אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק יד · פסוק א

פרק יד

וידע יואב כו'. הנה מיראת יואב פן ישיב המלך את, פניו לא הלך בעצמו לדבר עם המלך כי אם ידבר הוא אליו את כל הדברים אשר שם בפי האשה ההיא הלא יראה כמלמד דעת את המלך על כן התחכם לעשות ע"י אשה כי יניחנה לדבר דבריה עד יתמם מה שלא יעשה ליואב כי יגער בו ולא יניחנו לגמור כל דבריו אם לא יערב לו להשיב את נדחו ואשה חכמ' בחר לו מתקוע' וישם את הדברים בפיה ולמען הגזים הדבר ספר' על עצמ' כמעשה אמנון ואבשלום למען בפיו יאמר כי רע עליו להמית איש בשביל הכותו את אחיו כאשר יבא באופן יהיה לה לפתחין פה לומר כי אם כן למה על שהכה אבשלום את אמנון מבקש לאבד את אבשלום.

ולבא אל הענין ראוי לשים לב אמרו כדבר הזה שהל"ל הדבר הזה. ב' או' ותאמר האשה התקועית כו' ואינו מספר מה אמרה וחוזר אומר ותאמר פעם שנית. ג' כי קודם דברה דבר הוא הנפילה אל אפיה וההשתחויה ולמה הקדי' ואמר ותאמר האשה התקועית אל המלך ואחר כך ותפיל על אפיה ארצה ותשתחו. ד' איך יצדק אומרו אבל. ה' כפל או' אשה אלמנה וימת אישי כי הכל אחד ואם הוא פירוש היה לו להפך ולומר מת אישי ואשה אלמנה אני. ועוד כי מי לא ידע שהאלמנות היא מחמת מות אישה. ו' אומרו ויכו בוי"ו ולא אמר ויכה כמשפטו. ז' כי מה הוא התרעומת כי למה לא יומת אם המית את אחיו שהאם לבלתי כבות גחלת אישה ינקה הרוצח ולא עוד אלא שהשיב לה המלך כי הדין עמה והלא אם במזיד הכהו רוצח הוא. ח' אומרו עלי אדוני המלך העון כו' כי אם בנה חטא איך יהיה עליה העון. ט' או' והמלך וכסאו נקי מי לא ידע שהמלך נקי. י' באומרו המדבר אליך כו' למה שינה עתה מבפעם הראשונה. י"א אומרו יזכר נא המלך את ה' אלהיך האם שוכח היה המלך את ה' אלהיו חלילה. י"ב אומרו מהרבות מהו הרבוי הלז אשר לגואל הדם. י"ג שאחר אומרו גואל הדם לשון יחיד אומר ולא ישמידו לשון רבים י"ד אומרו חי ה' אם יפול משערת כו' איך יחליט הפיטור ואולי בב"ד ימצא חייב. ט"ו אומרו ולמה חשבת כזאת כו' היכן חשב דוד רעה על עם ה'. י"ו קשר אומרו מות נמות אל הקודם. י"ז למה כפל מות נמות. י"ח אומרו וכמים הנגרים כו' שיראה חלילה שהמתים יאבדו כמים הנגרים ארצה אשר לא יאסתו והוא הפך האמור והפך אומרו וחשב מחשבות כו'. י"ט אומרו לא ישא אלהים נפש והלא כבוד ה' יאספם. כ' אומרו ותאמר שפחתך אדברה נא כו' מי לא ידע שאם לא אמרה בלבה לדבר שלא דברה. כ"א הכנסה בשפחה וצאתה באמה. כ"ב שאחר שהודה לה ואמר חי ה' כו' איך אומרת היא אולי כו' כמסתפקת. כ"ג אומרו כי ישמע כו' להציל אותי ואת בני כי אחר שגלתה הנמשל למה חוזרת אל המשל. כ"ד או' יהיה נא דברך למנוחה מה היא המנוחה הזאת שאם עשות מבוקש' הל"ל מנוחה ולא למנוחה וגם מי לא ידע כי יהיה למנוחה. כ"ה או' כי כמלאך ה' כו' איך נתינת טעם אל היות דברו למנוחה הוא היותו שומע טוב ורע ומה ענין היותו כמלאך ה' לענין השמיע טוב ורע. כ"ו אומרו ה' יהי עמך אין ברכה זו מתייחסת אל הענין. כ"ז אומר למען סבב כו' ולמה לא עשה ע"י עצמו:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה