אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק כב · פסוק ז

פסוק ד

ולא עוד כי אם שהוסיף להיטיב לי בענין שאול א' כי לא הקדמתי תפל' לצרה כי אם בצר לי אקרא ה' שנית כי לא בלבד שם הרחמי' היה שומע לי כי אם ואל אלהי הוא מדת הדין אקרא גם הוא כי לא היתה מדת הדין מקטרגת כי אם אל אלהי גם הוא אקרא וישמע ה' מהיכלו הוא אלהי הוא מדת הדין הוא שכינה שהוא היכלו של ה' מתוך היכלו הוא שם אלהים משם היה שומע לי באחדות השתי מדות עוד שלישית כי עם היות ששמע קולי ושועתי לפניו עכ"ז תבא באזניו והוא ענין פסוק תאות לבו נתת לו כו' שהוא משל לשני אוהבי המלך שכל אחד מבקש דבר מאת המלך והמלך יודע שאלת כל אחד ולאחד מהם אמר שתוק כי כבר ידעתי שאלתך ואעשנה ולאחר מניחו מדבר והוא שומע כל היוצא מפיו עד תומו את מי משניהם אוהב המלך אז יותר אין ספק כי הוא אשר ישמע דברי פיו עם יודעו שאלתו ובקשתו ועל זה אמר המשורר תאות לבו נתת לו ועם כל זה וארשת שפתיו בל מנעת סלה שלא אמרתי לו ידעתי שאלתך ובקשתך כלך מדברותיך וכמאמרנו כך על מקרא שכתוב ברוך ה' אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי ועל פסיק טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע וע"ד זה יאמר פה שעם היות כי וישמע מהיכלו קולי בקראי את שמו וגם שועתי גלויה לפניו עכ"ז תבא באזניו ולא ימנע מלשומעה:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה