פרק ז · פסוק כ
ועתה מה יוסיף עוד דוד לדבר אליך דברים שהורה בהם חיבתו עמך לשתטיב לי והלא אתה מאז ידעת את עבדך אדני אלהים שהוא ממה שנאמר לאברהם באומרו התוארים האלה כי, אז נאמר לו עלי הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי כלומר וא"כ אחר שאתה ידעתני מאז את אשר אומר אליך לשתיטיב לי מה אוסיף לדבר עתה יותר ואינו מן התימא שאמרת מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו ועדיין לא נמשחתי ולא נבראתי כי הנה בעבור דברך כו' והוא כי הנה רבותינו ז"ל בבראשית רבה על פסוק לזרעך נתתי את הארץ הזאת הביאו כמה, פסוקים מעין זה איך מאמרו של הקב"ה עושה מעשה כאלו כבר נעשה ושעל זה אמר נתתי גם שעדיין לא נתן והוא כמבואר אצלנו במקום אחר כי מחשבתו ית' לדקותה אין עושה מעשה בעולם השפל עד יבא עליה מאמרו יתברך ובזה יאמר אינו תימא שאמרת עלי מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו טרם בואו לעולם כי בעבור דברך שדברת בחזון לחסידיך או שדברת בבריאת אדם באמר וירדו בדגת הים כו' נוסף הדבור על המחשבה שהוא וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת שנחשבה כמעשה ולא שנעשה בפועל עדיין כי אם להודיע את עבדך אברהם לאמר לו בשמן קדשי משחתיו כאלו כבר נעשה על דרך אמור לו לזרעך נתתי עם שעדיין לא נתן שהיה להודיע לו כאלו כבר עשה לחזק האמונה שכך יעשה הוא יתברך בודאי ואין לומר שאין לו להחזיק טובה בעצם על מה שהקדמת מאז ענין מלכותי באמור כי אולי לא למעני עשית כי אם להראות כי אין כמוך כי על כן תבטיח להיטיב לעתיד להורות כי אין כמוך יוכל לעכב בידך אם תגלה מעתה ושעל כן אינך חושש להסתיר כי לא כן הוא כי הלא הן אמת כי על כן על שאתה מגלה מעתה מה שתיטיב לעתיד.