶת עַצְמָן בִּצְנִיעוּת וּבְטָהֳרָה, וּבֶאֱמֶת גְּדוֹלוֹת הֵן מֵחַבְרוֹתֵיהֶן, יִצְרָן גָּדוֹל לְהִתָּלוֹת וּלְהֵאָחֵז בְּאֵיזֶה פּוֹסֵק יָחִיד שֶׁאוּלַי מַתִּיר נֶגֶד פּוֹסְקִים רַבִּים הָאוֹסְרִים.

וּלְסִכּוּמוֹ שֶׁל דָּבָר - אַף אִם אֵין תְּשׁוּבוֹת אֵלּוּ מְסַפְּקוֹת אֶתְכֶן, עֲלֵיכֶן לָדַעַת: הַתּוֹרָה אֱמֶת וְלֹא תִשְׁתַּנֶּה עַל יְדֵי שׁוּם גּוּף, וַאֲפִלּוּ לֹא עַל יְדֵי שׁוּם נָבִיא. שֶׁהֲרֵי הֲלָכָה בְּיָדֵינוּ: נָבִיא שֶׁבָּא לְשַׁנּוֹת דָּבָר מֵהַתּוֹרָה - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וְאַף שֶׁיִּתֵּן לָנוּ אוֹת אוֹ מוֹפֵת, אָסוּר לָנוּ לִשְׁמֹעַ לוֹ.

וְהַנִּשְׁאָר לָכֶן הוּא רַק לְהִתְחַזֵּק וְלֹא לְהִתְבַּלְבֵּל בִּזְמַן הַבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף הַגָּדוֹל שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בּוֹ קֹדֶם בֹּא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אֲשֶׁר כְּבָר נִבְּאוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁיֻּגְדַּל בּוֹ הַבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף וְהַמִּבְחָן עַל כָּל בֶּן וּבַת יִשְׂרָאֵל, וְרַבּוֹת יִהְיוּ הַמִּכְשׁוֹלוֹת וְהַהַטְעָיוֹת בְּדוֹרֵנוּ מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים כְּלָל. וְעַל זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה עַל דּוֹר אַחֲרִית הַיָּמִים: "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת" (ישעיה נט, טו).

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה