פרק יב · פסוק ה
וזהו ויחר אף דוד באיש מאד ויאמ' כו' חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת ולא כיון על מיתת ב"ד כ"א לשמים והוא כי העושה זאת לדל לחשוק כבשה אחת אשר היא כל אשר לו הלא יורה כי רעה עינו על הדל וארז"ל כי כל אשר עינו רעה על הדל כעובד ע"ג שנאמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל ולהלן הוא אומר יצאו אנשים בני בליעל מה להלן ע"ג אף כאן ע"ג ואם כן איש כזה שיש בו עין רעה על דל בן מות לשמים הוא מלבד מה שטבח הכבשה שישלם ארבעה צאן כד"א וטבחו כו' וארבע צאן תחת השה.