פרק ב - בת יהודית · יח - יש קונה עולמו בשעה אחת
לֹא רְחוֹקִים אָנוּ מֵהַגְּאֻלָּה - בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. מְחַכִּים לָנוּ הַיָּמִים שֶׁהֵמָּה תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, יָמִים שֶׁהֵמָּה תַּכְלִית הַהֲטָבָה הַמְיֹעָדִים לְעַם יִשְׂרָאֵל - הַתַּכְלִיתִי שֶׁבָּאֻמּוֹת; יָמִים שֶׁל שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה אֲמִתִּיִּים לְלֹא חֹלִי וּלְלֹא מָוֶת, כַּמְבֹאָר רַבּוֹת מִפְּסוּקֵי הַנְּבִיאִים: וְדָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׁ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ, וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, וּבִלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה' אֱלֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר כִּי ה' דִּבֵּר; יָמִים שֶׁתִּרְבֶּה בָּהֶם הַדַּעַת וְגִלּוּי הֶאָרַת פָּנִים, וְכַנֶּאֱמָר (ירמיה לא, לג): "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה', כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם". הַיָּמִים שֶׁלָּהֶם קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ וּמֵהֵם שָׁאַפְנוּ עִידוּד וְתִקְוָה לְהַעֲבִיר אֶת אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּתֵנוּ, הִנֵּה הֵם עוֹמְדִים לְהִתְמַמֵּשׁ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ.
נַחֲזִיק מַעֲמָד בִּתְקוּפָתֵנוּ - תְּקוּפַת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, תְּקוּפַת שְׁלִיטַת כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה הַמֻּרְשִׁים לְהִתְחַזֵּק בִּמְלֹא תָּקְפָּם לִקְרַאת סִיּוּמָם לְבָרֵר וּלְלַבֵּן כְּכֶסֶף צֵרוּף מִסִּיגָיו אֶת הָאֲמוּרִים לִהְיוֹת נִשְׁאָרִים בְּצִיּוֹן וְנוֹתָרִים בִּירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר זָכוּ לְתֹאַר "קָדוֹשׁ", וְכַנֶּאֱמָר (ישעיה ד, ג):" וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ". עֲמִידָה בַּנִּסְיוֹנוֹת הַתּוֹקְפָנִיִּים הַמִּתְעָרְמִים עָלֵינוּ בִּתְקוּפָה זוֹ, אֵינָם אֶלָּא לְזַכְּכֵנוּ וּלְהַכְשִׁירֵנוּ כַּדּוֹר הַמְסַיֵּם אֶת הַגָּלוּת וּפוֹתֵחַ אֶת הַגְּאֻלָּה.
תֹּאַר "קָדוֹשׁ" אֵינוֹ נִתָּן - רַק לִפְרוּשִׁים מֵעֲרָיוֹת, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רָשִׁ"י "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" - הֱווּ פְּרוּשִׁים מִן הָעֲרָיוֹת. וְאִם בְּתֹאַר זֶה יִצְטַיְּנוּ הַנּוֹתָרִים, הֲרֵי שֶׁתְּהֵא זוֹ רַק בִּזְכוּת שֶׁיַּעַמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת הַמַּכְשִׁירִים לְתֹאַר זֶה, וְהֵם נִסְיוֹנוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמִּתְרַבִּים בְּיָמֵינוּ, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בְּדוֹרוֹת קוֹדְמִים - לֹא מֵהֵם וְלֹא מִקְּצָתָם.
אַל נַשְׁתִּיק וְנִסְתֹּם אֶת זַעֲקַת נִשְׁמָתֵנוּ הַנֶּחְרֶדֶת מִ"קּוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי תַּמָּתִי". קוֹל דּוֹדֵנוּ - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמִּתְדַּפֵּק עַל לִבֵּנוּ וּמְעוֹרְרֵנוּ לְהַכְשִׁיר עַצְמֵנוּ לַגְּאֻלָּה שֶׁלֹּא נְאַבֵּד אֶת דַּעְתֵּנוּ וְעוֹלָמֵנוּ בָּרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים אַחַר הַחְזָקָת מַעֲמָד שֶׁל דּוֹרוֹת רַבִּים.
יֶשְׁנוֹ סִיּוּעַ רַב מִן הַשָּׁמַיִם הַיּוֹם דַּוְקָא לְעֻמַּת הַחַשְׁכוּת הַגְּדוֹלָה. נִסֵּי הַתְּשׁוּבָה, נִסִּים גְּלוּיִים הֵם, כְּלָל וּכְלָל לֹא מוּבָנִים עַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְזֶהוּ מֵחַסְדֵּי ה', כִּי "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים".
כָּל מִי שֶׁזָּכָה לְשִׁדּוּר קוֹל דּוֹדֵנוּ לְלִבּוֹ, יַחְטְפֶנּוּ, יְנַצְּלֶנּוּ, וִיפַתְּחֶנּוּ לַעֲלִיָּה וְלִתְשׁוּבָה. כִּי אִם יִדְחֶנּוּ מִמֶּנּוּ, מִי יוֹדֵעַ אִם יָשׁוּב וְיִזְכֶּה לְשִׁדּוּר נוֹסָף וְלִדְפִיקַת קוֹלוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא שׁוּב לְתוֹךְ לִבּוֹ.
נִמְצָאִים אָנוּ בְּדוֹר הַמֻּרְכָּב מִמַּחֲנֶה מוּל מַחֲנֶה. מֵחַד, מַחֲנֵה הַקְּדֻשָּׁה וְהַתְּשׁוּבָה, וּמֵחַד, מַחֲנֶה שֶׁכְּנֶגֶד אֲשֶׁר אִתּוֹ הַכֹּחַ וְהַשִּׁלְטוֹן. אוּלָם רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אִתָּם, כִּי אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר, וְכָל אֲשֶׁר בְּשֵׁם ה' יִקְרָא - יִמָּלֵט. כָּל כֹּחָם אֵינוֹ אֶלָּא בְּחִינַת רֶכֶב וְסוּס - כֹּחַ גַּשְׁמִי וְדִמְיוֹנִי, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' - כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה - כֹּחַ אֲמִתִּי וְאֵיכוּתִי.
נִשְׁמַע לַעֲצַת בּוֹרְאֵנוּ: הִנֵּה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרָע - "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים". אַפְסִי הוּא הַצַּעַר שֶׁל הַהִתְגַּבְּרוּת עַל הַנִּסְיוֹנוֹת לְעֻמַּת חַיִּים שֶׁל עֹנֶג וְגִלּוּי שְׁכִינָה לְנֶצַח נְצָחִים.
דּוֹרֵנוּ כֻּנָּה בְּשֵׁם "דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא", דּוֹר שֶׁהַמֻּטָּל עָלָיו לְתַקֵּן בְּחִינַת הֶעָקֵב - סִיּוּם הַגּוּף, וּבְזֶה מִסְתַּיֶּמֶת תִּקּוּן כָּל הַקּוֹמָה שֶׁהִתְחִילוּ בָּהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, אֲבוֹת הָעוֹלָם, יֶתֶר שִׁבְעַת הָרוֹעִים, הַנְּבִיאִים, הַתַּנָּאִים, הָאָמוֹרָאִים, הָרִאשׁוֹנִים, וְהָאַחֲרוֹנִים בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם. כָּל דּוֹר מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ הַמֻּטָּל עָלָיו לְצֹרֶךְ הַשְׁלָמַת הַקּוֹמָה הַשְּׁלֵמָה, וְהֵחֵלּוּ מֵרֹאשׁ הַקּוֹמָה וּלְמַטָּה, עַד דּוֹרֵנוּ הַנִּצְרָךְ לְתַקֵּן אֶת הַבְּחִינָה הַנְּמוּכָה בְּיוֹתֵר - עֲקֵבִים שֶׁל הַקּוֹמָה.
עָקֵב, תַּפְקִידוֹ לְהַלֵּךְ עַל רֶפֶשׁ וְטִיט וּבַמְּקוֹמוֹת הַמְּאוּסִים וּלְשָׁרֵת אֶת כָּל הַקּוֹמָה שֶׁעָלָיו. תַּפְקִידֵנוּ כִּמְתַקְּנֵי בְּחִינַת הֶ"עָקֵב", לַעֲמֹד אֵיתָנִים עַל אַף הָרֶפֶשׁ וְהַטִּיט הַסּוֹבֵב אוֹתָנוּ, עַל אַף הַמְּקוֹמוֹת הַמְּאוּסִים שֶׁמִּסְּבִיבֵנוּ וּמִתַּחְתֵּינוּ, לְהַלֵּךְ עַל גַּבֵּיהֶם וּבְתוֹכָם, וְלָצֵאת בְּשָׁלוֹם.
לְשֵׁם כָּךְ נִתְעָרְמוּ בְּדוֹרֵנוּ נִסְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מֵעוֹלָם - הַמַּחֲנֶה שֶׁכְּנֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה מוּל מַחֲנֶה הַקְּדֻשָּׁה. דְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁבַּיַּהֲדוּת, כְּשַׁבָּת, טָהֳרָה, צְנִיעוּת, כַּשְׁרוּת, עֲרָיוֹת, שֶׁהָיוּ בֶּעָבָר נַחֲלַת רֹב כְּכָל עַם יִשְׂרָאֵל, אִישׁ וְאִשָּׁה - וּבְצַוְתָּא חָדָא הָיוּ מְקַיְּמִים בִּמְסִירוּת וּבְאַהֲבָה - הַיּוֹם דָּרוּשׁ כְּדֵי לְקַיְּמָם הָמוֹן מְסִירוּת נֶפֶשׁ, הִתְמוֹדְדוּת בַּחֶבְרָה, מִשְׁפָּחָה, עֲבוֹדָה, וְזֶהוּ תִּקּוּנֵנוּ - הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן - דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא - לְקַיֵּם אַף אֶת הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ וּקְשָׁיִים מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה, כְּדֻגְמַת הֶעָקֵב הַמְמַלֵּא תַּפְקִידוֹ דַּוְקָא מִתּוֹךְ הֲלִיכָה עַל הַקַּרְקַע וּמִתּוֹךְ שִׁפְלוּת, וּבְכָךְ אָנוּ זוֹכִים לְהַשְׁלִים אֶת הַקּוֹמָה שֶׁאָמְנָם הִתְחִילוּ בָּהּ הָעֲנָקִים שֶׁבְּדוֹרוֹת עָבָרוּ, אוּלָם אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת מִבְּלִי סִיּוּמֵנוּ אָנוּ אֶת הַקּוֹמָה, כְּשֵׁם שֶׁאֵין עֵרֶךְ לַגּוּף עַל כָּל כְּבוֹדוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ מִבְּלִי רַגְלַיִם וַעֲקֵבִים.
וּבְכָךְ יֻגְדַּל מַעֲלָתֵנוּ לְעָתִיד לֹא פָּחוֹת מֵעֲנָקִי הָרוּחַ שֶׁהָיוּ לָנוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְנִהְיֶה חֲטִיבָה וּמִקְשָׁה אַחַת בְּהַשְׁלָמַת הַקּוֹמָה עַל יָדֵינוּ.
ודומה דורנו לעומת דורות הקודמים למדליק נרון קטן אולם בלילה ובחשיכה לעומת דורות קודמים שמצוותיהם היו אומנם כאור האבוקה - אולם כאור אבוקה הדולקת ביום...
וּלְכָךְ, הַיּוֹם, בְּיָמֵינוּ, גַּם דְּבָרִים קְטַנִּים חֲשׁוּבִים מְאֹד לְאֵין עֲרוֹךְ, וּמַה שֶׁלֹּא הָיָה נֶחְשָׁב בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לְמַעֲלָה, אֶלָּא הָיָה פָּשׁוּט - בְּדוֹרֵנוּ נֶחְשָׁב זֹאת לְמַעֲלָה מִפְּאַת רִבּוּי הַנִּסְיוֹנוֹת, כָּךְ שֶׁהִזְדַּמְּנוּת זוֹ נִזְדַּמְּנָה לְדוֹרֵנוּ לִהְיוֹת זוֹכֶה בִּמְעַט כִּבְהַרְבֵּה שֶׁל אָז.
וְזֶהוּ- "יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת".
בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁזָּכִיתְ בָּהּ לִדְפִיקוֹת דּוֹדֵךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְהִתְעוֹרַרְתְּ, תְּנִי בְּלִבֵּךְ לְהִשְׁתַּנּוֹת. אַל תַּרְדִּימִי אֶת הָעֵרָנוּת שֶׁזָּכִית לָהּ. תָּמִיד אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁיִּהְיֶה לְלֹא דְּחִיּוֹת. "אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה". וְאָז, הִנֵּה הִכְשַׁרְתְּ עַצְמֵךְ לְכָל הֶעָתִיד הַנִּצְחִי עִם כָּל אָשְׁרוֹ לִהְיוֹת זוֹכֶה בּוֹ לְעוֹלְמֵי עַד.