אור ברסלב

מראות הצובאות על שמואל א

פרק כה · פסוק א

פרק כה

וימת שמואל כו'. במדרש א"ר שמואל בר נחמני הכל סופדים וטופחי' במיתת הצדיק וזה הרשע עושה לו מרווחים יראה כי בא לתת קשר אל הפסוק זה עם שאחריו ועדיין צריך לתת קשר סוף הפסוק עם ראשו ואפשר לומר כי בעוד שמואל קיים היה בוטח דוד שאחר שהו' ושאול שניהם משוחי ידו על כן זכותו תגן בל ישחיתו שניהם איש את אחיו גם בהיות דוד בקרב היישוב אך עתה שנעדר שמואל ולא תגן זכותו על כן וירד אל מדבר פארן. ומזה נמשך שהשפיל עצמו דוד לשלוח לנבל יתן מהנמצא בידו לו ולעבדיו כי היה במדב' פארן ויחסר שם לחמו וז"א וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו וישלח כו' לומ' שלהיותו במדבר מקום אשר אין לחם וגם היה בא על י"ט כי היה גוזז נבל את צאנו ע"כ וישלח כו':

תוכן העניינים

מראות הצובאות על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה