פרק כו · פסוק טו
אז ויאמר דוד אל אבנר לא מבלי החשובי אותך היה הדבר כי הלא איש אתה ומי כמוך בישראל שעל כן לא היה לך לחשוב שקל הערך אתה בעיני. ומה שאמרתי הלא תענה הוא כי עליך מוטל חיוב שמירת המלך מעל כל השאר על כן אמרתי הלא תענה אבנר שעיק' החיוב עליך כי ולמה לא שמרת אל אדניך המלך במערה וגם עתה כי בא א' העם להשחית את המלך אדניך וז"א אדניך המלך זה פעמים ולהורות כי על שני פעמים הוא מדבר ועם בפעם הראשונה יש לך תענה שלא חשבת היו אנשי' במערה לפחו' לא טוב הדבר הזה אשר עשית בפעם הזאת כי בזה אין שום טענה ומה שקראתי אל העם גם הם הוא על כי חי ה' כי בני מות אתם כו' והוא כי גם שעל שר הצבא מוטל עול שמירת המלך אינו דרך שהוא נעור בלילה לשמור אלא שסביבותיו נעריו הם נעורים ועל סמך זה השר הצבא ישן באומר אם יהיה עת הצורך יקיצו אותו ועל כן אם הם אינם יושבים ומשמרים תמיד בני מות הם וזהו לא שמרתם על אדניכם כלומר שומרים נצבים עליו בהמשך כי זה חיוב על הנערים מש"כ לשר הצבא כי אם לעתות הצורך:.