פרק כד · פסוק יז
ויהי ככלות כו'. ראוי לשים לב מה זו שאלה הקולך זה כו' האם היה ספק שהיה קולו וגם ייתור מלת זה. ועו' או' צדיק אתה ממני שיראה כי שניהם צדיקים אלא שדוד הגדיל ואינו כי אם שבפועל זה דוד לבדו הצדיק. ועוד שלפי סדר הענין ה"לל אני גמלתיך הרעה ואתה גמלתני הטובה. ועוד או' ואתה הגדת היום שיורה כי אין דברי רק על פיו והרי הראיה ברורה. ועוד או' וכי ימצא כו' שהוא לבלי צורך שהוא הדב' הנרא' מהאמור בפירוש. ועוד או' ושלחו וה"לל ולא הרגו. ועוד או' תחת היום הזה והראוי יאמר תחת הדבר הזה. וגם או' אש' עשית לי הוא מיותר.
אך אמר ויהי ככלות כי כאשר כלה דבריו אשר סוף דבריו מסירת דין באכזריות לומ' ונקמני ה' ממך כאשר יאמר כו' ישפט ה' כו' אמר עתה הנה קול דבריך סותרים תואר שאמר' לו בראשונה כי אתה אמרת ואבי ראה כו' כי לאב חשבתני ואם אב אני איה כבודי שאמרת שינקמך ה' ממני וכל הדברים הרעים וזהו הקולך זה כלומר זה הסמוך שהו' על דבריו האחרוני' בהיותך בני דוד שקראתני אבי בראשונה ועכ"ז על אשר חטא לו שב בתשוב' ויש קולו ויבך ויאמר אל דוד עם ששבתי עתה בתשובה ובכיתי ואיני נקר' רשע עכ"ז צדיק אתה ממני ואין אשמתי עתה כ"א מתחלה אתה גמלתני הטוב' והוא מאמ' הכתוב למעלה והיה בהיות רוח אלהי' אל שאול ולקח דוד את הכנור כו' וטוב לו וזה יאמר אתה מאז גמלתני הטובה ואח"כ עד כה אני גמלתיך הרעה.