פרק כג · פסוק ח
אלה שמות הגבורים כו'. הנה בין דברי הספר הזה ובין ספר דברי הימים יש הפרשים רבים א' כי שם אומר ישבעם בן חכמוני ופה אינו מזכיר ישבעם וגם לא בן וגם אינו אומר חכמוני כי אם תחכמוני ושם אינו אומר הוא עדינו העצני כאשר אומר פה. ועוד כי פה אומר שמנה מאות חלל ושם נאמר שלש מאות חלל וגם שם אומר עורר את חניתו ופה אינו אומר הוא עורר כי אם באבישי. וגם פה אומר יושב בשבת ושם אינו אומרו. ועוד כי שם אינו מזכיר שמא בן אגא ופה מזכירו. וקשה מאד כי שם היכן הם שלשה אחר שאינו מזכיר את שמא והנה קצת הערות יישב רש"י ז"ל בדברי הימים שכתב כי תחכמוני האמור כאן הוא אביו של ישבעם האמור בד"ה ושיפה כח האב שעורר את חניתו על שמנה מאות חלל והבן על שלש מאות ועדיין יקשה לא ימנע האב היה בשלשה או הבן ואם שניהם למה זיל הכא קא מדחי האב וזיל הכא קא מדחי הבן. ועוד כי לדעת רז"ל שדורשים יושב בשבת תחכמוני הוא דוד שהיה יושב ודן לפני הסנהדרין על גבי קרקע תחכמוני שאמר לו הקב"ה תהא כמוני הוא עדינו העצני שהיה מתעדן על ד"ת וא"כ לפי זה אין כאן אלא שני גבורים ואם הוא כי דוד הוא עצמו מהשלשה איך הוא אומר בסמוך ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים וישאבו מים ויביאו אל דוד איך השלשה הביאו אל דוד אם דוד הוא מהשלשה. ועוד איך פה הוא אומר ויהי השדה מלאה עדשים ובד"ה אומר מלאה שעורים וגם שבגמרא דרשו במסכת קמא ענין השעורים והעדשים והמים מבור מבית לחם שהוא ענייני הלכות שבקעו הגבורים לעמוד על הדין יתכן כי לא כיוונו שהפשט יזוז ממקומו וכן רש"י ז"ל ההולך תמיד בעקבות רז"ל פירש הענין לפי הפשט אלא שלא הכניס עצמו להשגיח בפרטים שהזכרנו ועוד יש דקדוקים והפרשים אין מספר, עד כי נחדל להזכירם לרבויים ונניף יד מאשר יעלה הוא ית' במצודתנו בס"ד:
והנה לפי דעת האומרים מרז"ל כי אומרו הוא עדינו העצני על שמנה מאות חלל הוא יואב יתיישבו שתי קושיות אחת כי לפחות בזה הספר לא יחסר מהשלשה מלבד דוד והשנית שלא נקשה למה לא נזכר יואב פה בגבורים כאשר הוזכר אבישי בשלשה ועשאל בשלשים:
ואפשר כי ישב בשבת הוא ישבעם הנז' בד"ה וכן עולה מספר ישבעם במספר קטן כמו ישב בשבת כי ישב הוא חסר וי"ו והוא יואב במדרש תנחומ' וכן בילקוט על פסוק חרון אף לחרות בישראל מביא מדרש ז"ל יואב היה ראש הסנהדרין יושב בשבת תחכמוני ע"כ והוא בן חכמוני הוא תלמיד הנקר' של חכמוני הוא כדעת רז"ל והו' ישב בשבת שהו' מי שיושב במושב סנהדרין כתלמיד ודומ' לדוד הנקר' חכמוני וזהו תחכמוני כבן ירושל' הנקר' ירושלמי כך בן חכמוני יקרא תחכמוני כי הוא כלומר תלמידו כבן לו והוא ישבעם כמדובר האמור בד"ה שעורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת ומה שאומר פה שמנה מאות חלל הוא על דוד שאינו מהשלשה ושיעור הכתוב כי הגבור האחד הוא יושב בשב' של תחכמוני ומה שאמרתי ישב בשבת הוא ראש השלשה ומה שאמרתי שהוא תחכמוני ומי הוא החכמוני שזה מתואר אחריו כבן ותלמיד לו הוא עדינו העצני שהוא דוד כמ"ש ז"ל אשר הוא למעלה מהשלש' כי היא על שמנה מאת חלל בפעם אחת מש"כ היושב בשבת הוא ישבעם שאינו עורר כי אם על שלש מאות בלבד כמפו' בד"ה והשני הוא אלעזר והשלישי שמא אך בד"ה לא הוזכר שמא על כי שם מדבר על זמן שהמליכו את דוד ומגיד הגיבורים שהתחזקו להמליכו וזה לשון המקרא שם ואלה ראשי הגבורים אשר לדוד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו ואלה מספר הגבורים אשר לדוד ישבעם כו' ועל כן אפשר כי שמא בן אגא גם שהוא מהשלשה בזמן שהומלך דוד היה בחור ולא נזכר במתחזקים להמליכו כי אם השנים מהם ונשאר האחד על פה וענין אומרו חלקת השדה מלאה שעורים בד"ה ובספר זה אומר מלאה עדשים הוא כי שם נאמר שהציל את, החלקה שעירי' אלעזר ופה הוא אומר שהציל את החלקה מלאה עדשים שמא בן אגא יורה כי שנים היו ושם הזכיר מה שהציל אלעזר ולא מה שהציל שמא ופה שמזכיר שמא מזכיר מה שהציל הוא שהיא של עדשים פן יציתוה פלשתים באש ואמר ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה כו' יהיה שנאספו כדרך המלכים לצוד ציד חיה בשדו' כרוב עם הרבה ובכלבי כופרים יאמר כי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם השדה מלאה עדשים והעם נס ויתחבאו שם מפני פלשתים ובראות שמא כי היו המתחבאים שם מסתכנים כי אגב החיות שהיו צדים יראו את העברים שם או בראות כי יהודים שם יציתוה באש להמית המתחבאים על כן ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את הפלשתי כו' וסיפר כי בימי קציר שהם ימי חום התאוה דוד ואמר מי ישקני מים כלומר מי יתן וישקוני מים מבור בית לחם עירי כי ערבי' וקרים הם ולא שצוה להביאם כי אם ששלשת הגבורים בשמעם התאזרו ויבקעו במחנה פלשתים כו' ולא אבה לשתותם על שהסתכנו להביאם בל יראה שמפקיר דמן של ישראל למלאת תאותו: