אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק כג · פסוק ד

פסוק ג

וזה הצור ישראל שמושל באדם שהוא דוד וכאור בקר שהוא כהגיע אור בקר שהוא כתים הגלות האחרון כי אז כלה הלילה ומתחיל היום כמאמרם ז"ל על פסוק יומם יצוה ה' חסדו שהוא לעתיד לבא על שבלילה שהוא בזמן הזה הנקרא לילה שירה עמי ולמה לא תהיה זריחת שמשו מעתה כאשר שאל מאתך לכלות אויביך מעתה ולהשתרר בעולם כאשר יעשה לעתיד אחר שהוא רצוי לפניו ית' לז"א בקר לא עבות לומר כי אז בזמן ההוא יהיה בקר לא עבות שהוא משולל עביות שלא יהיה כבקר הטבעי הבא עם עבות עלות השחר כלו' כי אז לא יהיה עביות עונות בדור ההוא מש"כ עתה בזמן הזה שעל כן צריך גהינם או שעבוד גליות ולכן אי אפשר לכלות בימי דוד את האומות כמדובר למעלה על וישב אותם אברם שלא הניח את דוד לכלות את האומות למען ישתעבדו בהם ישראל שאז יהיה אור כשרון ישראל כ"כ שאצ"ל שלא יעצר השמים כי אם שלא יצטרך זמן להוציא דשא מארץ כי אם מיד בהמטיר על הארץ מיד יצא דשא מארץ שהוא כי יהי פסת בר בארץ.

והוא מ"ש ז"ל עתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות יפיפיות שאינו על ידי זריעת חטין שאם כן גם היו יוצאין חטין אך הוא כשאר צמח האדמה היוצא מארץ בלי זריעה וזהו מנוגה כו' כי מנוגה הוא אור הבקר מזכות הדור ממטר בלבד בלי זריעה יצא דשא מארץ מש"כ בדורות אלו בטרם הבקר ההוא.

ואם יאמר איש הלא זה הוא על כללות הדור אך על בית דוד עצמו שהוא זרעו שאחריו עד העתיד למה יפסק מלכותם על אשמותם אחר שהוא ית' כרת אתו ברית עולם והוא מאמר הכתוב נשבע ה' לדוד אמת כו' מפרי בטנך כו' אם ישמרו בניך בריתי כו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך שהוא כי ברית אשר כרת ה' עמו היתה כי בניו שאחריו בין יכשר בין לא יכשר ימלוך לך ממנו והלאה תלוי בצדקתם אם ישמרו כו' דווקא והלא כמו זר נחשב אחרי שכ"כ הוא חשוב לפניו ית' למה כאור בקר העתיד יזרח שמשו שהוא חשך לילו בדורות אלו ולמה יעריב שמשו עתה להאיר אז בבקר ולא יתמיד אורו מעתה במציאו' מלכות גם שלא יכלה כל האומות וישתרר על העולם כלו עד העתיד.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה