פרק כד · פסוק ד
ויעברו היחל בגד ואחריו בדן ארז"ל שכיון יואב להתחיל בגד כי הם אנשים קשים כי אמר כי אלה יתחזקו לבלתי שמוע ויתבטל הדבר ובראות שהודו הלך אל דן שע"י הע"ג יחל הנגף מיד ויתבטל וכאשר לא שוה לו הלך אל כל השאר ועל דבר המספר הנז' פה שלש מאות אלף פחות מהאמור בד"ה אמרו רז"ל במדבר רבה ויתן יואב את מספר מפקד העם אם מספר למה מפקד אלא עשה שתי אנפיראות גדולה וקטנה הראה לדוד הקטנה והגדולה לא הראה לו לכך כתיב את מספר מפקד העם ע"כ ובזה יתיישב כי בד"ה מזכיר הגדולה ופה הקטנה אלא שצריך לומר כי ביהודה היפך שהראה הגדולה ולא הקטנה להפיס דעת המלך כי רב מספר שבטו ועל כן פה הם ל' אלף יתרים ביהודה מהאמור בד"ה וכן במדרש שמואל אמרו שני פתקין עשה יואב א' מרובה וא' מועט אמר אם מקבל את המועט מוטב ואם לאו אתן לו את המרובה ע"כ והוא ע"ד הקודם ובל"ב מדות דר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר משני כתובים המכחישין זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי כו' כיצד כתוב א' אומר ויהי כל איש ישראל אלף אלפים ומאה אלף וכתוב אחר אומר שמנה מאות אלף נמצא ביניהם ב' מאות ואלו מה טיבן בא הכתוב הג' והכריע ביניהם ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאו' ושוטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקת הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלוקת האחת עשרים וארבע אלף שלש מאות הללו היו כתובים בנמוסי המלך ולא היו צריכים להמנות כיצד כ"ד אלף לכל חדש הרי לי"ב חדש מאתים ושמונים ושמנה אלף נשתיירו י"ב לנשיאי ישראל והשליכן הכתוב מכאן וחזר וכללן להלן ע"כ. והנה גם על דרך זה צריכים אנו לדעת הראשונים על מספר יהודה שהיו ב' פתקין והראיה הגדול מהטעם הנזכ'. ועוד באגדה אר"י בל הכתובים מוסיפין בכאן מה שחסרו כאן אלו שני השבטים שלא נמנו שכך כתיב בד"ה ולוי ובנימין לא פקד בתוכם כו' ע"כ. ולפי זה כוונת הכתובים שם היא כי אחר שכתב עזרא המספר הרב ההוא שם הרגיש כי הלא יראה הרואה בספר שמואל ג' מאות מהמספר ההוא פוחתים על כן כתב מיד ולוי ובנימין לא פקד בתיכם כלומר ובכן אשר תראה במקום אחר פחות מהמספר הלז אל תתמה כי לוי ובנימין לא פקד והן הם אשר חסרו שם וגם לריב"ל צריך לומר על יהודה הדרך הנז':