פרק כה · פסוק ג
ועל מה שושם האיש נבל והיה לו לשית לב כי כשמו כן הוא כר' מאיר דהוה בדיק בשמא סמך דוד כי לעומת זה ושם אשתו אביגיל כי מורה השם על כי אין עינה צרה וטובת שכל להמתיק הדבר עם אשה לעשותו ודבריה יהיו לחן לפניו כי הוא יפת תואר ועוד כי גם אם הוא קשה להתרצות ורע מעללים, להשכיל להיטיב הנה לעומת זה כלבי משורש קדוש וטוב וחשב דוד שישוב אל שורשו וזהו והאיש קשה כו' והוא כלבי.