פרק א - פרקי התבוננות · כא - צניעות המלבושים לאשה היא עבודת ה' שלה, כמו לבישת ציצית ותפלין לאיש
עוֹד שָׁם: עַל-כֵּן, כַּמָּה נָכוֹן הָרַעְיוֹן הַנַּ"ל לְהִתְלַהֲבוּת שְׁמִירַת הַדִּקְדּוּק בְּבִגְדֵי צְנִיעוּת - כְּמוֹ הַדִּקְדּוּק בְּדִינֵי לְבִישַׁת בִּגְדֵי כְהֻנָּה, כִּי, בֶּאֱמֶת, בִּגְדֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם הֵם הַבְּגָדִים הָרְאוּיִים וְהָרְצוּיִים כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמַה לִּי אִם זֶה בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ בִּגְדֵי אִשָּׁה צְנוּעָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, אֲשֶׁר הֵן בְּזֶה וְהֵן בְּזֶה, הַבְּגָדִים הֵם בִּגְדֵי עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְכֵן נוּכַל לְהַמְשִׁיל הַדִּקְדּוּק בָּזֶה כְּמוֹ הַגְּבָרִים הַלּוֹבְשִׁים "תְּפִלִּין" וְ"צִיצִית" וּמְדַקְדְּקִים בְּכָל דִּקְדּוּקֵי הַדִּינִים וּמַקְפִּידִים מְאֹד מְאֹד עַל מְקוֹמָם הָרָאוּי שֶׁל הַתְּפִלִּין, וּכְפִי הַדִּין - שֶׁתְּפִלִּין שֶׁהֵם לֹא בִּמְקוֹמָם הָרָאוּי אוֹ שֶׁלֹּא כְּדִינָם הָרָאוּי, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁלֹּא לָבַשׁ תְּפִלִּין, וּמֵעִקַּר הַדִּין הָיוּ צְרִיכִים לֵילֵךְ בִּתְפִלִּין כָּל הַיּוֹם וּלְדַקְדֵּק בְּדִין מְקוֹמָם כָּרָאוּי, אֶלָּא שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁחוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יִשָּׁמְרוּ בְּטָהֳרָה כָּרָאוּי, הוֹלְכִים בָּהֶם רַק בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְהַנָּשִׁים זוֹכוֹת לִלְבּשׁ מַלְבּוּשֵׁי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַיּוֹם, וּצְרִיכוֹת לְהַקְפִּיד עַל מְקוֹם וּמִדַּת הַמַּלְבּוּשִׁים כַּאֲשֶׁר יְדַקְדְּקוּ הַגְּבָרִים בְּדִינֵי הַצִּיצִית וְהַתְּפִלִּין.