אור ברסלב
מראות הצובאות פרק א - פרקי התבוננות › מג - מעשה נורא מאמא ובתה שלא שמרו צניעות וטהרה

מראות הצובאות

פרק א - פרקי התבוננות · מג - מעשה נורא מאמא ובתה שלא שמרו צניעות וטהרה

מב - שמחה אמתית ונצחית לעמת שמחה מדמה וזמנית

וְנַעְתִּיק כָּאן מַעֲשֶׂה נוֹרָא הַמּוּבָא בְּסֵפֶר "טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ" מֵעֹנֶשׁ אִמָּא וּבַת שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ צְנִיעוּת וְטָהֳרָה כָּרָאוּי, כְּפִי שֶׁהֶעְתַּקְתִּי בְּסִפְרִי "נֶצַח יִשְׂרָאֵל".

דַּע כִּי יֵשׁ סוּגֵי עֲווֹנוֹת שֶׁעָנְשָׁם שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ נֶפֶשׁ הַנִּפְטָר בְּגוּף וְתֵעָנֵשׁ נַפְשׁוֹ בִּלְבוּשׁ גּוּפוֹ, וּלְכָךְ, לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר אוֹתוֹ חוֹטֵא, מְבִיאִים אֶת נַפְשׁוֹ בְּגוּף וְסוֹבֵל עֳנָשִׁים מְשֻׁנִּים. וְהַגּוּף הַהוּא אֵינוֹ גּוּף כְּמוֹ שֶׁל אֲנָשִׁים הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא גּוּף מֻשְׁאָל כְּדֵי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ. וְיוּבְנוּ הַדְּבָרִים עַל פִּי מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁמֵּבִיא הָרַב "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים", וְכֹה דְּבָרָיו (הסיפור מועתק כלשון הרב שו"א): וַאֲסַפֵּר מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁסִּפֵּר לִי אִישׁ נֶאֱמָן וְלֹא נֶחֱשָׁד לְשַׁקֵּר, אֲשֶׁר הָיָה אֵצֶל אָבִיו אוֹ אוּלַי אֵצֶל דּוֹדוֹ שֶׁהָיָה דָּר בְּאֵיזֶה יִשּׁוּב וּבָא מִן הַדֶּרֶךְ בְּחֶבְרַת אֵיזֶה אֲנָשִׁים מִמִּסְחָרָם וְדַרְכָּם, וְנָסְעוּ בַּעֲגָלָה עִם סוּסִים, וְעָבְרוּ דֶּרֶךְ הַשָּׂדֶה, וּפִתְאוֹם שָׁמְעוּ יְלָלָה וְקוֹל מַר צוֹרֵחַ בְּקוֹל גָּדוֹל: "יְהוּדִים, יְהוּדִים, בּוֹאוּ וְרַחֲמוּ וְהוֹשִׁיעוּ לָנוּ!" וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ בַּיִת אֶחָד עוֹמֵד בַּשָּׂדֶה וּמִשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל, וְקָפְצוּ כֻּלָּם מֵהָעֲגָלָה, כִּי חָשְׁבוּ אוּלַי בָּא אֲלֵיהֶם אֵיזֶה גַּזְלָן וְרָצוּ לְהוֹשִׁיעַ.

אֲבָל כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת, הֵמָּה רָאוּ וְתָמָהוּ, כִּי רָאוּ שָׁם אִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת, וְעַל הַסַּפְסָל שׁוֹכֶבֶת אִשָּׁה צְעִירָה, וְשָׁם אֵשׁ גָּדוֹל מְאֹד בּוֹעֵר בָּאָרֶץ, וְעַל הָאֵשׁ יוּרָה גְּדוֹלָה, וּבְתוֹךְ הַיּוּרָה הַרְבֵּה בְּגָדִים, וְהָיָה מַרְתִּיחַ מְאֹד מִגֹּדֶל הָאֵשׁ, עַד שֶׁהָרְתִיחָה עָלָה לְמַעְלָה. וְלֹא דִבְּרָה זוֹ הָאִשָּׁה כְּלוּם עִמָּהֶם, רַק תָּחֲבָה יָדֶיהָ לְתוֹךְ הַיּוּרָה הָרוֹתֵחַ וְלָקְחָה הַבְּגָדִים שֶׁבִּשְּׁלוּ וְהִרְתִּיחוּ שָׁמָּה מִתּוֹךְ הָרְתִיחָה, וְנָתְנָה אוֹתָם עַל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה עַד שֶׁשָּׂרְפָה בְּשָׂרָהּ, וְהִיא הָיְתָה צוֹעֶקֶת בְּקוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת. כָּכָה עָשְׂתָה כַּסֵּדֶר כִּמְעַט בְּכָל רֶגַע, וְהֵבִינוּ שֶׁאֵין זֶה עִנְיָן אֱנוֹשִׁי, וְרַק מֵהַנְּשָׁמוֹת הַנִּדָּחוֹת מֵעוֹלַם הַתֹּהוּ שֶׁזֶּה עָנְשָׁם, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְנָפַל פַּחַד גָּדוֹל וְנוֹרָא עֲלֵיהֶם, וְנִשְׁמְטוּ אֶחָד לְאֶחָד לַחוּץ.

וּכְשֶׁרָאֲתָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה שֶׁהוֹלְכִים לַחוּץ, יָצְאָה אַחֲרֵיהֶם וְהִתְחִילָה עוֹד הַפַּעַם לִצְעֹק בְּקוֹלוֹת: "רַחֲמוּ, הוֹשִׁיעוּ לָנוּ!" וּמִכֹּחַ הַפַּחַד שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם, שָׁכְחוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוּסִים וַעֲגָלָה, וּבָרְחוּ וְרָצוּ עַד הַכְּפָר בְּאֵימָה גְּדוֹלָה, וְנָפְלוּ שָׁם לָאָרֶץ וְשָׁכְבוּ חַלָּשִׁים כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאַחַר כָּךְ נִזְכְּרוּ שֶׁאֵין שָׁם בְּזֶה הַשָּׂדֶה וְלֹא הָיָה מֵעוֹלָם שׁוּם בַּיִת עוֹמֵד שָׁם.

וְכַנִּרְאֶה שֶׁהַצְּעִירָה הָיְתָה בִּתָּהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה, שֶׁלֹּא גִדְּלָה אוֹתָהּ עַל דַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת, וְזֶה הָיָה עָנְשָׁם שֶׁאִמָּהּ בְּעַצְמָהּ שָׂרְפָה אוֹתָהּ. וְכָכָה יְהֵא בְּתֹקֶף עֹז בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְאֵלּוּ הַנָּשִׁים הַשְּׁחוּצוֹת וְלִמְגַדְּלֵי בְנֵיהֶם בַּחֲצִיפוּת, וְשׂוֹרְפוֹת נִשְׁמוֹת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בַּחֶמְלָה שֶׁחוֹמְלוֹת עֲלֵיהֶם. אֲבָל שָׁם לְאַחַר הַפְּטִירָה יִתְהַפְּכוּ לְאַכְזָרִים גְּדוֹלִים עֲלֵיהֶם, וְהָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת בְּעַצְמָם יָדוּנוּ בְּנֵיהֶם בְּכָל מִינֵי אַכְזָרִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם. וּמִצְוָה גְּדוֹלָה לְכָל אֶחָד לִקְרֹא זֹאת וּלְפָרֵשׁ וּלְסַפֵּר זֹאת לִנְשֵׁי זְמַנֵּנוּ, לְמַעַן יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם וְאֵינוֹ מְוַתֵּר כְּלוּם וּכְלוּם. עַד כָּאן.

מד - "חבי כמעט רגע..." (ישעיה כו, כ)

יָדוּעַ מִצַּדִּיקִים קַדְמוֹנִיִּים, כִּי כָּל דּוֹר וְהַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, בְּנוֹסָף לְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת הַכְּלָלִיִּים שֶׁהַיֵּצֶר מְנַסֶּה לְהַכְשִׁיל כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, יֶשְׁנּוֹ גַּם נִסָּיוֹן הַמְיֹעָד לְדוֹר זֶה, כְּפִי שֶׁמְּעִידִים גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, כִּי בִּשְׁנֵי נִסְיוֹנוֹת הִתְנַסָּה דּוֹרֵנוּ יֶתֶר עַל כָּל הַדּוֹרוֹת, וְהוּא עִנְיַן הָאֱמוּנָה וְהַפְּרִיצוּת.

מוּבָא בְּסֵפֶר "אוֹצַר הַפּוֹסְקִים" בְּשֵׁם הָרַב מִבְּרֶנִיב זַצַ"ל, שֶׁסִּפֵּר מֵרַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ, ר' אֱלִיעֶזֶר מִדְּזִּ'יקוֹב זצוק"ל, כִּי פַּעַם הָיוּ הוּא וְאָבִיו, הָרַבִּי מֵרוֹפְּשִׁיץ זַצַ"ל, בְּלוּבְּלִין, לִשְׁבּוֹת יַחְדָּו עִם הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זי"ע. וּבְעֵת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלוּבְּלִין, הַקָּהָל עָצַר נְשִׁימָה לְנֹכַח פָּנָיו הַלּוֹהֲטוֹת שֶׁל הַחוֹזֶה; עֵינָיו עֲצוּמוֹת, וַאֲנָחָה פּוֹרֶצֶת מִגְּרוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ. לָחַשׁ הַרַבִּי מִרוֹפְּשִׁיץ לִבְנוֹ: אֱלִיעֶזֶרְ'ל, יַקִּירִי! הַטֵּה אֹזֶן וּשְׁמַע הֵיטֵב כָּל מִלָּה וְהֶגֶה שֶׁיּוֹצִיא הַחוֹזֶה מִפִּיו, וְהִשְׁתַּדֵּל לֹא לְאַבֵּד אַף מִלָּה וְהֶגֶה שֶׁיּוֹצִיא הַחוֹזֶה. וְכַעֲבוֹר דַּקּוֹת אַחֲדוֹת פָּתַח הַ"חוֹזֶה" וְאָמַר: פַּעַם הָיָה לָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זיע"א עֲלִיַּת נְשָׁמָה, כֻּלָּנוּ יָשַׁבְנוּ מִסְּבִיבוֹ, עוֹקְבִים בִּדְרִיכוּת אַחֲרֵי נְשִׁימָתוֹ, וּפָנָיו הָפְכוּ מִלַּהֲבַת אֵשׁ לְחִוָּרוֹן עַז. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר רַבֵּנוּ, פָּנָה אֵלֵינוּ, הַתַּלְמִידִים, וְסִפֵּר: עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָיִיתִי לְמַעְלָה, רָאִיתִי אֶת הַמַּלְאָכִים נֶחְפָּזִים לַעֲבֹר לְמָקוֹם מְסֻיָּם וּבִידֵיהֶם כֵּלִים, וּבוֹנִים כָּאן סִיר גָּדוֹל וְרָחָב. הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לְפֵשֶׁר הַדָּבָר. עָצַרְתִּי אֶת אַחַד הַמַּלְאָכִים וּשְׁאַלְתִּיו לְמַשְׁמָעוּת הַסִּיר. קֵרַב אוֹתִי הַמַּלְאָךְ, וְהֵרִים אֶת הַסִּיר, שֶׁאוּכַל גַּם אֲנִי לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשָׂה בִּפְנִים, וּלְתַדְהֵמָתִי רָאִיתִי כִּי הוּא מָלֵא בְּיָדַיִם וְרַגְלַיִם שֶׁל בְּנֵי אָדָם. כְּשֶׁרָאָה הַמַּלְאָךְ אֶת תְּהִיָּתִי, פָּתַח וְאָמַר: דַּע לְךָ, כִּי לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יֵרְדוּ לָעוֹלָם נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים - דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַהַפְלָגָה (דּוֹר הַמַּבּוּל, כַּיָּדוּעַ, נִכְשְׁלוּ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת, הַנָּשִׁים לֹא כִּסּוּ אֶת בְּשַׂר יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, הִתְקַשְּׁטוּ בְּצוּרָה מוֹשֶׁכֶת אֶת הָעַיִן וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים רוֹעֲשִׁים וְכוּ', וּבְדוֹר הַהַפְלָגָה חָטְאוּ בְּמִינוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת) וּבִשְׁבִילָם נִבְנָה הַדּוּד, בִּכְדֵי לְבַשֵּׁל בּוֹ אֶת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, רַחֲמָנָא לִצְלַן. הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב חָזָה זֹאת בְּעֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאָנוּ רוֹאִים זֹאת בְּחוּשׁ, שֶׁכָּעֵת מַתְחִילוֹת אוֹתָן נְשָׁמוֹת לָרֶדֶת לָעוֹלָם, בָּזֹאת סִיֵּם: שֶׁהַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוּכַל לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים אֵלּוּ. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הָאֲרִיזַ"ל, שֶׁהַדּוֹרוֹת לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ הֵם גִּלְגּוּלִים שֶׁל אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וְהַהַפְלָגָה.

וְכֵן אוֹמְרִים בְּשֵׁם אַחַד הַ"גְּדוֹלִים" מִדּוֹר שֶׁעָבַר, שֶׁהַס"מ מַרְגִּישׁ כִּי קִצּוֹ קָרֵב, וְלָכֵן הוּא מְנַסֶּה לְהַכְשִׁיל מַה שֶּׁיּוֹתֵר אֲנָשִׁים, וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ, בְּמַלְבּוּשֵׁי הַנָּשִׁים הַיֵּצֶר מִתְגָּרֶה בְּכָל יְכָלְתּוֹ. וְכָתַב ר' הִלֵּל מִקָּאלְמָיָא, כִּי הַס"מ יוֹדֵעַ שֶׁשְּׁמִירַת הַקְּדֻשָּׁה מְקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, וְלָכֵן הִנִּיחַ לְכָל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וְאֶת כָּל כֹּחוֹתָיו מֶרְכָּז כְּנֶגֶד נָשִׁים תְּמִימוֹת בִּכְדֵי לְהַכְשִׁילָן. בִּתְחִלָּה מְפַתֶּה אוֹתָן בְּמַשֶּׁהוּ זָעִיר וְקַל, שֶׁלֹּא יָשִׂימוּ אֶת לִבָּן לְחֻמְרַת מַעֲשֵׂיהֶן, וְאַחַר כָּךְ בְּקַלּוּת הוּא מַצְלִיחַ לְהַדִּיחָן מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי, רַחֲמָנָא לִצְלַן. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ זוֹ מִתְאַמֶּתֶת בְּיָמֵינוּ בִּמְלֹא מוּבַן הַמִּלָּה; רוֹאִים אָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּקַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, אַךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְנִסְיוֹן הַצְּנִיעוּת, מְאַבְּדִים מַמָּשׁ אֶת דַּעְתָּם הַצְּלוּלָה, וּמְנַסִּים לְחַקּוֹת אֶת מַלְבּוּשֵׁי הָעַכּוּ"ם. וְכָל כַּמָּה שֶׁמְּנַסִּים לְעוֹרְרָם וּלְהַעֲמִידָם עַל טָעוּתָם, אַף אֶמְצָעִי לֹא עוֹזֵר, הֵם לְכוּדִים בְּרֶשֶׁת הַשָּׂטָן, מִבְּלִי יְכֹלֶת לְהִשְׁתַּחְרֵר. וְהַשָּׂטָן מִצִּדּוֹ מְאֻשָּׁר וְרָגוּעַ, כִּי הֲרֵי אֵלּוּ נִתְפְּסוּ בְּרִשְׁתּוֹ כִּבְקוּרֵי עַכָּבִישׁ, כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה הָעַכָּבִישׁ לִלְכֹּד זְבוּבוֹן, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה זֹאת? הוּא אוֹרֵג מִסְּבִיבוֹ אֲרִיגָה צְפוּפָה וּדְבִיקָה שֶׁל קוּרִים, וּכְשֶׁהַזְּבוּב נִלְכָּד, אוֹ אָז הוֹלֵךְ לוֹ הָעַכָּבִישׁ לָנוּחַ בְּשַׁלְוָה, בְּיָדְעוֹ שֶׁהַזְּבוּב מִשָּׁם לֹא יוּכַל לְהִשְׁתַּחְרֵר. וּלְצַעֲרֵנוּ יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרָע שְׂדֵה פְּעֻלָּה נִרְחָב, וְאֵינוֹ נִתְקָל בְּשׁוּם הִתְנַגְּדוּת לְרַעֲיוֹנוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו, הֲמוֹן הָעָם נִשְׂרָכִים אַחֲרָיו, וְהוּא חוֹדֵר אַף לַבָּתִּים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר, וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מַעֲסִיק אֶת הָאָדָם וְלֹא מַשְׁאִיר לוֹ פְּנַאי קָטָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ וּלְהֵטִיב אֶת דַּרְכּוֹ, כִּי אִלְמָלֵא הָיִינוּ נֶעֱצָרִים, וְלוּ לְדַקּוֹת אֲחָדוֹת, הָיִינוּ מְזַהִים אֶת חוּטֵי הָאֲרִיגָה הַדַּקִּים וְהַמְפַתִּים שֶׁל הַיֵּצֶר, וּמִיָּד מְתַקְּנִים אֶת הַמְעֻוָּת. אָנוּ הֻכֵּינוּ בְּכִפְלַיִם - אֵין לֹא צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁיּוֹרוּ לָנוּ כֵּיצַד וְאֵיךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם עֵצוֹתָיו הַמְמֻלָּחוֹת שֶׁל הַשָּׂטָן. בְּמַצָּבֵנוּ אָנוּ, "שֶׁאִישׁ אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה", בִּזְמַן שֶׁכָּזֶה קָשֶׁה מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִסָּחֵף עִם כֻּלָּם, כִּי כְּשֶׁעֵינֵינוּ מִתְרַגְּלוֹת לִרְאוֹת אֶת הֶהָמוֹן לְבוּשִׁים כְּפִי שֶׁלְּבוּשִׁים, וְאֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף, נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר... וְרַק זֹאת נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ: "וְהַצְנַע לֶכֶת", כִּי נְקֻדַּת הַתָּרְפָּה מְרַמֶּזֶת עַל הַצֹּרֶךְ הַדָּחוּף לְתַקֵּן וּלְהִתְחַזֵּק, וְדַוְקָא בָּזֶה.

חֲזַ"ל מְלַמְּדִים "כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו", זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ מְנַסֶּה אוֹתָנוּ בְּנִסָּיוֹן שֶׁלֹּא נוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ. ה' יִתְבָּרַךְ מֵעוֹלָם עוֹד לֹא שִׁנָּה אֶת צִוּוּיָיו וּפְקֻדּוֹתָיו "אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי", הַתּוֹרָה נִשְׁאֲרָה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, אַךְ נָתַן רְשׁוּת לַשָּׂטָן לְשַׁלֵּחַ חִצָּיו בְּיֵתֶר שְׂאֵת וּבְיֵתֶר עֹז. וְתַפְקִידֵנוּ כַּמּוּבָא בַּנָּבִיא: "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם". הַנָּבִיא קוֹרֵא לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְאַזְּרוּ בְּסַבְלָנוּת, עוֹד מְעַט קַט עַד שֶׁיַּעַבְרוּ זְמַנִּים קָשִׁים אֵלּוּ, כִּי כְּפִי תְכִיפוּת וְתַדִּירוּת הַנִּסְיוֹנוֹת, חָשִׁים אָנוּ כִּי פַּעֲמֵי הַמָּשִׁיחַ נִשְׁמָעִים, מִתְקָרְבִים וּמִתְדַּפְּקִים עַל דַּלְתוֹתֵינוּ. נִשְׁאַרְנוּ מְתֵי מְעַט, הָבָה וְנִתְחַזֵּק שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל, וְדַוְקָא עַכְשָׁו נַחֲזִיק מַעֲמָד בִּכְדֵי שֶׁלֹּא נִטְבָּע, דַּקּוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי שֶׁהָאֳנִיָּה תַּגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים. כְּאָדָם הַנִּצָּל מֵאֳנִיָּה טוֹבַעַת, וְנִלְחָם בְּעֹז כְּנֶגֶד הַגַּלִּים הַמְאַיְּמִים לְהַטְבִּיעוֹ, הוּא כְּבָר הִגִּיעַ לְמֶטְרִים סְפוּרִים מֵהַחוֹף, כְּשֶׁחָשׁ כִּי כֹּחוֹתָיו אוֹזְלִים, וְעוֹמֵד עַל סַף יֵאוּשׁ, צָעֲקוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים וְעוֹדְדוּהוּ: הַחֲזֵק מַעֲמָד עוֹד מְעַט, וְנִצַּלְתָּ, נַסֵּה עוֹד קְצָת וְתִמְצָא עֹגֶן הַצָּלָה. אַל תִּתְיָאֵשׁ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. וְכָךְ צוֹעֵק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְקֹמֶץ נָשִׁים כְּשֵׁרוֹת בְּדוֹרֵנוּ אָנוּ: כְּבָר הִתְגַּבַּרְתֶּן, הִגַּעְתֶּן עַד הֲלוֹם, עֲמַדְתֶּן בְּגָאוֹן וּבִגְבוּרָה בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת הַמָּרִים וְהַקָּשִׁים, עוֹד מְעַט הַחֲזִיקוּ מַעֲמָד, אַל תִּמְעֲדוּ בַּדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, הִנֵּה מָשִׁיחַ עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַה תִּנְעַם חֵלֶק הַנָּשִׁים שֶׁמָּשִׁיחַ יַצְבִּיעַ עֲלֵיהֶן וְיֹאמַר: בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת אֵלּוּ נִגְאַלְתֶּן, מָה רַב חֶלְקָן וּמַה תִּנְעַם גּוֹרָלָן. וּלְעֻמַּת זֹאת, עַד כַּמָּה נוֹרָא יִהְיֶה כְּמַצְבִּיעַ עַל אוֹתָן נָשִׁים שֶׁלֹּא עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן וְכָשְׁלוּ, וּ"בִזְכוּתָם" הִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת הַמַּר וְתָכְפוּ הַצָּרוֹת. מַה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה הַבּוּשָׁה, הַצַּעַר וְהַכְּאֵב.

יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מֵהַזּוֹכוֹת וְהַמְזַכּוֹת וְנִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְהִתְגַּלּוּת כְּבוֹד שָׁמַיִם עָלֵינוּ בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.

תוכן העניינים

מראות הצובאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה