אור ברסלב
מראות הצובאות פרק ב - בת יהודית › יד - "אשרי אדם מפחד תמיד"

מראות הצובאות

פרק ב - בת יהודית · יד - "אשרי אדם מפחד תמיד"

יג - הצניעות - לצרך חיי נשואין מאשרים

הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל הוּא - מִנַּיִן לוֹקְחוֹת אוֹתָן נָשִׁים בִּטָּחוֹן וְאֹמֶץ לָקוּם וּלְהִתְגָּרוֹת בַּיֵּצֶר הַנּוֹרָא וְהַבּוֹעֵר כַּתַּנּוּר - יֵצֶר הָעֲרָיוֹת, וּלְשַׂחֵק בְּאִשׁוֹ הַלּוֹחֶכֶת אֶת כָּל הַמִּתְקָרֵב אֵלֶיהָ?!

הַתּוֹרָה צִוְּתָה אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת בְּהַרְבֵּה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה כְּדֵי לֹא לִפֹּל בְּרֶשֶׁת הַיֵּצֶר, וּלְשֵׁם כָּךְ יֶשְׁנָם הַרְבֵּה גְּזֵרוֹת שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים כְּהַרְחָקָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בְּנֵי אָדָם לִכָּשֵׁל בְּגוּפֵי תּוֹרָה. וְאִם מָצִינוּ כָּזֹאת בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת וְכַדּוֹמֶה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר וְלִרְעֹד מִיֵּצֶר הָעֲרָיוֹת וְלַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל הֵקֵל בִּגְזֵרַת חֲכָמִים שֶׁצִּוּוּ לֹא לִקְרוֹא לְאוֹר הַנֵּר שֶׁמָּא יַטֶּה, וְקָרָא - וּבִקֵּשׁ לְהַטּוֹת. הֲרֵי גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל כִּמְעַט נִכְשַׁל בְּאִסּוּר שַׁבָּת עַל שֶׁעָבַר מִשְׁמֶרֶת שֶׁצִּוּוּ עָלֶיהָ חֲזַ"ל.

אִשָּׁה נוֹחָה לְהִתְפַּתּוֹת (כִּלְשׁוֹן רָשִׁ"י בַּעֲווֹן חַוָּה בִּבְרֵאשִׁית), וְעוֹד בָּעִנְיָן הַבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר - עֲרָיוֹת. שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲזַ"ל: אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַעֲרָיוֹת וַאֲפִלּוּ לַגָּדוֹל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כָּל שֶׁכֵּן לָאִשָּׁה, וְכָאן מִתְקָרְבִים וּמִתְגָּרִים בְּאוֹתוֹ יֵצֶר וּמַגִּיעִים עַד אִשׁוֹ הַגְּדוֹלָה כִּמְעַט, וּבוֹטְחִים: עַד כָּאן וְלֹא יוֹתֵר! לַחֲטֹא - מַה פִּתְאֹם?! אֲנִי רְחוֹקָה מִלַּחֲטֹא! מֵאַיִן הַבִּטָּחוֹן הַמֻּפְרָז הַזֶּה? וְאוּלַי בּוֹטְחוֹת הֵן בַּה' שֶׁיַּצִּילֵם מֵהַחֵטְא?!

אֵיךְ יַצִּילֵם ה' מֵהַחֵטְא כְּשֶׁבִּרְצוֹנָם הִתְגָּרוּ בּוֹ וְעָבְרוּ עַל אִסּוּר מִשְׁמֶרֶת?! הֲלֹא חֲזַ"ל אָמְרוּ: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה, וְכֵן אָמְרוּ: כָּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, סוֹפוֹ בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. וְזֶהוּ בְּאָדָם שֶׁשּׂוֹחֵק וּמֵקֵל רֹאשׁוֹ - וְכִי אִשָּׁה הַמְהַלֶּכֶת בְּבִגְדֵי אָפְנָה וְגֵרוּי זֶה פָּחוֹת מִשְּׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ? הֲלֹא בְּזֶה קוֹרֵאת הִיא לְכָל פּוֹחֵז וְרֵיק, וְנוֹתֶנֶת לוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁהִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם כֵּן, מִי הוּא הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁיִּשְׁמְרֶנָּה מֵהַחֵטְא, הַקְּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?!

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַדַּאי לֹא יִהְיֶה הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁיִּשְׁמְרֶנָּה מֵהַחֵטְא. מַדּוּעַ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְיֻחֶדֶת לְהִנָּצֵל מִיֵּצֶר הָרָע?!

וְזֹאת צָרִיךְ לְהָבִין חַד-מַשְׁמָעִית: הַיֵּצֶר שֶׁמְּפַתֶּה לְבִגְדֵי אָפְנָה וְגֵרוּי, אֵין רְצוֹנוֹ וּמְגַמָּתוֹ לְהִסְתַּפֵּק בְּזֶה, אֶלָּא לְהָבִיא עַד לָעֲבֵרָה הַחֲמוּרָה בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ: הַיּוֹם אוֹמֵר לְאָדָם עֲשֵׂה כָּךְ, וּלְמָחָר עֲשֵׂה כָּךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לוֹ לֵךְ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה. וּכְמוֹ כֵן בַּעֲרָיוֹת, מְגַמָּתוֹ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם עַד לְאָבְדָּן ב' עוֹלָמוֹת לְלֹא פְּשָׁרוֹת.

אִם מָצִינוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רַבּוֹתֵינוּ, כַּמּוּבָא בַּתַּלְמוּד, שֶׁנִּתְגָּרָה בָּהֶם יֵצֶר הָעֲרָיוֹת וְרַק בְּנֵס וּבְרַחֲמֵי ה' נִצְּלוּ מִמֶּנּוּ - מַה תֹּאמַרְנָה אוֹתָן נָשִׁים?

וְעוֹד.

נִשְׁאַל אֶת אוֹתָן נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת וּבוֹטְחוֹת בְּעַצְמָן שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה:

אִלּוּ אַתְּ, הָיִית רוֹאָה אֶת בִּתֵּךְ לְבוּשָׁה לְבוּשׁ אָפְנָתִי, וְשַׂמְתְּ לִבֵּךְ כֵּיצַד עֵינֵי זָרִים לְטוּשִׁים עָלֶיהָ, וּכְרֶגַע קָט שֶׁיְּכוֹלָה בִּתֵּךְ לִמְעֹד וְלִפֹּל - כֵּיצַד הָיְתָה תְּגוּבָתֵךְ? וַדַּאי הָיִית מִשְׁתַּדֶּלֶת לַהֲנִיאָהּ מִכָּךְ וּלְהַסְבִּיר לָהּ אֶת חֻמְרַת הַסַּכָּנָה.

וְאִם כֵּן, לָמָּה עַל עַצְמֵךְ אֵינֵךְ פּוֹחֶדֶת? הַבִּטָּחוֹן הַמֻּפְרָז שֶׁיֵּשׁ לָךְ עַל עַצְמֵךְ - מִנַּיִן לָקַחַתְּ אוֹתוֹ? אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה בְּרוּרָה וּפְשׁוּטָה: עַל יִצְרָהּ וְתַאֲוָתָהּ שֶׁל בִּתֵּךְ אַתְּ יְכוֹלָה לְהִתְגַּבֵּר וְלִהְיוֹת מוּסָרִית וְחַשְׁדָנִית לוֹמַר לָהּ הִזָּהֲרִי, אֲבָל עַל יִצְרֵךְ שֶׁלָּךְ - אֵין לָךְ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ, וְאַתְּ מְלֵאָה בִּטָּחוֹן כּוֹזֵב וּמְדֻמֶּה כְּדֵי לְהַשְׁקִיט אֶת חֲשַׁשׁ הַסַּכָּנָה הַמְרַחֶפֶת עָלַיִךְ. זוֹהִי הִסְתַּכְּלוּתֵךְ! אוּלָם הִסְתַּכְּלוּת חֲכָמֵינוּ זַ"ל אַחֶרֶת מִשֶּׁלָּךְ - רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל "מַבְטִיחִים" לָךְ סַכָּנָה.

רַבּוֹתֵינוּ אָסְרוּ לָנוּ אִסּוּר יִחוּד עִם פְּנוּיָה אֲפִלּוּ לִזְמַן מוּעָט, וַאֲפִלּוּ לְלֹא דִּבּוּר כְּלָל, וְכל שֶׁכֵּן בִּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא... עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הִתְקָרְבוּת לִנְעֹרֶת בְּאֵשׁ בְּבִגְדֵי אָפְנָה, וְעַל עָוֹן זֶה בִּלְבַד "מַבְטִיחִים" חֲזַ"ל נְפִילָה מֻחְלֶטֶת, מַה שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּשׁוּם אִסּוּר אַחֵר. לֹא מָצִינוּ שֶׁאָסוּר לָגַעַת וּלְשַׂחֵק בְּכֶסֶף שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁמָּא יַחְמְדֶנּוּ וְיִגְנְבֶנּוּ, לֹא מָצִינוּ שֶׁאָסוּר לִסְחֹר בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת לַגּוֹיִים שֶׁמָּא יֹאכַל מֵהֵם, אַף שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמֶּדֶת אֲכִילָה וּמָמוֹן - מִלְּבַד בַּעֲרָיוֹת.

מוּבָא בַּחֲזַ"ל (מוּבָא בְּרָשִׁ"י) עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ שֶׁל אָבִיו עָלָיו, לְפִיכָךְ גֵּרָה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַדֹּב - נִסְיוֹן פּוֹטִיפָר. וּמוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, מִי שֶׁמְּסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ, אוֹמֵר הַשָּׂטָן: "זֶה הוּא שֶׁלִּי". אָדָם זֶה הוּא תַּחַת רִשְׁתִּי. מְקַבֵּל רְשׁוּת מִן הַשָּׁמַיִם לְנַסּוֹתוֹ. וְאָמְנָם נָכוֹן שֶׁלְּאִשָּׁה מֻתָּר לְסַלְסֵל בִּשְׂעָרָהּ - אֲבָל לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי אִם לֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לַעֲבֵרָה וּלְהַחְטָאַת הָרַבִּים - מַה שׁוֹנֶה דִּינָהּ מֵהָאִישׁ שֶׁמְּסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ, וַהֲרֵי דִּינוֹ נֶחֱרַץ לִהְיוֹת נָתוּן הָרְשׁוּת לְהַיֵּצֶר לְנַסּוֹתוֹ לְכָל הַפָּחוֹת, וּמִי יָכוֹל לִהְיוֹת בִּטְחוֹנוֹ וְעֶרְבוֹנוֹ שֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן?

עַל בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, מוּבָא בִּגְמָרָא, שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּרוֹמִי, וְשָׁמְעָה שֶׁהָרוֹמָאִים שֶׁהִסְתַּכְּלוּ עָלֶיהָ אוֹמְרִים: כַּמָּה נָאִים פְּסִיעוֹתֶיהָ שֶׁל רִיבָה זוֹ, וְדִקְדְּקָה לַעֲשׂוֹתָן יוֹתֵר יָפוֹת, וְנֶעֶנְשָׁה לִהְיוֹת בְּקוּבָּה שֶׁל זוֹנוֹת.

נוֹרָא נוֹרָאוֹת! לֹא חָטְאָה בְּבִגְדֵי פְּרִיצוּת, לֹא בִּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ - רַק דִּקְדְּקָה בִּפְסִיעוֹתֶיהָ יוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ דָּבָר דַּק מִן הַדַּק, שֶׁרַק יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת מַרְגִּישׁ בְּכָךְ, וּכְבָר לְקָחָהּ הַשָּׂטָן לְחֶלְקוֹ וְאָמַר "זוֹ - שֶׁלִּי הִיא", וְנִתָּן לוֹ רְשׁוּת לְעַנְּשָׁהּ וּלְהוֹרִידָהּ לִדְיוֹטָא תַּחְתּוֹנָה, מֵרְצוֹנָהּ אוֹ שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנָהּ. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה: "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד".

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה