פרק כג · פסוק יט
ועל כן ויהי להם לאלה לשר אך ואל השלשה הידועים הראשונים לא בא ליכלל עמהם ובאומרו מן השלשה ולא אמר מהשלשה ירמוז כי ממקצת' הוא נכבד ולא מכלם וזהו אומרו בד"ה מן השני' נכבד כו' ועל בניהו אמר ולו שם בשלשה הגבורי' לומר כי בשלשה מחשיבי' אותו ביניהם כי גדול שמו כהם ביניהם אך לפי האמת מן השלשים הכי נכבד אך ואלו השלשה לא בא ועכ"ז וישימהו דוד אל משמעתו ויכלול אותו בשלשה השניים האלה נמצא כי עם השתי כחות של שלשה שלשה אשר בניהו מכללם ושלשים ואחד הנקובים אחרי כן בשמות הם שלשים ושבעה: