פרק ג - רציתי להבין...!!! · מה בין "אהבה" ל"תאוה"
בְּקֶשֶׁר לַשְּׁאֵלָה הַשְּׁמִינִית שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְמַעְלָה, הַאִם אֵין לַחֲשֹׁשׁ שֶׁבִּצְנִיעוּתֵךְ יֻמְעַט יָפְיֵךְ, וּבַעְלֵךְ יֵאָלֵץ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים -
זוֹ מַחֲשָׁבָה שֶׁבְּטָעוּת יְסוֹדָהּ.
הַחֵן וְהַיֹּפִי שֶׁל הָאִשָּׁה זוֹ הִתְנַהֲגוּתָהּ, וְהִיא הִיא הַמַּגְבִּירָה אֶת הָאַהֲבָה אֵלֶיהָ. אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְּדָבָר זוֹ לֹא אַהֲבָה. אָנוּ רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים, בִּזְמַן הַשּׁוֹאָה וְעַד זְמַנֵּנוּ אָנוּ, שֶׁתָּפְסוּ בַּחוּרוֹת וְאָנְסוּ אוֹתָן, וְתֵכֶף לְאַחַר מִכֵּן נִתְּחוּ אוֹתָן לִנְתָחִים. הֲכֵיצַד?! יֵשׁ אַהֲבָה אוֹ אֵין אַהֲבָה?! דָּבָר שֶׁאוֹהֲבִים - אֵלּוּ הֵן הַתּוֹצָאוֹת?!
הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ, כִּי זֶה לֹא נִקְרָא אַהֲבָה, זֶה תַּאֲוָה וְחֵשֶׁק, כְּמוֹ שֶׁחוֹשֵׁק אָדָם מַאֲכָל טָעִים מְסֻיָּם, וּמָהֶן תּוֹצְאוֹת הַמַּאֲכָל הָאָהוּב? לִהְיוֹתוֹ נִלְעָס, נִרְמָס וְנִטְחָן, וּלְבַסּוֹף יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְאֵלּוּ הֵן תּוֹצְאוֹתֶיהָ גַּם שֶׁל אַהֲבָה מְדֻמָּה, שֶׁכֻּלָּהּ תַּאֲוָה גְּרֵידָא וְאַהֲבָה עַצְמִית וּבִכְלָל לֹא אַהֲבַת הַזּוּלַת - לֶאֱנֹס, וּלְבַסּוֹף לִרְצֹחַ!
אִשָּׁה צְרִיכָה לִדְאֹג שֶׁבַּעְלָהּ יֹאהַב אוֹתָהּ, יֵהָנֶה מִמֶּנָּה, וּמֵאַהֲבָתוֹ יְמַלֵּא אֶת כָּל מְבֻקָּשָׁהּ וּרְצוֹנָהּ, וְלֹא לְאַחַר מִלּוּי סִפּוּקוֹ יָקוּם וְיִמְאַס בָּהּ כְּשִׂנְאַת אַמְנוֹן אֶת תָּמָר, אֲשֶׁר גָּדְלָה שִׂנְאָתוֹ אוֹתָהּ לְבַסּוֹף יוֹתֵר מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה.
הַנְהָגָה צְנוּעָה זוֹ הוֹכָחָה לַבַּעַל: אַתָּה הַיָּקָר לִי מִכֹּל, אֵין לִי עִנְיָן לְהִתְנָאוֹת - רַק כְּלַפֶּיךָ, אֵין לִי עִנְיָן לְהַעֲלוֹת אֶת חִנִּי עַל אַף אֶחָד, אֶלָּא רַק אֵלֶיךָ! אֵין כֹּחַ מְשִׁיכָה יוֹתֵר מִזֶּה לִמְשֹׁךְ אֶת הַבַּעַל לְאַהֲבָה וְלִשְׁלוֹם בַּיִת אֲמִתִּי.
וְגַם אִם הַבַּעַל חֲסַר דֵּעָה וּמְעֻנְיָן בִּיצִיאָתֵךְ לָרְחוֹב מְקֻשֶּׁטֶת, וּמֵבִין שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדוֹ - לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיֵךְ, זֶה לֹא אָסוֹן אִם לֹא תִשְׁמְעִי לוֹ. הוּא דּוֹמֶה עַתָּה לְיֶלֶד קָטָן, שֶׁמֵּבִין שֶׁסֻּכָּרִיּוֹת זֶה טוֹב וְטָעִים וּבוֹכֶה עֲלֵיהֶם, וְרוֹאֶה אַכְזָרִיּוּת נוֹרָאָה מִצַּד הוֹרָיו בְּמָנְעָם לְסַפֵּק לוֹ אוֹתָן כִּרְצוֹנוֹ. כֵּן הוּא עַתָּה בַּעְלֵךְ - הוּא לֹא מֵבִין אֶת הָרָע שֶׁהוּא גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ, הֲלֹא לְבַסּוֹף אַתְּ תִּבְגְּדִי בּוֹ וְתִמְאֲסִי בּוֹ, תִּתְפַּעֲלִי מֵאֲחֵרִים שֶׁיִּתְפַּעֲלוּ מִמֵּךְ - וְאוֹתוֹ תִּזְרְקִי. לָכֵן - לְטוֹבָתוֹ - אַל תִּשְׁמְעִי לוֹ, כְּמוֹ שֶׁלֹּא שׁוֹמְעִים לְיֶלֶד קָטָן שֶׁלֹּא מֵבִין אֶת הַמְבֻגָּרִים מִמֶּנּוּ.