אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק יא · פסוק ג

פרק יא

וישלח דוד וידרוש כו'. הנה הראוי יאמר ויאמרו לו הלא זאת וכו' ולא ויאמר שנראה שדוד הוא המדבר וכן אומרו הלא בלתי צודק שאם הוא דרש לאשה לדעת מי הוא הראוי יאמר כי ויאמר לו זאת בת שבע כו' מאי הלא זאת. ועוד כי אם אומרו והיא מתקדשת מטומאתה הוא שטבלה והכונה להקל מעל דוד שלא בעל נדה הל"ל תחלה והיא מתקדשת ואח"כ וישכב עמה. ועוד כי הלא ארז"ל כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה כלומר שאין להאשימו למוציא שמע שוא על צדיק כי אינו אלא טועה בלבד כפשטי המקראות והלא מה ישיבו על זה אהא כי קרא דוד את אוריה וישלחהו לבא אל ביתו ולשכב עם אשתו ומה יעשה אם יהיה אח"כ הולד ספק אם מדוד אם מאוריה ואולי יכשל באחותו מאביו וכיוצא ממכשולות אשר יכשל בן הספק וכן לענין ירושה וכדומה לה והיה לו לחוש לגזירת חכמים שקצבו שלשה חדשים להבחין בין זרע לזרע. ועוד למה אמר לו ורחץ רגליך. ועוד אומרו ותצא אחריו משאת המלך מה היתה משאת המלך ולמה היתה:

אך הנה אין ספק כי רז"ל קבלו האמת כי כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות היה כותב לאשתו וכן ארז"ל ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה כי בת זוגו היתה ויתכן כי לא נעלם מדוד כי רוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו שבת זוגו היתה לו בת אליעם ועל כן אפשר שכאשר דרש לאשה ויוגד לו למי הנערה אז ויאמר דוד הלוא זאת בת שבע בת אליעם כלומר כי בת זוגו היא והיא אשת אוריה החתי כמתמה איזה דרך הלכה מאתו לאיש חתי

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה