אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק יט · פסוק כ

פרק יט

ויאמר אל המלך אל יחשב כו'. ואמ' מן הראוי הוא כי להיותי אני מבית שאול שנפשי מרה לי על אבדן ביתו ואין אדם נתפס על צערו שאל יחשב לי אדני עון כ"א כגדר שוגג ואם לא תעשה כ' כי אם שתחשיבהו לעון אין כל הזמנים שוים כ"א ואל תזכור את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלים כי אותו היום הוא מה שראוי לשום המלך אל לבו ולא עיני כלומר כי להיות ביום ההוא תועלת גדולה היה לו בהעותי כי זכות מה שסבל עוני עמדה לו לינצל באופן שראוי בל יזכר עוני כ"א ישים אל לבו היום ההוא כי טובה היתה לו ע"י כן ואלו הייתי אומר לא חטאתי אין ראוי למחול אך הוא כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון כו' ארז"ל והוא נכון מאד שאמר הנה כל ישראל אשר עם אבשלום מרדו בך והם מחוייבים מיתה אם תקבל אותי שבאתי ראשון יבאו גם הם באומרם כי כאשר מחלת לי תמחול להם ואם לאו לא יצא לך ותאבד מלכותך ויען אבישי כו' אמר התחת זאת האם בשביל טענה זאת שאמר לא יומת שמעי כי קלל משיח ה' אשר לא קללו כל שאר ישראל והלא מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול אז אמר דוד מה לי ולכם כו' לומר לא חטאו לו ולכם כי אם לי בלבד ואם תאמרו כי על שלי אתם מקנאי' לפקד עונו אין זאת עשות מצוה כי אם אדרבה דעו כי תהיו לי היום למה שהוא היום לשטן כי בראות כל ישראל שהיו עם אבשלום שאני ממית את זה על מרדו והם מרדו יתפקרו כולם ותאבד מלכותי כי אין כל הזמנים שוים וז"א היום לשטן וזהו היום יומת איש בישראל כלומר כי נפיק מינה חורבה מחמת ישר' כמדובר וכל זה הוא בהודות עליכם שחייב מיתה על מרדו במלכות אך יש בחינה לומר כי היום אני מלך על ישראל ולא ביום ההוא כי אז הייתי כהדיוט שהוסר ממני המלכות ואם כן כיון שהייתי כהדיוט אינו בן מות ועם שאינה טענה מספקת אמר כן להשתיקם. ועיקר הטעם הוא כמאמרם ז"ל כי עשה על כי ידע דוד ברוח הקדש שהיה עתיד שמעי עדיין להוליד מי שיצא ממנו מרדכי לגאול את ישראל בגלות מדי ועל כן ויאמר המלך אל שמעי לא תמות ועל כן האריך לו עד שהוליד ויצו את שלמה בנו אל ינקהו כאשר עשה וכן אחשוב נרמז במאמרו כי אומר שמעי לא תמות עם הכולל עולה במ"ק כמו שעולה להוציא מרדכי שהוא ל"ז:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה