אור ברסלב
מראות הצובאות על שמואל ב פרק כב › פסוק לו

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק כב · פסוק לו

פסוק לג

ותתן לי מגן כו'. הנה על פ' וירד העיט על הפגרים כו' ארז"ל כי בקש דוד לכלות את כל האומות כאחד וזהו וירד העיט הוא דוד על הפגרים הם האומות סביב א"י שהראה הוא ית' לאברהם בפגרי הבתרים שהם משל אל האומות כנודע מרז"ל וישב אותם אברם שמנעו אברם ויהיה הענין כו' במה שאברהם מכרנו לגליות תחת גהינם נמנע מלעשות הוא יתברך רצון דוד למען ישעבדו הגליות את ישראל וראוי לדעת היכן מצינו שבקש דוד לכלות את האומות סביבות א"י ואחשבה כי הנה הוא בפסוקים הללו והוא כי הנה הוא ית' נדר לדוד כי זולת ממלכתו בחייו עוד יוסיף לו לעתיד כי הוא יגדל עד מאד וירד מים עד ים ומנהר כו' לפניו יכרעו כו' מלכי תרשיש כו' כי הוא דוד הוא מלך המשיח כנודע ואז יכניע ויאבד את כל שונאי ה' כד"א שאל ממני ואתנה גוים נחלתך כו' תרועם כו' והנה בכמה מקומות מצינו כי המשכון הגדול שיש לנו ליושע הוא כי ישועתו של הקב"ה היא ישועתן של ישראל כי לא יטוש ה' את שכינתו בגלות וזה יתקיים לימות משיחנו כי יום נקם יהיה על ידו ובזה יאמר כי אמר דוד מעתה לפניו ית' הנה ותתן לי לעתיד מגן ישעך כלומר כי המגן שנתת לי להיות בטוח התשועה הוא ישעך כי ישועתך הוא משכון ומגן לי כי בו אבטח ליושע וענותך תרבני או שתהיה התשועה על ידי שאני מלך המשיח והנה אחת שאלתי מאתך ה' והיא כי למה אצעד עתה פסיעה א' במלכותי זה ולעתיד פסיעה אחרת על ראשי אויבי תרחיב צעדי זאת שהתחלתי לפסוע על קצת אומות תרחיבנה שתהיה פסיעתי זאת רחבה עליהם שיהיו תחתני אלו שנתת תחתי עתה עם העתידים להיות באחרונה אחר שעודני בכחי ולא מעדו קרסולי. וביאור הדבר הוא כי מעתה ארדפה אויבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם ולמה ישאר הדבר עד סוף הדורות ואל תאמר נא אלהי מי אמר אלי שאין זה רצוני הלא הוא כי כבר היו כלו אז מחוצים ולא יקומון או לפחות היו כלם נופלים תחת רגלי ומאשר לא היה כך נראה שאינו רצונך:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה