אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל ב

פרק ב · פסוק א

פרק ב

ויהי אחרי כן כו' ראה עצמו בצקלג קרוב לפלשתים והוא הגיע זמן מלכותו והוא ידע שמלכותו יתחיל במעט ואח"כ יגדל על כל ישראל כמאמר יעקב ברוח קדשו גור אריה יהודה בתחלה גור ואחר כך אריה וזה רמז בשאלתו האעלה באחת ערי יהודה כלומר התהיה לי עליה באחת ערי יהודה שתהא שם התחלתי למלוך ויאמר ה' עלה ויאמר דוד אנה אעלה באיזה מקום אעלה במעלה ויאמר חברונה אשר שם יעקב שדבר ברוח קדשו מלכותו זאת ויעל שם וגם שתי נשיו שמרבה הגם פלגשיו וקרא לאביגיל אשת הכרמלי אחר היותה נשואה לו זה כמה הלא יהיה על כי מאז היתה נשואה לנבל ואמרה היא וזכרת את אמתך וארז"ל שפיל ואזיל בר אווזה ועינוי מטייפי שנתנה עיניה בו וזה יצדק במאמרנו שכתבנו על אומרה ועתה יהיו כנבל אויביך שהוא כי ברוח הקדש אשר היתה בה צפתה שבעוד עשרת ימים ימות ועל כן לא יפלא תת עיניה בו לאחרי כן והוא גם הוא הבין בדבריה ונתן לבו לכך וזה אחשוב כיון באו' ראי שמעתי בקולך ואשא פניך כלומר זכרני לעת הצורך והנה הוא יתברך מדקדק עם חסידיו ועל כן גם בהיותה אשת דוד מכנה אותה אשת נבל הכרמלי על תתו עינו בה גם שיהיה לאחרי מות אישה ואמר כי ואנשיו אשר עמו העלה דוד גם שהיו רובם משאר שבטים הביאם איש וביתו שהיו אנשים כלבבו אך לבל יראה שהיה בא ליקח הממלכה בזרועו על כן לא הושיבם עמו בחברון כי אם וישבו בערי חברון:

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה