אור ברסלב
מראות הצובאות על שמואל ב פרק כב › פסוק לא

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק כב · פסוק לא

פסוק כט

האל תמים כו'. הנה כאשר נדר הוא ית' המלכות לשאול היה ע"י שם אל שדי שנא' ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו וארז"ל שאומרו ומלכים הוא שאול ואיש בשת שיצאו מבנימין שהוא הגוי הנז' שעל דרשה זו המליך אבנר את איש בשת. ונבא אל הענין אמר דוד הנה מכלל דברי הוא כי דחה הוא ית' את שאול מלפני וצריך לתת טעם לאלהינו לזה אמר האל שהוא שם אל בעל החסד שבשם זה נדר הוא ית' מלכות שאול הנה אין ספק כי תמים ושלם דרכו ולא ישוב ממנה והנה לעומת זה אמרת ה' צרופה כי ברור מילל כמצרף כסף שהוגה סיגים מכסף כי אמר ה' אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי כו' ואומר ויאמר ה' אל שמואל קום משחהו כי זה הוא ובכן יקשה כי נדחה מה שנידר בשם אל לז"א מפני מה שנידר בשם ה' לז"א מגן הוא לכל החוסים בו ועל כן אני שחסיתי בו וראיתי חרבות פלשתים עלי והייתי מחבק ידי וידי גבורי בל ישאו ידיהם נגדם עד שמוע קול צעדה בראשי הבכאים כמאמרו יתברך כי בו חסיתי ומה גם לרבותינו ז"ל שאמרו שבאמור עמו אליו הלא ימיתונו שהשיב להם מוטב נמות זכאים ולא עוברים דבר ה' על כן הוא ית' היה מגן לי והוא מאמרם ז"ל במקומו שלמה בחר הקב"ה בדוד כי שאול לא בטח בה' להמתין עד בא שמואל שאמר לו שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך ולא חסה בה' יצילנו מפלשתים עד בא שמואל על כן לא נמשך מלכותו וזה יתכן כיון דוד פה בדברי השירה הזאת בכתוב הלזה שאמר שעם שהאל תמים דרכו במלכות שאול היתה לעומתו אמרת ה' צרופה להמליך את דוד ולמאוס במלכות שאול כי מגן הוא לכל החוסים בו כמדובר ושמא תאמר שעדיין יקשה איך נתבטל חסד אל משאול אחר כי האל תמים דרכו.

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה